אור ברסלב
שות קרני ראם סימן קצז

שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא

סימן קצז

סימן קצו

שאלה באתי לחלות פני וכו' להודיעני דעתו הרחבה במעשה שבא לידינו שיודע למעכ"ת שהחכם כההר"ש אלעדי ז"ל נלב"ע וחיים לאדוני שבק ויורשים שלו הם בנות שתי אחיותיו דהיינו אחיותיו כבר נלבע"ו קודם ואחותו אחת הניחה בת אחת ואחותו הב' הניחה שתי בנות והנה כפי התקנה כשלא הניח יורש המתאבל תטול אשתו שני שלישים ושליש ליורשים נמצא בנדו"ז יתחלק הטזבון לי"ב חלקים אשתו תטול שמנה חלקים והבת שמאחותו האחת שני חלקים ושתי בנות שמאחותו השנית שני חלקים והנה מכלל עזבונו הניח מחצה בה"ך הידועה להרב הקדוש החסיד העניו כמוהר"ר של"ם אזאווי זצוק"ל קרקע ושררה וידוע דאין האשה נוטלת בשררת בה"ך דהו"ל ראוי אלא משום כבוד בעלה תטול בשררה כאחד מהבנים בנדו"ד היאך תטול בשררה אם שני שלישים או כאחת מן האחיות או כאחת מן הבנות של האחות השנית ועל הכל שכמ"ה:

תשובה ראיתי להידיד שנסתפק באשת מהרש"א ז"ל אם יש להעלותה לאיגרא רמא או להורידה לבירא עמיקתא הנה מה שנסתפק ידידי להעלותה שתטול שני שלישים גם בשררת בה"ך דבר תמוה הוא דהא מן הראוי שלא תטול כלל הואל ולא נמצא מפורש בתקנה ולא בדברי האחרונים מהו הדין במקום שאין יורש מתאבל כיצד נוהגים בשררה וא"כ הן מצד הדין דאין האשה נוטלת בראוי הן מצד התקנה הרי דבר שלא נמצא מפורש העמדהו על דת"ש ואינה נוטלת כלל אלא הואל ומצינו שאמרו בפירוש במקום היורש ונטלת כאחד מהבנים דין הוא שנלמד במכ"ש במקום דאין יורש מתאבל שתטול חלק בשררה אך דיו לבא מה"ד להיות כנדון מה התם כאחד מהבנים אף כאן כא' מהיורשים ואינו מן הסברא כלל להעדיף כחה במקום שאין מתאבל דהואל וכל מה שנוטלת אינו אלא משום כבוד בעלמא כל זמן שהיא יושבת לכבודו מה לי במקום יורש מתאבל או שאינו מתאבל ובפרט לא ידעתי מהיכן הונח לומר במקום שאין יורש מתאבל להשוות שררה שהוא דבר ראוי ליטול בה שני שלישים כשאר מצוי מאי שנא כאן ממקום שיש יורש המתאבל שנוטלת מחצה במצוי ואפילו יש לו עשרה יורשים אינם נוטלים כולם כי אם מחצה דהשתא במצוי שקולה כנגד כולם ועכ"ז בשררת בה"ך אינה נוטלת אלא כחד מנייהו ומאי שנא במקום שאין יורש מתאבל למה כת"ר רצה להשוות שררת בה"ך לשאר מצוי ליטול גם בה שני חלקים אתמיהא:

גם במה שנסתפק כת"ר להורידה לבירא עמיקתא שלא תטול אלא כאחת משתי אחיות של האחות הב' גם בזה ודאי אין להסתפק דאם באת להסתפק בזה הוא הדין היה לך להסתפק אפילו במקום יורשים המתאבלים כגון ראובן שמת והניח שני בנים ואחד מבני ראובן מת בחיי ראובן והניח הבן עשרה בנים ואח"כ מת ראובן שהדין הוא שהבן שנשאר חי לאחר מיתת ראובן נוטל חלק אחד ובני המת כולם נוטלים חלק אחד ואשת המת שני חלקים במצוי והיה לך להסתפק כיצד נוטלת בשררה שהניח ראובן אם תטול האשה חלק כדין הבן שנשאר חי אחר מיתת אביו או כאחד מהבנים של הבן האחר שמת בחיי אביו ועל כן אני אומר דגם על ספק זה אתמיהא דאם באנו לספק זה אין לדבר סוף ונתת דברי רז"ל לשעורין דלפעמים תמצא האשה נוטלת כאחד מבני המת יוצאי ירכו ממש כגון שמת ויורשיו הם בניו ממש יוצאי ירכו ואזי נוטלת כאחד מהיורשים ולפעמים תמצא שמת אחד מהם והניח שנים או שלשה בנים שאזי לפי ספק זה לא תטול כאחד מיוצאי ירכו אלא כאחד מבני בניו שמת וזה לא יתכן דהואל והדין משתנה לפעמים נוטלת כאחד מהיורשים ולפעמים נוטלת בפחות לא הו"ל לרבותינו לסתום ולחתום הדברים למימר נוטלה כאחד מהיורשים אלא הו"ל לפרש אלא האמת יורה דרכו שמה שאמרו רבותינו שכל זמן שהיא יושבת לכבודו נוטלת כאחד מהיורשים הכוונה היא שבמקום בנים הרי היא חשיבה כבן בין הבנים ואם היורשים הם אחים הרי היא כאחד מהאחים ותו לא מידי ומידי דהוה שבן בין הבנים נוטל חלק אחד ובני אחיו כולם נוטלים חלק אחד גם היא חשובה כבן ליטול חלק אפילו במקום שיש בני הבן שכולם נוטלים חלק אחר ופשוט וא"כ גם אשת מהר"ש אלעדי ז"ל חשבינן לה כאלו הניח מהרש"א הנז' אחריו שלשה אחיות ותטול שליש בשררה כל זמן שהיא יושבת לכבודו. ולכת"ר החיים והשל"ם בע"ה לסיון התרס"א וצוי"מ וימ"ן:

הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט:

תוכן העניינים

שות קרני ראם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה