שות רבז אורח חיים· רבי בצלאל זאב שפרן
סימן מט
כבוד חתני יקירי הרה"ח המופלג בתו"י וכו'
מוה"ר אלטר ביערברייער נ"י
ע"ד אשר שאל לדעת, באיזה פסוק בתורה נמצא בו כל הא"ב?
תשובה
מצינו פסוק כזה בסדר בשלח (ט"ז-ט"ז):
"זה הדבר אשר צוה ה' וגו', ע"ש ב"בעל הטורים" שכתב כן:
בזה הפסוק יש אלפא ביתא וכו' ע"ש. עוד נמצא פסוק כזה בסדר ואתחנן (ד' ל"ד):
או הנסה אלקים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי וגו', ע"ש ב"בעל הטורים" שכתב וז"ל: בזה הפסוק יש האלפא ביתא וכו' עכ"ל. ועיין במד"ר (סדר לך לך פמ"ד סי' י') דא"ר יודן מ"לבא לקחת לו גוי מקרב גוי" עד "מוראים גדולים" אתה מוצא שבעים ושתים אותיות של הקב"ה. ואם יאמר לך אדם שבעים וחמשה הם, אמור לו צא מהם "גוי שני" שאינו מן המנין וכו' [ע"ש במת"כ:
בשבעים ושתים, היינו ע"ב שמות היוצאים מ"ויסע" "ויבא" "ויט" וכו' עכ"ל]. וכ"ה עוד במד"ר סדר אחרי פכ"ג סי' ב'. ובמד"ר סדר דברים פ"א סי' י"א. וכ"ה עוד במד"ר שה"ש פ"ב עה"פ "כשושנה" סי' ב'. והמד"ר גופי' סיים שם:
ששמו של הקב"ה שבעים ושתים שמות הן ע"ש. וכ"ה בזהר הק' סדר בשלח דף נ"א ונ"ב. ועיין בסוף ספר הזוה"ק מסדר שמות, שנדפס שם כל הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים הנ"ל כל אות ואות בבית אחד, במרובע, עש"ה, וכ"ה בזה"ק פ' בהעלותך דף ק"נ וקנ"א. וכ"ה נדפס בסוף ח"ב מהזוה"ק כנזכר. ומכ"ז מקור טהור לפירש"י ז"ל בסוכה מ"ה בד"ה אני והו, שכתב וז"ל: "משבעים ושתים שמות הן" הנקובים בשלש מקראות הסמוכין "ויסע" "ויבא" "ויט" וכו' עכ"ל. ועפ"י כל האמור יש לתמוה עמש"כ בס' מגלה עמוקות (אופן קע"ט), מובא גם בס' מדרש תלפיות ענף אותיות, שכתב וז"ל בשם של ע"ב יש בו כל כ"ב אותיות שבתורה חוץ מאות ג'. וכן בשלשה פסוקי ימין שבתורה והם:
"ימינך ה' נאדרי בכח", "נטית ימינך", "מימינו אש דת למו" יש בשלשה פסוקים אלו כל האותיות שבתורה, ולא נעלם רק אות ג' וכן בפסוקי "וללוי אמר תומיך ואוריך" נעלם אות ג' וכן בפסוקי ארון וכו'. כי אות ג' מורה על הגאוה, והקב"ה שונא גאים וכו' עכ"ל, וקשה ע"ז מהמדרשים הנ"ל. שדרשו דבהפסוק "לבא לקחת לו גוי מקרב גוי" עד "מוראים גדולים", יש בו שבעים ושתים אותיות. דהיינו שם ע"ב. ואפ"ה אנו מוצאים בזה הפסוק ג' פעמים אות ג'. ואפי' אם נימא דתיבת "גוי" שני אינו מן המנין, כמד"ר הנ"ל. עכ"פ נמצא ב"פ ג' בזה הפסוק, דהיינו הג' מן "גוי" הראשון והג' מתיבת "גדולים". ותמהני על הס' מגלה עמוקות והס' מדרש תלפיות שלא הביאו להמדרשים הנ"ל. וראיתי בפי' "די משה" שבגליון המד"ר שבס' לך לך הנ"ל, שכתב מדנפשי', שבשם של ע"ב היוצא מהפסוקים "ויסע" "ויבא" "ויט" יש בהם כל הא"ב, חוץ מן הג'. ועפי"ז מפרש אמז"ל במד"ר הנ"ל דגוי שני אינו מן המנין. ומטעם זה כתב דגם אות ג' מן "הגוי" הראשון ג"כ אינו מן המנין, כי ג' אינו בשם של ע"ב וכו' ע"ש. ובמחכת"ה שגה בכ"ז, דמה יענה על האות ג' שבתיבת "גדולים". והאמת לאמתו שרק "גוי" השני אינו מן המנין, לפי שהוא מדבר מהמצרים שהיו גאים, אבל ה"גוי" הראשון דקאי על ישראל, ודאי הוא מן המנין. והחשבון מהע"ב אותיות מכוונים המה עפ"י המסורה הגדולה, כמבואר למעיין. עיין בשפתי חכמים על פירש"י פ' תרומה (כ"ה י"א, אות ק') כתב טעם ע"ז שבפרשת ארון לא נמצא ג', ע"ש וב וב"כלי יקר" יע"ש. ובמחכת"ה לא העירו מהנ"ל. ועיין באור זרוע הגדול ח"א, בריש הספר, ב"אלפא ביתא" אות כ"ג, כתב:
באלב"ם, ג', מתחלף בנ' יע"ש. ועיין ברכות ד' ע"ב דלא נאמרה נו"ן באשרי יע"ש. ועוד יש עמדי כמה הערות נכונות בענין זה ואכמ"ל:
בצלאל זאב שאפראן