שות רבז אורח חיים· רבי בצלאל זאב שפרן
סימן לו
כבוד הרה"ג וכו' מוה"ר משה קאפל כ"ץ
שליט"א ראבד"ק ראמאנאווקא. ע"ד הערתו בגמ' עירובין י"ד ע"א על הא דתנן כל שיש בהיקפו ג' טפחים, יש בו רוחב טפח. שואלת הגמ' מנה"מ. אר"י אמר קרא:
"ויעש את הים" וגו'. וכתב כת"ה בזה"ל, נודע שהכלל דכל שיש בהיקפו ג' טפחים וכו' אינו מכוון לפי חכמי המדות, כמבואר בפיהמ"ש להרמב"ם ובתוס' שם (ד"ה והאיכא) ולפי"ז קשה על המתני', שאמרה:
"כל שיש בהיקפו ג' טפחים, יש בו רוחב טפח". דמשמע דאם הקורה עגולה די לה שתהא מדת היקפה ג"ט מצומצמים. וא"כ לא יהי' ברחבו רק טפח חסר משהו. ואין לומר:
דפורתא לא דק, דהא אימר דאמרי' לא דק, לחומרא. לקולא מי אמרינן? וכו' עכ"ל:
תשובה
יעיין כת"ה בהה"מ על הרמב"ם בפי"ז מהל' שבת הכ"ו, שכתב וז"ל, ודע דמה שאמרו אם הי' היקפה ג' טפחים, יש בה רוחב טפח, אינו מדוקדק בחשבון, אלא פחות מטפח הוא וכו' ולא דקדקו בכל דבריהם והקילו בו, עכ"ל. ועיין בכוזרי שני (ויכוח רביעי בכלל א') כל שיש בהיקפו ג"ט וכו'. וכתב, דהלמודים כתבו שיש מעט יותר באלכסון העיגולי משליש העיגול, אבל חז"ל לא חששו לו מפני מיעוט שיעור, משום דלחומרא לא דקו וכו' עכ"ל. ועפי"ז יש ליישב דברי הגאון בעל "תפארת ישראל" על משניות עירובין פ"א אות כ"ז, שהעיר כת"ה. אבל טעות סופר יש בדברי התפארת ישראל. ודו"ק:
גם יעיין כת"ה ב"מראה הפנים" על הירושלמי פ"א דעירובין ה"ה, ד"ה מן היום למדו וכו' שהביא להתוס' והרמב"ם שכתבו שאין החשבון מדוקדק כנ"ל. וכתב וז"ל, ואם מתיישב בזה להכלל שאמרו חכמים, מיהו מ"מ קרא קשיא. דכתיב:
עשר באמה משפתו וגו'. וקו שלשים באמה יסוב אותו. ולפי החכמי מדות שניתוסף שביעית בקירוב על כל ג' אמות בהיקף, א"כ עכ"פ יהיה ההיקף מהים לא פחות משלשים ואחד באמה ויותר מעט. וצ"ל דהפרוטרוט לא קחשיב וכו' עכ"ל. הרי דלא שמיע ליה כלומר לא סבירא ליה כפירושו של כת"ה בגמ' דשואלת מנה"מ דאנו סומכין ע"ז בדיני התורה וכו'. אלא דלשון מנה"מ דקאמרו בגמ' הנ"ל לא כוונו רק לומר אהיכא אסמכוה רבנן להאי כללא [כעין שפי' רש"י בביצה ט"ו ע"ב ד"ה מנה"מ ע"ש. וכן ב"ב ק"ס ע"א אמרינן מנה"מ כה"ג, ע"ש ברשב"ם ובתוס' ד"ה שדות. ועוד בדוכתי טובא בש"ס כיו"ב]:
בצלאל זאב שאפראן