אור ברסלב

שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא

סימן רל

סימן רכט

האידנא נוהגים לעשות סעודה המפסקת של ט"ב בתבשיל של עדשים ואחר אכילת התבשיל חוזרים ואוכלים בצים שלוקים וכוונתם זכר לאבילות וע"ז אמינא אנא דמנהג זה טעות הוא ואסור הדבר משום שני תבשילין דפסק הש"ע ריש תקנ"ב ע"ש וראיה לזה מהא דכתב מר"ן שם ס"ה וז"ל נוהגים לאכול עדשים עם בצים מבושלים בתוכם שהם מאכל אבלים ע"ך וכתב המג"א שם סק"ה דדוקא אם דרכם בכך כל השנה כמ"ש בס"ג ובטור כתב עדשים או בצים וכ"ך הלבוש ע"ך מכאן מוכח דבתרווייהו בזה אחר זה ליכא מאן דמתיר דתרי תבשלין נינהו וים מי שטעה לייסד המנהג מדברי מור"ם שסיים וכתב ויש נוהגים לאכול בצים קשים שהוא ג"ך מאכל אבלים ע"ך ורצה לומר דמור"ם בא לומר דנהגו להוסיף באכילתם בצים הואל והוא מנהג אבילות וזה טעות גמור דבסעיף זה לא היתה כאן כוונת מר"ן ומור"ם לאורויי לן דשני תבשילין מותר או אסור אלא בכאן בא להשמעינו באיזה דבר ראוי לעשות סעודה המפסקת וכמו שכתב אח"ך בס"ו מי שאפשר וכו' ועל זה כתב כאן תחלה בס"ה נהגו לעשות הסעודה במאכלי אבלים בתבשיל עדשים עם בצים מבושלים וכו' ועל זה בא לומר מור"ם שיש מי שלא נהגו בכך אלא נהגו בבצים קשים וכו' שהוא ג"כ דרך אבילות והוא על דרך מ"ש מר"ן ביור"ד ס' שמ"ח ס"ט שכתב שם יש נהגו להברות בעדשים ויש נהגו להברות בבצים ע"ש וגם כאן להכי נתכוון מרן ומור"ם אבל תרוייהו ודאי אסורין משום שני תבשילין אפילו מאכל אבילים וכמו שמוכח מדברי הטור והמג"א שכתבתי לך:

ואין להשתבש ולומר דהואל והבצים שלוקין במים לא הוו תבשיל והוו כאלו עודם חיים ולא נאסרו דזה שיבוש דשלוקין הוא יותר ממבושלים כמו שדקדק הרב ח"ק יעק"ב בהלכות פסח סימן תע"ג סק"ך מלשון המשנה דשלוק הוא יותר מן המבושלים עיין שם וכן כתב הרב מט"ה יהוד"ה ז"ל בסימן ס"ג על דברי מור"ם דכתב וצלי הרי הוא כמבושל כתב הרב הנז' דהמרדכי יליף דין זה מדין ערובי תבשילין. ואף אנן נמי נילף מהתם לכבוש ושלוק דמקרו תבשיל דהא תניא בפ"ב דביצה תבשיל זה צלי ואפילו כבוש ושלוק ומבושל ע"ך וע"ש דלמד במכ"ש למעוטן ע"ש בדבריו איך שיהיה מכאן מדברי הרבנים מוכח דשלוק אסור כמבושל וא"ך פשוט שאסור לאכול בצים בסעודה המפסקת אחר תבשיל של עדשים גם אין להתיר מפני שאוכלים אותם בסוף הסעודה לגמרי דהוי כאלו אוכלים דרך פירות בקינוח הסעודה דגם זה אינו דהא מצאתי ראיתי להרב זכו"ל ח"א א"ט שכתב וז"ל דין עט"ב וסעודה המפסקת סימן תקנ"ב ושני תבשילין שאסרו אין חלוק בין דבר הנאכל כמות שהוא חי לדבר שאינו נאכל כמות שהוא חי וכן אין חלוק בין צלי למבושל וכן אין חלוק לאוכלן בדרך תבשיל או כדרך הפירות בקינוח סעודה אלא בכל גוונא אסור לאכול פירות צלויין בקינוח סעודה המפסקת מהר"ם ן' חביב בב"י הברכ"י יצ"ו עכ"ל:

והגם דמנהג קדמון הוא פשוט בעיני דודאי דורות הראשונים היו אוכלים אותם אחר הסעודה דודאי מותר כמ"ש מותר לאכול כל זמן שלא קבל עליו בפירוש שלא לאכול עיין מר"ן ומור"ם ריש תקנ"ג ובודאי כך היו הרא"ש נוהגים ובדורות אלו האחרונים טעו וחזרו לאוכלם תוך הסעודה וזה ודאי לא שפיר עבדי וק"ל:

הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט:

תוכן העניינים

שות קרני ראם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה