אור ברסלב
שו"ת רב פעלים חלק א › מפתחות

שו"ת רב פעלים· רבי יוסף חיים מבגדאד

חלק א · מפתחות

פתיחת הספר

סימן א

אורח חיים
שאלה א',
על משמעות שכינה, וכונת קבה"ו, וביאור ענין הזווג, וענין קריאת תיקון חצות, וביאור ענין רחל ולאה:

שאלה ב', בענין שינוי התפלות והמעלות, שיש למעלה בשבת ויו"ט ור"ח וכו':

שאלה ג', ראובן כתב בשמאלו אות ראשונה ואחרונה בתפילין, אך הוא אינו יודע לכתוב אשורית, והסופר אחז ביד ימינו את יד השמאל של ראובן, וכתב שתי אותיות הנז':

שאלה ד', ראובן לא היה לו תש"י אלא תש"ר, ולבשו ובירך עליו, ואח"כ הביאו לו תש"י אם מותר ללבוש התש"י בעוד התש"ר עליו, או"ד יחלוץ התש"ר עד שילבש התש"י ואח"כ יניח התש"ר:

שאלה ה', ראובן נתעכב ולא התפלל מנחה עד שהגיע עת קרוב לסוף זמנה, ומשער בדעתו אם יתפלל מנחה יושלם זמנה באמצע העמידה, דמוכרח לגומרה אחר זמנה, אי שרי למעבד בכהאי גוונא:

שאלה וא"ו, בענין מ"ש מרן ז"ל בשה"ט או"ח סי' קס"ח סעיף ה', פת גוים נקיה ופת קיבר של ישראל על השלחן וכו':

שאלה ז', עוד בענין הנז':

שאלה ח', מי שיש לו מכה בידו אחת ואינו נוטל אלא יד אחת, איך יברך על נטילת ידים או נטילת יד:

שאלה ט', חדר שיש בו ספרים, ויש מחיצה ביניהם לבין מטתו, וקם לשמש, ואחר שהתחיל קודם שהזריע, נפלה המחיצה, אם חייב לפרוש באבר חי כדי לעשות המחיצה, ואח"כ ישמש, או"ד כיון דהתחיל בהיתר יגמור:

שאלה יו"ד, קטן בן י"ג שנים ויום אחד, דלא ידעינן אם הביא שתי שערות או לאו, אם יוציא את האיש או את האשה י"ח או לאו:

שאלה י"א, על מה שאומרים בקדוש שחרית על כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו, שהוא חצי פסוק, וקי"ל כל פסוקא דלא פסקיה מרע"ה לא פסקינן:

שאלה י"ב, אם בירר בשבת אוכל מתוך פסולת כדי לאכלו בסעודת בין הערבים, דחייב חטאת, ואח"כ נמלך ואכלו לאלתר, אי חייב או נפטר בהכי, ונ"מ דבכה"ג נורה לו לאכול לאלתר כדי להצילו מאיסור תורה:

שאלה י"ג, אם בירר פסולת מתוך אוכל, דעבד איסור תורה ונאסר עליו לאכלו, הנה אם חזר ועירבו, דבטלו מעשיו שעשה באיסור, אם מותר לו עתה לברור אוכל מתוך פסולת, כדי לאכלו לאלתר:

שאלה י"ד, אמר לשלוחו לברור לו אוכל מתוך פסולת, והיה השליח בורר לפני בעה"ב, דחשב שרוצה לאכלו לאלתר, אך בעה"ב כונתו לאכלו לסעודת בין הערבים, אם יתחייב בעה"ב ע"י מחשבתו, אע"פ שאינו עושה בידו מעשה, ועוד יש מיני ספיקות בענין זה:

שאלה ט"ו, על מה שכתבתי בסה"ק רב ברכות, בענין הצמוקים שדרכם לתתם במים בתוך החבית, כדי לעשות מהם יין שצריך לטרפם בידו בכל יום, ונזדמן זה בשבת ויו"ט וכו':

שאלה ט"ז, פירות המלוכלכים שא"א לאכלם בלא הדחה ושפשוף, אם מותר להדיחם ולשפשפם בשבת:

שאלה י"ז, בענין המבשל בשבת במזיד, או שעשה שאר מלאכות, דקי"ל דאסור לעושה המלאכה לעולם ומותר לאחרים אחר שבת וכו':

שאלה י"ח, בשחיית סמתאוות"ר שהוא תערובת מלח חמוץ עם סם הנקרא סוד"א, שעושה בתערובת שלו פעפוע, אם מותר לעשותו בשבת:

שאלה י"ט, אם מותר לדוך בשבת תמרים ואגוזים, לעשותם עיסה שקורין בערבי מרגרנ"א:

שאלה ך', בענין תולש בפיו מן המחובר בשבת:

שאלה כ"א, הוצרך לשחוט לחולה שב"ס בשבת, ויש לפניו תרנגול גדול, ותרנגול קטן שיספיק לחולה והותר, אם מותר לשחוט את הגדול:

שאלה כ"ב, עיר שיש בה רה"ר, ואשה אחת יש לה קרון עם בהמות שלה, אם מותר לה לשלוח משרת שלה בקרון זה למקום אחר שיביא לה חפץ ויחזור מבע"י, אחר שהיא הדליקה וקבלה שבת:

שאלה כ"ג, שני ספיקות בענין הצידה בשבת:

שאלה כ"ד, בענין כלי שמלאכתו לאיסור, דמותר לטלטלו לצורך מקומו, מה שיש להסתפק בזה:

שאלה כ"ה, בענין הקרון שקורין באי"י סכ"ל, דרוכבים בו בשבת:

שאלה כ"ו, בענין כריכת המצנפת בשבת:

שאלה כ"ז, בחולה שאין ב"ס, שרוצה ליקח סם מן הרופא בשבת לצורך ימי החול, משום דא"א ליקח בחול, כי הרופא יוצא מן העיר:

שאלה כ"ח, בענין אהל בשבת:

שאלה כ"ט, מי שהתענה ת"ח בשבת שחל בו ר"ח, אם צריך להתענות אח"כ שני ימים בעבור שתי קדושות:

שאלה למ"ד בדין המוקצה בדברים הראויים למאכל בהמה, דמותר בשבת ואסור ביו"ט, איך הדין אם חל יו"ט בשבת:

שאלה ל"א, גוי בא לבית ישראל ביו"ט, ורוצים לבשל בשבילו משקה קהוו"ה מפני הכבוד, אך גם בעה"ב ובני ביתו שותים מזה, אי שרי אע"ג דכונתם בשביל הגוי, דאם לאו לא היו מבשלין לעצמן:

שאלה ל"ב, אם מותר למסור מעות לבאנק בחוה"מ, כדי שיתן לו פוליס"ה על לנדן, וישלחנה בחוה"מ עם הפוצט"ה:

שאלה ל"ג, נפלס"ת מיד השמש בערב כפור אחר סעודה המפסקת אי סגי ליה בתענית יום כיפור, או"ד בעי תענית יום אחד בפרטות בעבור זה:

שאלה ל"ד, ראובן עשה סוכה כהלכתה, ובערב סוכות נפלו כל הדפנות לגמרי, ולא נשאר אפילו טפח סמוך לסכך, ורק הסכך נשאר עומד על עמודים, ובאותו יום החזיר ראובן הדפנות, ולא הסיר הסכך קודם, ואחר שנכנס במועד ידע הדין, אם צריך להסיר הסכך ולהחזירו, או"ד שרי בדיעבד:

שאלה ל"ה, אם נתערב אתרוג של ערלה, או של תרומה טמאה, שאינו ראוי לאכילה באתרוג כשר, אם יוצא י"ח כשיטול שניהם בזא"ז:

סימן ב

יורה דעה
שאלה א',
עז שקרניו עקומים הרבה, ושוכבים על הצואר, וא"א לשחטו אא"כ יניח הסכין בין הקרניים ובין הצואר, אי חשיב זה בדיעבד ושרי, או"ד יחתוך הקרן וישחוט היטב:

שאלה ב', ראובן יש לו כשבה ובתה, ובא שמעון ושחט הבת בבוקר, ואחר שעה שחט את האם, אך להיות הכשבה גדולה ותקיפה, לא היה יכול שמעון לכפתה בידו ולשחטה, עד שבא לוי וכפת אותה ואחזה בכל כוחו לפני השוחט, ופשט ידו השוחט ושחטה, אם לוי הכופת יתחייב באיסור לאו, כיון דהשוחט לא היה יכול לשחטה בלי כפיתה דידיה:

שאלה ג', בעוף דמסמס קועיה, אי שרי לשלחו חי על פני השדה:

שאלה ד', באחת מהאונות שהיא פחותה מעלה הדס:

שאלה ה', ראובן שיש לו ב' בהמות בשותפות עם הגוי, והם שוים דאפשר לחלקם בחיים, אם חייב ראובן לחלוק בחיים כדי שיקיים מצות מתנות, או"ד מצי לומר אני לא אחלוק ואשאר בשותפות הגוי, אע"ג דבזה תתבטל מצות מתנות:

שאלה וא"ו, בשר שלא ניקר מחלבו ולא נמלח, שנתערב עם בשר מנוקר ונמלח ונתבשל כל הבשר:

שאלה ז', כבד שנתבשל עם הבשר ואיכא ששים כנגד הכבד, ואח"כ בשלו הכבד הזה עם בשר אחר. מה דינו:

שאלה ח', בדין הפסד מרובה בדבר שהוא של ב' וג' שותפים, שאין שם שיעור הפ"מ לכל אחד ואחד:

שאלה ט', בדין אומדנא, בענין אסור והיתר:

שאלה יו"ד, תתיכת בשר שנפלה לתוך חמאה, ובשלו באותה חמאה תבשיל של אורז, וגם טיגנו בה עצים, ועוד עשו מג'י"ס:

שאלה י"א, סל מלא ככרות שנשפך עליהם חלב וכו':

שאלה י"ב, בשר שנמצא בתוך החמאה, וחוששין קרוב לודאי שנפלה בה בהיותה רותחת:

שאלה י"ג, כפות חלב שנתערבו בכפות של בשר:

שאלה י"ד, שני כפות דומין זה לזה, א' של חלב וא' של בשר, ולקחו אחת מהן והגיסו בה הקדרה של בשר, ואין יודעים איזה מהן לקחו:

שאלה ט"ו, קדרה של חמאה שהשליך בה ילד א' חתיכת בשר וכו' וכו':

שאלה ט"ז, בשר שמצאו בו ביצי זביבים לבנים קטנים:

שאלה י"ז, כבד שבשלו אותו עם תרנגולת וכו', ולא היה ששים כנגדו וכו',:

שאלה י"ח, תרנגולים בבית שהטילו מ' ביצים ונמצא אחת מהם טריפה:

שאלה י"ט, תבשיל אורז ועדשים שקורין כג'ר'י שנתנו בתוכו חמאה, ואח"כ הגיסו אותו בכף של בשר:

שאלה ך', תבשיל אורז רך שתחבו בו כף בשר אחד, שהניחו בו חמאה, והרגישו תכף והסירוהו וכו' וכו':

שאלה כ"א, במ"ש הגאון חיד"א ז"ל בשם מהר"ש עמאר ז"ל בענין השערת האיסורין:

שאלה כ"ב, כיתות כיתות ששחטו עופות שלהם אצל שוחט אחד, ואח"כ נמצאת הסנין פגומה, שהבאתי ענין זה בסה"ק רב ברכות, ושאל השואל על דברי שכתבתי שם:

שאלה כ"ג, שחטו כמה בהמות ואח"כ נמצא כבד שיש בה מחט דקה, וענין מרובא פריש וענין ביטול ברוב:

שאלה כ"ד, בענין מניח תרנגולת תוך השכר בלי מליחה:

שאלה כ"ה, עוד ענין קרוב לענין הנז':

שאלה כ"ו, שני קדרות של שני בני אדם, ונפל איסור לתוך אחת מהן, וכו':

שאלה כ"ז, כוס יין ששתה ממנו גוי, והיין הנשאר בכוס שפכו אותו לכד אחר של יין, והיה עמו כד ואין יודעים לאיזה מהם שפכו היין ההוא:

שאלה כ"ח, ארבעים דרה"ם יין שלקחו מן הכד ועשו בו מעג'ין לרפואה, והיה שם שני כדין אחד כשר ואחד אסור בשתיה, ואין יודעים מאיזה כד לקחו אותי:

שאלה כ"ט, אם הגעיל רובו של כלי, ונשאר מקצתו בלי הגעלה, כי שכח לגלגל הכלי אם בטל זה המקצת ברוב ההיתר:

שאלה למ"ד, כלה וחמותה טבלו בלילה אחת, ופשטו המכנסיים שלהם קודם טבילה, והיו שוים שאין בהם שום סימן והיכר בין זל"ז, ואח"כ מצאו דם על מכנסיים אחת ולא נודע של מי היא:

שאלה ל"א, ראובן נשא אשה על אשתו, ונשבע לראשנה שלא יעשה חופה לשניה, אלא עד גמר שלושים יום, אם יכולה השניה לטבול ביום השלושים, כיון דאותו היום אינו יכול לעשות חופה מפני השבועה:

שאלה ל"ב, ראובן נתעברה אשתו, ורצה להסתיר הריון שלה מן בני ביתו ושאר נשים, עד שיעבור לה ג' חדשים, ולכן צוה לה שתלבש בגדי נדה לעיני הרואין, אם מותר לו לבא עליה בסתר בחדר סגור, כיון דיודע שהיא אינה נדה, והוא צוה בכך, או"ד אפילו בסתר צריך לנהוג עמה כנדה גמורה עד שתטבול:

שאלה ל"ג, אשה זקנה שפסקה מלראות קרוב לעשרים שנה, ומצאה כתם, אם נאסרת להצריכה טבילה:

שאלה ל"ד, בענין אמתלא באשה נדה:

שאלה ל"ה, עוד בענין אמתלא דנדה:

שאלה ל"ו, בענין כתם:

שאלה ל"ז, בלבשה בגדי נדה, דאינה נאמנת באמתלא וצריכה טבילה, אם מברכת על הטבילה, מאחר דיודעת עצמה שאינה נדה:

שאלה ל"ח, מופלא הסמוך לאיש, שנדרו נדר ושבועתו שבועה, אם יכולים לעשות לו התרה:

שאלה ט"ל, ראובן קבל עליו קנס לשם רמב"ה, אם ישתה יין, ועתה מוכרח לשתות ואינו יכול לשלם הקנס, אם יכולים לעשות לו התרה קודם שישתה, כדי לבטל הקנס:

שאלה מ', אשה נשבעה בחרם בעוה"ז ובעוה"ב, אם תעשה דבר פ', אם יש לה התרה:

שאלה מ"א, ראובן נתחייב אם יכנס בבית חמותו יתן זהב א' לצדקה. ואם ישתה בסעודת מריעים יתן זהב א' לצדקה, והוא רוצה לפטור עצמו בזהב אחד לכמה פעמים:

שאלה מ"ב, אשה נדרה כשישלים בנה שבע שנים תלך עמו למצבת אדונינו עזרא הסופר זיע"א, ושם תעשה נדבות ונדרים הנהוגים, ועתה רוצה להקדים להוליכו בהיותו בן שש שנים, אם יוצאה י"ח בזה:

שאלה מ"ג, אשה נדרה בעת צרה סך מה לצדקה, ואינה זוכרת אם אמרה לשם אבות העולם זיע"א, או לשם יחזקאל הע"ה, או לשם רמב"ה זיע"א, מה לעשות לצאת י"ח:

שאלה מ"ד, א' נהג לתת בכל שבוע סך ידוע לצדקה, ורוצה לעשות התרה כדי שלא יהיה עליו חיוב נדר, ועוד שאלות אחרות בענין נדר תענית, ובענין תיקון עונות:

שאלה מ"ה, ראובן נדר בעת צרה שיפריש מעשר לצדקה מן הריוח, ועכשיו אין לו יכולת, דמה שמרויח אינו מספיק לעצמו, אם יכול לעשות התרה:

שאלה מ"ו, בכור שהיה ביד כהן ונצרמה אזנו ולא התירו לשוחטו מפני שהכהנים חשודים להתיר מום בבכור, ואחר ימים צחקו הנערים והוסיפו על צרימה הראשונה שיעור הרבה אם חשבינן לצרימה האחרונה מום בפ"ע וישחט עי"ד צרימה זו האחרונה, או"ד בעינן מום אחר ממש:

שאלה מ"ז, על שנים שותפים בחנות והם דחוקים ונצרכים הרבה שאם לא יפתחו חנותם אין להם במה להתפרנס ואירע לאחד מהם שהיתה בתו מסוכנת וירא שותפו שמא תמות ויהיה אסור לו לפתוח חנותו, וקשה עליו דבר זה ביותר מפני כי הוא סמוך לחג הגוים ועיניהם צופיות לימים אלו ואיך בימים אלה יסגור חנותו, אם יש להתיר לו לקנות משותפו כל אשר בחנות ולא ישאר לשותפו חלק בהם ויפתח הוא החנות וימכור, או"ד אסור מפני מראית העין:

שאלה מ"ח, אשה אחת שהיתה בבית בעלה, ומת אביה ולא הגידו לה אם אפשר שיגידו לה ביום השביעי (לאבילות) בבוקר שתלך בבית אביה ותשב עם אמה ואחיה בעודם נוהגים אבילות ועולה לה מעתה כמקצת היום ההוא אך לא, או שיגידו ביום הקודם שהוא יום שישי לאבילות אשר הוא ביום שבת קודש ותהיה באבילות יום שבת קודש ומקצת יום ראשון דהוא יום שביעי לאבילות:

שאלה מ"ט, בתינוק בן כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים אם חשיב בן חודש גמור ומתאבלין עליו או לא:

שאלה נו"ן, קטן שמת ביום ל"א ללידתו כי נולד ביום ה' בשבת אחר הצהרים ומת בליל שבת באמצע הלילה קודם יום ל"א ללידתו ואמנם אין כאן שלשים יום שלמים, אם מתאבלין עליו, או"ד שלשים יום שלמים מעל"ע בעינן:

שאלה נ"א, מי שנפטר ביום ד' ונקבר ביום ה' דלענין שלשים יום לתספורת נחשב מיום הקבורה, לענין לימוד וכיוצא אם נכון לעשותם ביום השלשים מהפטירה, או גם זה יעשו מיום השלשים מהקבורה. גם מה טעם למנהג שעושים ביום השלשים תוספת לימוד וחילוק צדקה וכיוצא, דמאי רבותיה דהאי יומא משאר יומי:

שאלה נ"ב, אבל ביום שבת קודש תוך ז' אם יקרא בפרשה שנים מקרא ואחד תרגום או לא:

שאלה נ"ג, מי שהיה בכפר והגידו לו שמתה בתו פלונית וקרע ועשה אבילות ז' ימים, ואח"כ נודע לו שבטעות היתה ההגדה ולא מתה אותה הבת אלא אחותה הקטנה ממנה, אם מהני לו הקריעה והאבילות שעשה או לא:

שאלה נ"ד, מי שהיה אונן מתחלת הלילה והקבורה היתה ביום דהדין הוא דיכול להתפלל עד חצות, מה דינו לענין ברכת השחר אם יברך או לא:

שאלה נ"ה, על מה שאמר רשב"י כל ימי לא בטילנא תלת סעודתי בשבתא, דהלא היה במערה י"ג שנים ומאכלו חרובין בלבד, והלא סעודת שבת צריכה פת:

עוד שאלה, על מ"ש רבינו המהר"ם אלשיך ז"ל במגילת אסתר משם רז"ל שאחר מיתת אהרן נתנו ראש לחזור למצרים והקימו את דתן במקום משה ואבירם במקום אהרן כדי לחזור וכו' וקשה והלא דתן ואבירם בלעם הארץ עם קורח:

שאלה נ"ו, אם מותר לתרגם האדרא בלשון ערבי או בלשון אחר ולקובעה בדפוס לחלקו ביעקב ולהפיצו בישראל:

שאלה נ"ז, ביאור תרגום משלי בפסוק מחרף עצל לא יחריש וכו'

סימן ג

אבן העזר
שאלה א',
אחד בא לפני חכם, והגיד לפניו עבירות שעשה, כדי להורות לו תיקון, ובכלל סיפר לו מה שזנה עם אשת פ', אם זה החכם חייב להגיד לבעלה, אולי יאמין לזה, ויפרוש ממנה:

שאלה ב', אחד קידש בת בחזקת בתולה, אך היא היתה בעולה, ובליל חופתה עשו ערמה שהביאו עדים מלוכלכים בדם עוף, ולא הרגיש בעלה, כי חשב אלו דמי בתולים שלה, אם חשוב זה קדושי טעות דנחשבת זו לפנויה, וצריך לה קדושין מחדש, ואם אדם אחד יש לו ידיעה מדבר זה, אם חייב להגיד לבעלה הענין, וכו':

שאלה ג', מעט"ר הרה"ג מו"ז זלה"ה, באחד שהודה שזינה עם אשת איש, אם נאסרת על בעלה בהודאתו, או"ד אין דבריו כלום, דאין אדם עושה עצמו רשע:

שאלה ד', א"א שזינתה, אם מותר לה לשתות סם המפיל את העובר:

שאלה ה', על ספק שנסתפק הרב מהר"א ישראל ז"ל, בא"א ששכב איש עמה, ולא נודע מי זה הבא עליה, ואח"כ נתגרשה או נתאלמנה, אם אסורה להנשא משום שמא זה היה הבועל שכבר נאסרה עליו:

שאלה וא"ו, בענין קדושין דמקדשין בלילה:

שאלה ז', מום בעינים שקורין חוול"ה, אם חשיב מקח טעות:

שאלה ח',אמרו לו הסרסורים שהיא בת כ"ד שנים, ונשאה, ואחר נשואין נודע לו שהיתה בת ל"ב שנים, ואי הוה ידע הכי לא היה מקדשה, אי חשיב זה קדושי טעות:

שאלה ט', אחד הודה שזנה עם אשת איש, ואח"כ נתגרשה, אם אסור לישאנה מאחר שהודה שזנה עמה, ואם נותן אמתלא לדבריו, מה דינו אם נאמן:

שאלה יו"ד, אחד קדש אשה לבנו קטן, והיה לו שני בנים, ולא פירש בדברי הקדושין שמו של הבן אלא אמר לבני:

שאלה י"א, אחד נתן מעות לבת בשביל חוב שבאה אצלו לתבעו, ובעת שנתן לה המעות א"ל הרי את מקודשת לי בזה, והיא אומרת בשביל פרעון חוב קבלתם, והעדים לא ראו הנתינה לידה, ורק שמעו שאמר הרי את וכו' כי היו עוסקים במלאכת האריגה ועיניהם במלאכתם:

שאלה י"ב, יתומה נתקדשה, ונעלם הבחור, והביאה עדים שמיאנה אחר קדושין תכף שזרקה הקדושין ואמרה אין לי רצון בזה להתקדש לו, וגם הביאה עדים שהיתה קטנה בזמן הקדושין והמיאון:

שאלה י"ג, ראובן היה מסב על שלחן שמעון, ולקח כוס יין מעל השלחן, ונתן לשמעון וא"ל קח כוס זה על מנת שתהיה בתך מקודשת לי, ולקח שמעון כוס היין ושתה, והוא היה בעה"ב שהיה היין שלו, והבת היתה קטנה, אם נתקדשה בכך:

סימן ד

מפתחות קונטרס סוד ישרים
סי' א',
בביאור הפסוק נעשה אדם בצלמנו כדמותינו, וכו', ופסוק ויברא אלקים את האדם בצלמו:

סי' ב' בביאור הפסוק וינחם ה' כי עשה ה' את האדם בארץ:

סי' ג' בביאור הדבר למה קטן פחות מבן י"ג פטור מן המצות, ביאור מאמר לצאת ידי שמים מה עניינו ומה כונתו, מה ענין הבכיה והדמעה המסוגלת מאוד בכל תחנה ותפלה, מה עניינה ומה כוחה, ומה סוד יש בה, ומה צריך האדם לכוין בה:

סי' ד' שלשה חקירות בענין הבירורים ביום שבת קודש:

סי' ה' בענין היחודים הנעשים למעלה בשבתות וביו"ט, איך הדבר הזה בענין חלקי התבל אשר יש הבדל רב ביניהם בין היום והלילה ובעת שבאיזה מקומות אצלם הוא חול עדיין, במקומות אחרים כבר נעשה שבת אצלם מקודם איזה שעות:

סימן וא"ו, בענין יו"ט ב' של גליות מה בחינתו, ומה עניינו עפ"י הסיד:

סי' ז', למה ביו"ט יש אסרו חג ובשבת אין עושין יום כמו אסרו חג:

סי' ח' בענין נס הפורים שכתב רבינו האר"י זלה"ה שהשי"ת האיר הערת נוקבה העליונה, והיא גדולת מרדכי ואסתר, אימתי נעשית, אם היה זה בט"ז בניסן ביום צליבת המן ועליית מרדכי לגדולה, או לא נעשה גילוי ההארה עד אדר:

סי' ט' אם ראוי לומר לנשים תיקון רחל ותיקון לאה בכל לילה, או לפחות בחו' אלול, או אין לנשים שייכות בתיקון חצות כלל:

סי' יו"ד, בענין שנת השביעית דאין לכוין בתפלת העמידה דמנחה ודערבית כי אם דוקא בתפלת שחרית ובק"ש של ערבית, אם יש חילוק בזה בין א"י לחו"ל, כיון דהדרים בחו"ל אין להם אוסור עבודת הארץ כלל ואפילו מדרבנן:

סי' י"א, טעם לשמיטת כספים הנוהגת גם בחו"ל כיון דבחו"ל אינה נוהגת השמיטה בעבודת הארץ, ומה טעם כי אינה משמטת אלא בסופה:

סי' י"ב, למה הנשים פטורות ממצות סוכה, כי לכאורה להם שייכות ביותר:

סי' י"ג, ביו"ט שחל להיות בשבת איך לנהוג עפ"י הסוד בהקפות השולחן קודם קידוש, וגם בהריח של הדס ואמירת שלום עליכם ואשת חיל ואתקינו סעודתא, ופיוט אזמר בשבחין, וי"ב ככרות ופרקי שבת, אם יש לעשות כמו שאר שבתות השנה או לאו:

סי' י"ד טעם למ"ש רבינו הרש"ש דאין לומר ברכת המפיל מליל ב' דר"ה עד ש"ע, דלפ"ז גם ברכת המעביר אינו ראוי לומר:

סי' ט"ו, ביו"ט ב' של פסח איך יהא תיקונו עם מנין העומר:

סי' ט"ז, ביו"ט שחל להיות בשבת מדוע בענין סדר התפלות נגררים בתר סדר הזמנים, ובקריאת ס"ת שחרית עולין ז' כפי סדר הימים, וכן קורין בס"ת במנחה ואומרים ואני תפלתי וכונות שלה, ועושין סעודה ג' וכונת הסעודות הכל כפי סדר הימים:

סי' טו"ב, אם האדם עושה תיקון עי"ד תורה ומצות ותפלה גם למה שהיה קודם חטא אדם הראשון, או לא:

תוכן העניינים

שו"ת רב פעלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה