שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא
סימן קלב
להיות שהר' משה ן' עטאר היה לו צינור יוצא מחצירו והוא טמון בעובי הכותל ראשו יוצא מתוך העלייה וסופו יוצא בתוך הביב שבמבוי והן היום רוצה להוציא סופו לקלח בתוך המבוי ויעשה נקב קטן בתוך קרקע המבוי לפני הצינור כדי שיהיו נבלעים אותם המים לביב שהיה מקלח בו הצינור מעקרא ובעלי המבוי מעכבים ע"ז מכמה טעמי שיש להם בהן הזיק כמו שיתברר בתשובה:
תשובה הד"א שיכולים בעלי המבוי לעכב ממ"ש הרב"י סי' קנ"ג משם הרשב"א וז"ל ראובן שמחזיק שופכי גגותיו לרשות הרבים בני רשו"ה יכולים לעכב עליו מפני שהמים הנשפכים דרך מרזיב חוסמים הם את העוברים ועוד שפעמים יורדים בקילוח על המשואות של העוברים ברה"ר ומקלקלים אותם עכל"ה ופסקו בקצר בסי' הנז' סעיף ט' וא"כ מהאי תשובה יש לדון בנדו"ד שהרי גם בנדו"ד יוצדקו לנו שני טעמים של הרשב"א חדא שהרי הביב הזה רוב הפעמים הוא מלא כמו שהוא עתה וא"כ מזה יצא היזק לבני המבוי שעי"ז יהיו כל המים שיצאו מן הצינור נאספים בתוך המבוי וחוסם עוברים ושבים הגם שאין החסימה באה בשעת הקילוח אלא אח"כ עכ"פ סו"ס החסימה באה מכחו של בעל החצר ומטעם זה לחוד היה די והותר לעכב על בעל החצר דהא לא כתב הרשב"א שני הטעמים אלא לרווחא דמילתא ולא לעיכובא אלא דגם טעם השני דהרשב"א יוצדק בכאן ג"כ שהרי לפעמים מניחים במבוי זה כמה דברים משואות וסחורה וכדומה כמו שעינינו רואות וא"כ יהיה לבני המבוי מניעה מתשמיש זה הואל ופעמים יהיו המשואות מונחים במבוי ויצא הקילוח ויקלקלם:
גם יש טעם יותר מזה שהרי לרוב הפעמים יסתם נקב זה ואפילו לא יסתם כבר כתבנו דלרוב הפעמים הביב זה מתמלא על כל גדיותיו וא"כ יהיה המים נאסף בתוך המבוי וכשיתרבה יכנס לחצירות המבוי הואל והוא מבוי קטן ואין לו שום דרך למים לצאת כי הוא עשוי כעין מקוה וזה הוא היזק גדול ועדיפא מזה סיים הרשב"א באותה תשובה הנז"ל וז"ל וכ"ש אם מקלחין לביב של בעלי בתים שמא יתקלקל הביב ויצופו המים וישטפו בתיהם ע"כ הרי אפילו לחשש שמא יצופו מלמטה למעלה חששו רבותינו מכ"ש בנדו"ד דקרוב הדבר יותר שיצוף לבתיהם בנקל הואל ופתחי החצרות יש מהם שהוא שוה לקרקע המבוי פשוט וברור דהוי היזק ויכולין לעכב:
ואין לחלק ולומר דחששת הרשב"א היא שלא יצופו המים מן הביב הוא משום שהם עכורים וסרוחים ז"א דהא מי מבואות לעולם הם עכורים וסרוחים ע"י עפר ורגלי בני אדם:
גם ביותר מזה יש בנדו"ז אפילו אם לא יהיו כל הטעמים יש טעם היזק יותר דהא מצינור זה שופכים מי כביסה ונט"י וכיוצא ומצינו לרבינו ב"י באו"ח ס"ד שהביא משם הזוה"ק פרשת וישב דיש רוח מסאבה במי נט"י לפיכך הזהיר בזוה"ק שלא להשליכם לארץ שלא יצא מזה היזק גדול ב"מ ופסקו מור"ם בקצר סי"ד ס"ט וא"כ הואל ויש בדבר זה היזק ע"כ יש למחות בידם אפי' מי שאינו מבני המבוי דחמירא סכנתא:
ואין לומר דבכאן הואל ויש לבעל חצר זה צינור אחד יוצא ממקום אחר למבוי ומקליח המים וא"כ נימא דגם בזה הצינור החזיק בעל החצר ואין יכולין לעכב עליו הואל ובעל החצר החזיק להצויא למבוי זה מימיו ז"א דהא כתב הב"י משם הנ"י וז"ל בסי' קנ"ג כתב נ"י פ"ק דבב"ת מי שהחזיק על ביב חבירו לשפוך מי כביסה אחת ממחין בידו שלא ישפוך בה חמש כביסות או אם החזיק למי גשמים לבד ממחין בידו שלא ישפוך בה מי כביסה עכל"ה והביאו מור"ם בסי' הנז' סי"ב הרי מוכח מכאן דאפי' החזיק כבר לצינור אחד להוציא מימיו למבוי אינו יכול להוסיף אחר במקום אחר והגם שכתב הנ"י בלשונו דאם החזיק בכביסה אחת אינו יכול להוציא חמש כביסות דמשמע דוקא ה' הוא דאינו מוסיף אבל פחות יכול להוסיף וא"כ בנדו"ד שלא רצה להוסיף אלא צינור אחד איכ"ל דיכול להוסיף ז"א דהסמ"ע ס"ק ז"ך כתב וחמש לאו דוקא אלא ה"ה ד' או ג' ובודאי דגם דברי הסמ"ע לאו דוקא נקט אלא ה"ה ב' דזיל בתר טעמא למה כתב הוא על דברי הנ"י דה' לאו דוקא הוא משום דבעל החצר היזק של כביסה אחת קבל עליו אבל לא יותר ומזה יצא לו להסמ"ע דלאו דוקא ה' כביסות הוא דאינו יכול לשפוך עליו אלא ה"ה ג' דהא לא קבל עליה אלא אחת וא"כ מטעם זה גם דברי הסמ"ע דנקט ג' ודאי דלאו דוקא דה"ה ב' דהא לא קבל עליה אלא כביסה אחת ואפילו אם תמ"ל לדברי הנ"י עצמם בדוקא קאמר ה' אע"פ כן אינו יכול להוסיף צינור זה שהרי צינור זה הוא יותר ממי שהחזיק בכביסה אחת דשופך ה' שהרי זה הצינור שהחזיק בו כבר אתי מגג החצר ואין הקילוח יוצא ממנו אלא בזמן הגשמים. אבל צינור להוציא עכשיו הוא יוצא מהחצר ממי כביסה ונט"י וכיוצא וזה קילוח שאינו פוסק לא בימות החורף ולא בימות הקיץ וא"כ הוא יותר ממי שהחזיק בכביסה אחת ורוצה להוציא ה' כביסות כאשר עינינו רואות:
גם מטעם זה שכתבנו שהוא רוצה להוציא צינור זה ממי כביסת החצר ומנט"י אפי' אי חשבינן לצינור זה כביסה אחת דהיינו אם יוצא זה הצינור מימות הגשמים לימות הגשמים דהיינו בזמן שצינור האחר מקליח דבענין דלא הוי אלא כמו סוף כביסה אחת עכ"ז יש למונעו מט' זה שהרי כתבנו משם הנ"י דמי שהחזיק למי גשמים אינו יכול להוציא מי כביסה ומכ"ש דכבר ביררנו דאפילו דברי הסמ"ע לאו דוקא ג' אלא ה"ה ב'. אלא דעדיין יש יד הדוחה לדחות ולומר דדוקא מי שהחזיק על ביב חבירו לשפוך הוא דאינו מוסיף אבל זה שהחזיק למבוי והמבוי הוא דהשותפים של זה שהחזיק בשל בני המבוי וא"כ איכ"ל דתהני חזקתו להוסיף מה שירצה ואיכ"ל דדמי זה למה שסיים מור"ם שם בהג"ה בסי' קנ"ג סי"ב וז"ל אבל השופך ברשותו דרך ביב העוברת בחצר חבירו אע"פ שלא החזיק אלא לדבר אחד יכול לשפוך מה שירצה הואל וברשותו הוא שופך וא"כ איכ"ל דהוי ברשותו שופך ויכול להוציא מה שירצה הואל ויש לו חלק במבוי זה אינו דאין הנדון דומה לראיה דהתם אין שום היזק כלל דבשעת השפיכה הוא שופך ברשותו ואח"כ הולכים דרך ביב חבירו והוי כההיא דדיוטאות שהביא הנ"י משם התוספתא והביאה הב"י בשמו בסי' קנ"ג אבל בנדו"ד שבשעת השפיכה גם לאחר השפיכה יש היזק לבני המבוי כמש"ל שיש כמה נזיקין לבני המבוי ודאי יכולין לעכב ואפילו יש לו חלק במבוי וכדכתבנו משם הרשב"א שהביא מר"ן סי' קנ"ג ס"ט דבני הר"ה יכולים לעכב הגם דגם לזה שרוצה להוציא מימי גגותיו ודאי דגם הוא יש לו חלק ברה"ר ואין לומר דהתם מיירי בדלא החזיק כלל אבל אם גם שם היה מוחזק להוציא מי גג אחד יכול להוציא מימי גגות אחרים ז"א דאין הדעת סובלת לומ' דמי שיקבל עליו נזק אחד יסבול בעל כורחו נזקין אחרים כיוצא בזה דדין זה דמי ממש למ"ש מר"ן בסי' קנ"ג ס"ב דאין א' מבני החצר יכול להרבות בדיורים וכו' והרי גם שם היה בעה"ב נכנס ויוצא הוא ובני ביתו ועכ"ז אינו יכול להרבות על השכנים הנכנסים והיוצאים אפילו יש לבעה"ב דרך בהם וכיוצא בזה כתב מר"ן בסי' קס"א ס"ה דאין אחד מבני החצר יכול לעשות בחצר דבר שאין דרך בני אדם לעשותו בחצירותיהם וא"כ מזה יצא לנו שאין לו רשות להוסיף צינור זה יותר על מה שהחזיק דהא אפילו יש לו צינור שיצא כבר ומפאתו יש להם חסימה לבני המבוי אין להם להוסיף צינור אחר שתהא החסימה משני מקומות ובפרט כבר כתבנו דבזמן דליכא גשמים אין צינור הראשון מקליח ולא קבלו עלייהו החסימה בימות הקיץ ומה גם דבלא טעם החסימה הרי כתבנו שיש טעם קלקול המשואות ויש טעם שנאספים המים לבתיהם ועדיפא מכולהו הואל וצינור זה רוצה להוציא ממנו מי כביסה ונט"י וכבר ביררנו וכתבנו משם הנ"י דמי שהחזיק למי גשמים אינו יכול להוציא מי כביסה וא"כ הרי לא החזיק כלל לדבר זה וגם כבר ביררנו דצינור הראשון אינו מקליח כי אם בימות הגשמים וזה שרוצה להוסיף הוא מקלח בין בימות החורף בין בימות הקיץ ודב"ז לא קבלו עלייהו כלל אפי' אם יהיה קילוח זה של מי גשמים כ"ש שהוא מי כביסה וכיוצא ואין להאריך בזה יותר וצוי"ם וימ"ן. כ"ד החותם בסדר והיתה לכם חוק עולם דהאי שתא וברכתי"ה פה סאלי יע"ה: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט: