שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא
סימן קלא
עמדו לפני לדי"ת שת' הר' אברהם ן' דו"ח תובע לכהר"ר אליהו בוחבוט נר"ו בשביל שכה"ר אליהו הנז' יש לו בית אחת המשותפת בינו ובין הר"א הנז' והרא"ל הנז' שכרה לאדם אחד לדור בה והר' אברהם הנז' מעכב עליו שלא ישכירה לאותו אדם בשביל שהוא אותו אדם שהוא גברא פלגאה והרא"ל הנז' טוען שלא מצא למי ישכיר אותה זולת זה ע"ך:
תשובה לכאורה היה נראה דיכול הרא"ב לעכב על הרא"ל שלא ישכיר אותה לאותו אדם הואל ויש לו נזק בשכירותו מהא דכתב רבינו הטור בסי' קנ"ו ופסקו מר"ן בקצר דמי שיש לו בית בחצר השותפין לא ישכירנו לאחד שמלאכתו גרדי או אומן וס' ואפילו נתרצו כל השותפין וא' מעכב יכול הוא לעכב עליו שלא ישכירנו לאחד מאלו וא"ך גם כאן הואל ואתי בטענה זה אברהם השוסף ואמר שהשוכר הזה הוא גברא פלגאה כידוע א"ך נימא דיכול לעכב עליו הואל ויש לו נזק בשכירותו ולמה יגרע נזק זה משאר נזקין:
ואפילו הרא"ל הנז' טוען שאם לא ישכיר אותה לזה לא ימצא מי שישכור אותה ממנו ז"א דהא רבינו הטור כתב בפשיטות כההיא דמצו השותפין בחצר לעכב שלא ישכיר אותה לגרדי וכו' אפילו אינו מוצא מי שישכירה ממנו בסכום זה והביא דבריו ג"ך הסמ"ע בסק"ו. ואפילו בכאן טוען הרא"ל הנז' שלא מצא שום שוכר זולת זה ולא כדברי הטור שכתב שלא מצא מי שישכירה ממנו בסכום זה אבל עכ"פ מצא מי שישכיר ממנו בפחות אבל בנדו"ד שטוען שלא מצא שום שוכר נימא שאינו יכול לעכב ז"א דודאי רבינו הטור אורחא דמילתא נקט שלא מצא לשוכרה בשוה אלא בפחות אבל לא ימצא מי שישכירה כלל זה מילתא דלא שכיחא הלכך נקט דבריו במילתא דשכיחא אבל ה"ה אם לא מצא מי שישכירה כלל בודאי שאינו ג"כ יכול לשוכרה לזה דהא זיל בתר טעמא היכא דלא מצא מי שישכירה בשוה אלא בפחות. לזה אינו יכול לשוכרה משום דיש לו הפסד ומשום דלא חשו עליו חכמים במקום היזקא דאחרים א"כ מה לי מצא שישכרה בפחות או לא מצא מי שישכירה כלל סו"ס במקום היזקא דאחרים לא חשו עליו ולא שנא במקום הפסד גדול או קטן ואין להאריך בזה דדבר פשיט הוא וא"כ איכא למימר דיכול לעכב הרא"ב על הרא"ל שלא לשכור:
אלא דכפי האמת יש לחלק בנדו"ד דלא דמי לההיא דגרדי וכו' דהתם ברי היזקא אם שכרה לזה הגרדי וכו' אבל נדו"ד לא ברי היזקא דאיכא למימר דהאי שוכר אפי' הוא גברא פלגא עם אחרים עם זה השכירים החדשים יהיה עמהם באהבה ובאחוה גם י"ל דזה ההיזק יכול הרא"ב הנז' לשמור עצמו ממנו ע"י שיתנהג הוא מעט בנמיכות רוח וא"כ לא ברי כאן היזקא ולא דמי זה אלא למאי דכתב הב"י משם המרדכ"י בשם ר"י דדוקא אינו יכול לשוכרו לגרדי אבל יכול הוא למוכרו לגרדי וכו' ואינו יכול לעכב עליו ובתר כן לישתעי השכן דינא עם הלוקח ע"כ והביאו מיר"ם בס"א וכתב הסמ"ע סק"ח דה"ט הוא שהלוקח לא ברי היזקא ויכולים לומר דקנאה הלוקח לדור בה בנו או לכשיפנה ממלאכתו אבל אם משכירה ברי היזקא:
וא"כ גם כאן הואל והדבר ספק שמא יהיה עמו במחלוקת או לא יעשה עמהם מחלוקת בחצר הרי לא ברי היזקא בהאי שעתא ולכשיבוא לעשות עמהם מחלוקת יעשו דינא עם הלוקח ומכ"ש שלא נכנס נדו"ז בהזק כלל דהא אי בעי שתיק שותף זה ויהיה בולם פיו בשעת מריבה אפי' אם יהיה זה השוכר גברא אלמא עכ"ז בודאי יבוש ויכלם ולא ירים עוד ראש נגדו כאשר עינינו רואות ולא נכנס דבר זה בסוג נזיקין ויכול לשוכרה לזה אפי' לכתחילה אפילו במקום דאיכא שוכר אחר יכול לשכור לזה דאין כאן שום נזק ובפרט בנדו"ד דאין כאן שוכר אחר זולת זה דהא ב' עדיפא מזה פסק מר"ן בסי' קמ"ה בדין המשכיר לכותי דמשמתין אותו עד דמסליק היזקא וסיים שם בסמ"א וז"ל במד"א בשיכול לשוכרה לישראל בדמים. אלו אבל אינו חייב לשוכרה לישראל בפחות ע"ך וזה אפילו לחשש שמא יבוא מן העכ"ם היזק ממון ומכ"ש בכאן דאין כאן היזק ממון כ"א היזק מחלוקת בודאי דלית דוד"י דאין מוטל על הרא"ל להניחה ריקנית ומה שיש לישב בין דין זה דכתב מר"ן דבמקום פחת יכול למכור לעכו"ם עם ההיא דסי' קנ"ו דאין יכול למוכרה לעכו"ם דכתב מור"ם שם ס"א הוא דבר פשוט יעו"ש גם סוג זה דבעל מחלוקת לא מקרי שכן רע דפסק כנה"ג משום תשובת הגאונים והביאו הבאה"ט סק"ו סק"ה דזה לא מקרי שכן רע אלא דומייא דעכו"ם ובפרט עיין בטור סי' קמ"ה ותמצא דדברי הגאונים חלוקים המה על דברי הרא"ש והתוס' דפסק מר"ן כוותיהו במקום דלא ימצא מי יקנה או ישכיר דאמר התם בצדו ודו"ק. וכעת אין להאריך וצוי"ם וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט: