שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא
סימן קפא
ראובן באה לו סחורה מלונדון יע"ה ואחר שהביאה מבית המכס לחנותו בא שמעון ואמ"ל אם תרצה למכור לי האי סחורה בעשרה למאה ריוח ונתרצה ראובן ומשך שמעון סחורתו ואח"כ כשבאו לחשבון רצה ראובן לכלול גם ההוצאה שהוציא על האי סחורה דהיינו שכר הספינה והאלקומסיון וגו' וגם המכס שפרע בעדה בבית המכס וכו' ורוצה לחשוב הכל בכלל הקרן וליקח עשרה למאה גם על ההוצאה ושמעון אומר שלא יתן עשרה למאה גם על ההוצאה שהוציא על הסחורה הנז' כי אם על הקרן דוקא ע"כ:
תשובה דבר פשוט הוא שהנושא ונותן באמונה צריך לשלם הקונה למוכר כל מה שהוציא על הסחורה כמ"ש מר"ן בסי' רכ"ז סכ"ח וזל"ה ומעלה לו על דמי המקח שכר הכתף ושכר הפורק וכו' וכוללם בדמי המקח אבל שכר טורחו לא יעלה על דמי המקח עכל"ה ולא נצרכה אלא אפילו אם ראובן זה רגיל הוא לקנות הסחורה בהקפה ומיום צאת הסחורה מלונדון מחשיב עליו המוכר הרבית הנקרא אינטירים גם זה הוא בכלל ההוצאה וצריך להוסיף על דמי המקח דלמה יגרע היא משכר כתף והפונדק ומשאר הוצאות דהגם דלא הזכירו אותם בשעת הקנייה עכ"ז מחשיב ליהו ומילתא בטעמא דאי לא יחשוב נוסף על דמי המקח שכר הכתף והפונדק וכו' א"כ כשמכר בריוח דרך משל אמ"ל אתן לך ריוח בהאי סחורה מנה א"כ אם אמיר נאמר דשכר הכתף לא יוסיפו על המקח היכן הם המנה ריוח שנתן לו הרי צריך המוכר הזה לשלם מזה המנה שכר הכתף וכו' א"כ אין כאן מנה ריוח והוא אמ"ל שירויח ממנו מנה אלא ודאי אדעתא דהני קנה ממנו אדעתא שישאר מנה ריוח שפוי וא"כ גם על האינטיריס יעבור כוס דאם אמרנו שהמוכר ישלם האינטיריס מכיסו א"כ לא נשאר המנה ריוח שפוי על כן פשוט דצריך להוסיף גם האלאינטירים בכלל ההוצאות:
ומעתה הואל וביררנו דיש למוכר להוסיף על דמי המקח כל ההוצאה נראה פשוט דמצד הדין צריך לשלם הלוקח הזה למוכר סך עשרה גם בעד ההוצאה דהכל מיקרי שיווי המקח וצריך ליתן בעד הכל עשרה למאה ודבר זה יש ללומדו ממ"ש מר"ן בסי' רל"א ס"ך וז"ל אבל חנוני המוכר סחורתו מעט מעט שמין לו טורחו וכל יציאותיו ומותר עליהם ירויח שתות ע"כ וכתב הסמ"ע סקל"ז וז"ל טורחו וכל יציאותיו וכ"ז נחשב לקרן ושתות מהכל מותר לו להרויח נוסף על הקרן והוא טפי מאלו לא הרויח אלא שתות מהקרן ע"כ הרי לפניך דהיכא דבאים אנחנו לתת שתות ריוח צריכים לחשוב ההוצאה בכלל הקרן וליתן לו ריוח על הכל וא"כ ממנו נלמוד לנדו"ד דקנה ממנו לערך עשרה למאה צריך הוא לשלם לו עשרה למאה גם בעד הריוח. זהו מ"ש לפקו"ד להשיב מצד הדין אכין מצד המנהג פוק חזי מאי עמא דבר כי המנהג בדברים אלו עיקר וציר ישראל יצילנו מכל שגיאה וידרכינו בתורתו הנפלאה הצעיר ומואס כל תאוה:
ע"ה רפאל אנקאווא סי"ט: