אור ברסלב
שות קרני ראם סימן רנד

שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא

סימן רנד

סימן רנג

ראיתי מה ששאל כת"ר האם יש לזכות לראובן מה שבנה מכח ס"ס ע"ך. הנה תחילה וראש נראה לע"ד דלא היתה כוונת כת"ר לעשות ספק ספיקא אלא להגדיל כח הספק דוקא יען כי בדיני ממונות לא נפקא מינה לדינא בין חד ספיקא לתרי ספיקי כי הגם שמצאנו דבר זה נכנס במחלוקת הפוסקים בס"ס בדיני ממונות זה לעומת זה דיש סברת הפוסקים דסברי מרנן דבס"ס יכול אפילו להוציא מיד המוחזק ולעומת זה יש סברת הפוסקים דס"ל אין חלוק ואפילו בס"ס לא מפקינן מיד המוחזק עיין להרב החבי"ב בס' כנה"ג סכ"ה יעו"ע עכ"פ כבר הורה זקן הרה"ג מהרח"ש בתשובה הובאה בספר משפ"ט צד"ק ח"א ס"ב שכבר נתפשט המנהג דבס"ס אין מוציאין מיד המוחזק ומצינו להרב כנה"ג בס' כ"ה בכללי הקי"ל אות ע"ה כתב ז"ל דכן אנו דנים הרבה פעמים הלכה למעשה דבס"ס ין מוציאין מיד המוחזק יע"ש וא"ך הואל והקרקע בחזקת מרא קמא קיימא כמו שכתב בס' פח"י דאפילו במקום ספק ספיקא מעמידין אותה בחזקת מרא קמא א"ך לא נפקא ולא מדי בין ספק אחד לס"ס בנדון דידן:

גם לא ידעתי הואל והידיד בא לדון מדין ס"ס למה לא שת לבו לדקדק בס"ס שבנדו"ד שאינו מתהפך מה דינו כי ס"ס דנדון זה הרי הוא אינו מתהפך כי באומרך בתחילת הספק ספק היה להחצר הזה פתח לפנים למבוי ספק לא היה מבפנים אלא מבחוץ א"ך לא תוכל עוד לעשות ספק האחר דהיאך תאמר ואת"ל היה מבפנים דילמא לא היה כאן מעולם שום חצר על זה אתמיהא דהואל ונסתפק אם היה הפתח מבפנים או מבחוץ א"ך הרי החזקת שהיתה החצר בפנים ויש לה פתח א"ך שוב אין אתה יכול לומר דילמא לא היתה שום חצר בנויה: וא"ך הואל וספק זה אינו מתהפך לכאורה נראה דלא מקרי ס"ס כמ"ש הרש"ך ביור"ד סו"ס ק"י בכללי ס"ס אלא דנראה דבנדו"ד הגם שאינו מתהפך ס"ס מקרי והוא ע"פ דברי הש"ך שם דמצינו לו שם הביא תשובת הרב מנחם עזריה זלה"ה שנשאל בדין עוף אחד שנשבר העצם מן הארכובה ולמעלה ואין עור ובשר חופים את רובו ולא הרגיש השוחט בשבירה זו בשעת שחיטה אם יש להתירו מכח ס"ס שמא לאחר שחיטה ואת"ל קודם שחיטה שמא לא יצא לחוץ קודם שחיטה וכתב על זה ז"ל תשובה כבר ידעת שאין מתירין שום איסור מכח ס"ס אלא בזמן ששני הספיקות מתהפכין וכאן אי אפשר להפכן א"ך אין זה כי אם ספק אחד עכ"ל וסיים הש"ך על דברי הרב ז"ל דרצונו לומר דליכא למימר את"ל יצא לחוץ שמא לאחר שחיטה דלאחר שחיטה לא שייך לפלוגי בין יצא לחוץ או לא דכיון שאמרת את"ל יצא לחוץ על כורחך קודם שחיטה הוא וכו' והיתה מסקנתו דהרב ש"ך דהואל ואינו מתהפך לא מקרי ס"ס אלא דהוקשה לו על זה ממה שמצא לתשובת הרשב"א שכתב דאם נכנס לעדר ומצא צפורן של ארי יושבת לו בגבו של איל וספק נכנס ארי ודרס או לא מותר מכח ס"ס ספק נכנס ספק לא נכנס ואת"ל נכנס שמא צפורן זה לא מיד הארי אלא בכותל נתחכך עכ"ל והרי ס"ס זה אינו מתהפך דליכא למימר את"ל מן הארי שמא לא נכנס זהו קושייתו והוצרך לתרץ י"ל דשאני הכא גבי נשבר העצם דהשני ספיקות הם בגוף העצם א"ך כיון ששניהם בגוף אחד מאן לימא לן להתחיל שמא לאחר שחיטה אימא לאידך גיסא שמא יצא לחוץ ולא תוכל שוב לומר כלל שמא לאחר שחיטה אבל הכא כשתרצה לומר שמא צפורן זה מיד הארי הוא א"ך תתפוס שודאי נכנס וא"ך היאך תתפוס מתחילה בודאי ועל כורחך מתחילה צריך אתה לדון אם נכנס כלל או לא ואת"ל נכנס שמא לא דרס וצפורן זה מהכותל הוא ואף שלא תוכל להפכו מקרי ס"ס כיון דהספק הראשון שמא לא נכנס וכו' יעו"ש שהביא כמה חזוקים לחלוק זה: וע"פ חלוקו זה ראיתי להרה"ג מוהר"ר יעב"ץ זלה"ה עשה ס"ס להתיר אורז של עי"ת פ' אם לאוכלו בפסח על ידי שירחץ אותו במים ובשעת בשולו ישליכנו ברותחין דאזי הוי ס"ס ספק נשאר מורסן מעורב באורז זה ספק לא נשאר ואת"ל נשאר דילמא נחלט ברותחין וכתב על זה דהגם דס"ס זה אינו מתהפך כי באומרך ספק הוחלט ספק לא הוחלט א"ך הרי אתה מחזיק שעדיין בו מורסן וא"ך היאך תוכל עוד לומר ואת"ל לא הוחלט דילמא לא נשאר בו מורסן אלא דבנדו"ד האי ס"ס מוכרח להתחיל הספק באופן זה דהיינו ספק נשאר מורסן ספק לא נשאר ואזי יחול עליו הספק שמא נחלט והגם שאינו מתהפך מקרי ס"ס וכמו שחלק הש"ך בס' ק"י בין ההיא דהרב מנחם עזריה לתשובת הרשב"א יעו"ש:

וא"ך אתאן לנדו"ד הואל ומוכרח להתחיל גם כאן הספק בסדר זה דהיינו ספק היתה החצר בנויה ספק לא היתה ולסיים עליו ואת"ל היתה דילמא בחוץ היתה הפתח הגם שאינו מתהפך לא איכפת לן הואל ובעינן לעשות שני ספיקות יהיה מוכרח להתחיל בספק היתה החצר בנויה או לא דאם באנו להתחיל בספק פתח החצר בפנים היתה או בחוץ א"ך הרי אתה מחזיק שהיתה כאן חצר א"ך שוב אין אתה יכול לומר ואת"ל זו בפנים דילמא לא היתה כאן חצר כלל וא"ך הואל וצריך לעשות כסדר הוה להתחיל תחילה ספק אם היתה כאן חצר או לא היתה ואח"ך נבוא לומר ואת"ל היתה דילמא בחוץ היתה הגם שאינו מתהפך מקרי ס"ס ועיין להרב יעב"ץ שכתב דסברת האחרונים הסכימו אפילו ס"ס שאינו מתהפך מקרי ס"ס:

אך באמת נדו"ד אפילו אי הוה מתהפך לא מקרי ס"ס והוא ע"פ מה שמצאנו מדברי התוספ' בכתובות ד"ט שכתבו ז"ל ואכתי הא יש ס"ס ספק באונס ספק ברצון ואת"ל ברצון דילמא בעודה קטנה דפתוי קטנה אונס הוא וי"ל דשם אונס חד הוא עכ"ל והביא דבריהם ג"ך הש"ך בכללי הס"ס אות י"א וכתב דכן היא הסכמת הפוסקים דכל שאתה רוצה לעשות ס"ס ואתה רוצה להתיר מטעם אחד בין בספיקא קמא בין בספיקא בתרא לא הוי ס"ס יעו"ש וכן מצינו להרב מג"א בס' תל"ט שנשתמש בכלל זה יעו"ש סק"ב שכתב דלא אמרינן בדין עכבר נכנס ועכבר יוצא ס"ס באופן זה דהיינו שמא אכלו ואת"ל לא אכלו שמא הוציאו העכבר השני דזה מקרי חד ספיקא שמא לא נשאר החמץ בבית או לא דמה לי אכלו או לא הוציאו יע"ש וא"ך אתאן לנדו"ד ג"ך באומרך שמא לא היתה כאן חצר וזכה ראובן ולפי דעתך זכה מן ההפקר ואת"ל היתה דילמא בחוץ לבניין זה היתה וכל מה שבנה ראובן זכה מן ההפקר נמצא שני ספיקות אלו מטעם אחד אתה רוצה לזכות ראובן מכח זכה מן ההפקר ומה לי היתה או לא היתה הואל ומטעם אחד אתה רוצה לזכותו לא מקרי אלא ספק אחד וא"ך נדו"ד לא ראיתי בו שום זכייה לראובן מצד הס"ס שרצה כת"ר לעשות הן מצד דס"ס בממונא אינו מעלה ואין מוריד ובפרט דאין כאן ס"ס בנדו"ד הואל ותרי הספיקי משם אחד נוהוי הנלע"ד החותם בשנתינו זאת התרס"ב לפ"ק צוי"ם וימ"ן:

הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט:

תוכן העניינים

שות קרני ראם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה