אור ברסלב

שות רבז אורח חיים· רבי בצלאל זאב שפרן

סימן יט

סימן יח

כבוד הרה"ג וכו' מוה"ר שמואל

מאיר האללענדער נ"י רב ומו"צ

בטשערנאוויטץ. ע"ד שאלתו בנידון ביהכ"נ א' במתנ', שהבעה"ב דשם, רצונם להגביה את הביהכ"נ הגבה למעלה, ולעשות עזרת נשים "גאלעריע"' בתוך גובה חללו אצל שלש דפנות:

דרום, צפון, ומערב. ומחיצות ה"גאלעריע"' יעשו גבוהות וסגורות מלמעלה ע"י חלונות:

תשובה

הנה "שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך", שאבות אבותינו מיד ה' עליהם השכיל, שלא לבנות את המקדש מעט, עזרת נשים בתוך חללו של עזרת האנשים. וההבדל שביניהם לא יהיה רק ע"י חלונות של זכוכית. והרי "ולא יראה בך ערות דבר" אמר רחמנא, והא קמיתחזיא, כברכות כ"ה ע"ב. וגם שער באשה ערוה, כברכות כ"ד ע"א. וגם אם יתלו וילונות (פאהרהאנגע) על החלונות, אין זה הבדל, כי הרבה פעמים בשוגג או במזיד יתגלגלו הוילונות, ויסתכלו זב"ז. או לפעמים מתקרעות הוילונות ומיחזי נהורא (כברכות נ"ח ע"ב). וכן סיפרו לי אנשים נאמנים, שבעיניהם ראו באיזהו מקומן של שבחים בביהכ"נ שהי' העז"נ "גאלעריע", והנשים שרובן דעתן קלות, (כשבת ל"ג ע"ב. וקידושין פ' ע"ב. ורש"י ע"ז י"ח ע"ב. ד"ה וא"ד. וראה במרדכי פ"א דחולין סי' תקע"ט ובש"ג פ"א דחולין ובאו"ה כלל כ' סי' כ"א]. גלגלו את הוילונות (וגם פתחו את החלונות). והאנשים שבביהכ"נ הסתכלו בהנשים בק"ר, ושחקו יחד ר"ל. אבל התיקון גדול שהיו מתקנין בשמחת בית השואבה, ששנו חכמים בלשון המשנה סוכה נ"א ע"א, היה באופן שלא יסתכלו האנשים בנשים, כמש"כ הרמב"ם בפיהמ"ש שם, ע"ש בתוס' יו"ט. ובגמ' סוכה נ"ב ע"ב אמרו, קרא אשכחו ודרשו, ופירש"י שם, קרא אשכחו שצריך להבדיל אנשים מנשים ולעשות גדר בישראל שלא יבאו לידי קלקול עכ"ל. ואם כן, חלילה חולין הוא לנו לשנות מנהג אבותינו. וכבר אמר החכם מכל אדם "ואל תטוש תורת אמך", כפסחים נ' ע"ב: והראשונים עדיפי, שהיו בקיאי טפי, במכלל יופי, בלי שום דופי. ובירה תוכיח (כיומא ט' ע"ב):

וגם מש"כ כת"ר כי רצון הבעה"ב, לנתוץ את הכותל של מערב מהבית הכנסת הנ"ל אשר הוא הכותל של העז"נ וכו':

הנה גם בזה, אין דעתי דעת תורה נוטה להקל לנתוץ. הגם שהוא ע"מ לבנות ולתקן כנ"ל. עיין בט"ז או"ח סי' קנ"א סק"ג, ובפמ"ג במ"ז שם. ובשו"ת הרדב"ז ח"א סי' ע"ז, ובח"ב סי' תקצ"ו, ובב"י יו"ד סי' רע"ו בשם הר"י אכסנדרני עש"ה, ותראה, כי בכהאי גוונא כנידון דידן. אסור לנתוץ. והבן כי קצרתי מאד. וכבר נודע דהנותץ והסותר דבר בביהכ"נ או בביהמ"ד במקום שאסור, הוי כנותץ אבן מן ההיכל. ומש"כ כת"ר בריש דבריו, דביהמ"ד או ביהכ"נ לא עדיף מעזרת ישראל, כי דוחק מאד לדמות ביהכ"נ להיכל וכו' עכ"ל. במח"כ אישתמיטתיה לשון המרדכי פ"ק דשבת סי' רכ"ח בשם הר"ם, לענין מה שעלה ונסתפק אי מותר להשתמש בהעליה שע"ג ביהכ"נ, וכתב, דשמא דומה לעליות ההיכל שנתקדשו וכו' ע"ש. וכן הוא במהרי"ק סי' קס"א. ועיין בש"ע או"ח סי' קנ"א סעי' י"ב, ובמג"א סוס"י קנ"ב סק"ו כתב. דהוי כנותץ אבן מן ההיכל. ובשו"ת חת"ס חאו"ח סי' ל' כתב. דנ"ל מסברא דביהכ"נ דומה להיכל ע"ש. ואני מצאתי בירושלמי מגילה פ"ג ה"ג, דר"י היה מיקל (ופי' הק"ע והפ"מ שהיה מקלל) לנשיא דשטחין בגדיהון על אוירא דבי מדרשא, ע"ש בשי"ק ובציון ירושלים שכ'. דדמי להיכל עש"ה. ותימה על כל הראשונים והאחרונים ז"ל, שלא העירו מהירושלמי:

א)

ומש"כ כת"ר דיש להתיר נתיצה וסתירה בנידון דידן, עפ"י דעת זט"ה, כמש"כ המ"ב והמג"א וכו':

יעיין בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' י' שכתב, דהיתר זה איננו כדאי לסמוך עליו, משום דזט"ה הנבררים בזה"ז, ודאי דאדעתא דידהו לא התנדבו כל העולם ע"ש. ות"ל אני כוונתי סברא זאת מדעתא דנפשאי:

סוף דבר הכל נשמע, שלא נכון הדבר לעשות "גאלעריע" בביהכ"נ. וכל המשנה ידו על התחתונה. ולבי נכון ובטוח ששארית ישראל החרדים לדבר ה', לא ישנו בחצרות אלקי קדם מעונה, ובגלל הדבר הזה נזכה לעלות לציון ברנה, אכי"ר:

בצלאל זאב שאפראן

תוכן העניינים

שות רבז אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה