שות רבז אורח חיים· רבי בצלאל זאב שפרן
סימן כ
כבוד הרה"ג וכו' מוה"ר דוב יצחק
ראבינאוויטש שליט"א אבד"ק
וואסלאי. ע"ד שאלתו, אם רשאין לסתור כותל האמצעי המפסקת בין ביהכ"נ ו"האולם" (פאליש) שלפני הביהכ"נ. ומטרת הסתירה הזאת היא רק בכדי להרחיב את העזרת נשים הבנויה על גבי עליית ה"אולם" בצד מערבה של הביהכ"נ, להיות נמצאת חלק מהעזרת נשים בתוך חללה של עזרת אנשים. הגם כי העזא"נ בפ"ע אין לה שום נחרצות לסתירה זאת ובנין זה, כי הלא כולה כמות שהיא די ודי לפני הבעה"ב המתפללים בתוכה. אולם עיקר מטרתם היא בכדי הרווחת עזרת נשים שתהיה בנייה בתוך חללה ואוירה של עזא"נ. ועוד רוצים מנהלי הביהכ"נ דמחנ' לשנות עוד שינוים חדשים שאינם נחוצים בבנין וסתירה בביהכ"נ ושואל לדעת אם רשאים לעשות כן
תשובה
הנה כבר נודע פתגם הגאון הנאדר בקודש מרן ה"חתם סופר" ז"ל:
"החדש אסור מן התורה". וחללה חולין הוא לכם לשנות מה שבנו אבותיכם ואבות אבותיכם "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" "ואל תטוש תורת אמך" [כפסחים נ' ע"ב]. והרי זה לאו הבא מכלל עשה, דדברי קבלה שהיא כדברי תורה דמו (כר"ה י"ט ע"א). על כן אין אתם רשאים לסתור ולנתוץ שום דבר בביהכ"נ. כדתניא בספרי:
מנין לנותץ אבן מן ההיכל מן המזבח מן העזרה שהוא בלא-תעשה, שנאמר:
לא תעשו כן לה' אלקיכם. וכ"כ המרדכי במס' מגילה פ"ד, הגם שסיים, דאם נתץ על מנת לבנות שרי, דההיא נתיצה בנין מקרי. וכן פסק הרמ"א באו"ח סוס"י קנ"ב. וגדולה מזו אמרינן בברכות כ"ד ע"א דכל לנטורינהו, טפי עדיף להו. מבזיוני, יע"ש בפרש"י ד"ה כל לנטורינהו. ונראה דהיינו טעמא הא דתניא בתוספתא כלים בבא קמא פרק א' ובפסחים פ"ו ע"א) "אבא שאול אומר עליות בית קדשי הקדשים חמורה מבית קדשי הקדשים, שבבית קה"ק כה"ג נכנס לשם בכל שנה ושנה לעבודת יוה"כ ארבע פעמים ביום וכו' ולעליית בית קה"ק אין נכנסין לה אלא פעמים לשנים, לידע מה היא צריכה, וכו' הכל נכנסים לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה" וכו' ובעירובין ק"ה ע"א. וברמב"ם פ"ז מהל' בהב"ח הכ"ג. יע"ש. והיינו משום דכל לנטורינהו לבנות ולתקן בדקי בית המקדש אין כאן חשש כלל משום בזיון וחילול הקודש בעלותו לעליית קה"ק וכעין זה איתא בירושלמי פי"ט דשבת ה"א. ובפ"ו דפסחים ה"א. ובתוס' פסחים ס"ו ע"ב ד"ה והא. דכל עבודה שהיא לשם קדשים. אין בה מעילה יעוש"ה. וראה ברמב"ם פ"א מהל' בית הבחירה הי"ז ובכ"מ שם, ופ"ו מהל' יסוה"ת ה"ז, דרק בנותץ דרך השחתה אסור. אולם ראה בט"ז או"ח סי' קנ"א סק"ג מש"כ לענין שטענד"ר שמדבקים בכותל ועושין גומא בכותל שיוכל להחזיק שם ע"י עץ אותו דף דלאו שפיר עבדו, ע"ש בפמ"ג במ"ז מש"כ בד"ז:
ויש להעיר בדבר זה מזבחים ע"ה ע"ב, דהיכא דאיכא שתי קדושות ושני גופין לא מזלזלינן בקדושה דהאי גופיה משום רווחא דקדושה דגופא אחרינא, יע"ש בפירש"י ד"ה התם ומצינו למידן מזה, דאפי' בשתי קדושות שוות, אפ"ה לא מזלזלינן בקדושה אחת משום רווחא דקדושה דגופא אחרינא כש"כ בנידון שאלתנו דקדושת עזרת נשים קילא הרבה מקדושת עזרת אנשים ראה במג"א או"ח סי' ק"ו סק"ב, שכ':
דנשים אומרים בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה. ומה"ת די בזה. ואפשר שגם חכמים לא חייבום יותר. וכו'. ע"ש. ומט"ז פשיטא דעזרת נשים אין בה קדושה כ"כ. וכ"כ האחרונים. כנודע לכל באי שערי תשובה. פשיטא דחלילה לנו לזלזל בקדושת עזא"נ משום הרווחת עז"נ:
א)
וראה בב"י יו"ד סי' רע"ו בשם ר"י אכסנדרני, ובשו"ת הרדב"ז ח"א סי' ע"ז דהיכא דאפשר בדרך אחרת, אסור אפי' לצורך תיקון, דמקרי דרך השחתה, ע"ש (ובשו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תקצ"ו. והכא נמי בנידון שאלתו, הלא הביהכ"נ עזא"נ בנוי ומשוכלל מאבותיהם ואיננה נחוצה לשום תיקון חדש. ועל דבר עז"נ הלא יכולים הם להוסיף בבנין בצד אחר, בלא שום נגיעה בכבוד עזא"נ. על כן פשיטא דאינם רשאים לסתור ולנתוץ בביהכ"נ עזא"נ, דהרי זה מקרי דרך השחתה ואסור. ואפילו עפ"י הסכמת זט"ה לא יתכן להתיר. נתיצה וסתירה כזו. כמו שכתבתי בכמה תשובות דהזט"ה הנבררים בזמן הזה, אדעתא דידהו לא התנדבו כל העולם. וכ"כ בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' י' דהיתר זה איננו כדאי לסמוך עליו, מטעם האמור יע"ש:
בצלאל זאב שאפראן