שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא
סימן קז
ראובן היה נושה בשמעון סך מה וכשתבעו לא מצא בידו ממה לגבות ולא נמצא בידו כי אם שטר אחד שיש לו על לוי ועמד שמעון וכתב לו לראובן עליו כתיבה ומסירה ותפס השטר ראובן ועדיין לא גבה בו ממנו כי ראובן ג"ך הוא מחוייב בשטר אחד ללוי וע"ז עדיין הדבר תלוי ועומד והן היום באו בע"ח של שמעון מוקדמים ומאוחרים לראובן ותובעים לראובן שיחלוק עמהם השטר כי השטרות אין בהם תפיסה ע"ך:
תשובה לזה אמת נכון הדבר דתפיסת השטרות לא מהנייא אפי' למוקדם שתפס וכמ"ש מור"ם בסי' ק"ד ס"ג וז"ל מיהו אם תפס שטרות אפי' המוקדם לא הוי כתופס ממון ויחלוקו עכ"ל אלא דבנדו"ד מצאנו משען ומשענה לראובן זה לזכות הוא לבדו בשט"ז ואין לזרים אתו דהא מצאנו למר"ן בב"י שהביא תשובת הרשב"א בשאלה תתקי"ד דממנה מוכח דאם הלוה כתב ומסר לב"ח אפי' מאוחר זכה בתפיסתו יעו"ש והרב ש"ך בסק"ח הביא סברת הרשב"א זאת וכתב וז"ל מיהו אם תפס השטרות וכו' ואם נתן לו הלוה כתיבה ומסירה עיין בתשו' הרשב"א עכ"ל הרי לפניך דכוונת הש"ך לומ' דדינא דמור"ם איירי בדלא כתב לו מסירה אבל בכתו"ם דינו הוא בהרשב"א וכבר כתבנו דלהרשב"א מהני כתו"ם אפילו למאוחר וא"ך גם כאן הואל ויש כתיבה ומסירה ודאי זכה וכן ראיתי ג"ך להרב כנה"ג שכתב משם מהרימ"ט דאם הקנה לו בכתו"מ קנה הובאו דבריו בס' כר"ח סי' פ' יעו"ש:
זאת ועו"א דהא אפי' כתב מור"ם דתפיסה בשטרות לא שמה תפיסה דוקא אם עדיין לא גבה התופס מהלוה אבל אם גבה כבר ודאי דהדר דינו כמו שתפס מעות דזכה בהם המאוחר דכן מבואר מדברי רי"ו שממנו חוצבה הג"ה זאת הביא דבריו הרב"י בסו"ס ס"ד ומשם יתברר לך דרבינו ירוחם איירי בתפס בלי שום קנייה מן הלוה דידיה ובשביל דלא נקנה לו השטר בקנייה גמורה לכך לא זכה אבל במקום דנקנה לו מה שבשטר כגון אם גבה בודאי דזכה ואין להוציא מידו ומעיקרא רציתי לברר כן מדברי הסמ"ע דסי' ק"ד סק"י דיהיב טעמא לדברי מור"ם אלו דכתב דאין בשטרות תפיסה וכתב איהו וז"ל דלא מיקרי קדם וגבה דהא עדיין נשאר גוף השעבוד אצל הלוה וגם אם ירצה המלוה למחול מצי מחיל ע"ך א"ך מדברי הסמ"ע אלו מוכח דטעם התפיסה בשטרות דלא מהנייא אלא במקום דיכול למחול דון מינה כגון אם קדם וגבה דלא נשאר לו מה למחול ולא שום שעבוד עליו בודאי דזכה:
אלא דראיתי דדברי הסמ"ע אלו יש בהם פקפוק חדא דבמה שכתב הואיל ויכול למוחלו וכו' הרי הש"ך השיגו בסק"ח וכתב עליו דדבריו אינם בדקדוק דהאמת הוא דאינו יכול למחול הואל ונשתעבד מדר"ן וא"ך מדברי הש"ך יש לנו לומ' דאפי' במקום שאינו יכול למחול ונסתלק שעבודו דלוה עכ"ז לא קנה התופס את השטר וא"ך יכולים אנו לומ' דאפי' בכהאי גונא שקדם וגבה ולא נשאר שום זכות ושעבוד ללוה זה על הלוה דידיה עכ"ז לא זכה התופס אפי' תפס המעות:
אלא דבלא דברי הסמ"ע הרי מדברי מר"ן עצמו מפורשת סברא זאת דהא כתב מר"ן בסי' ס"ו סי"ז דאם מכר השטר במסירה ולא כתב לו קני לך וכו' דבענין זה לא נקנה השטר ללוקח עכ"ז אם כבר פרע הלוה ללוקח זכה הלוקח ע"ך הרי לפניך אפי' במקום דלא קנה השטר עכ"ז אם כבר גבה זכה במה שבידו ואפי' למאי דמחלק שם מור"ם דבעינן לומ' בע"פ קני לך הלא"ה אפי' תפס לא קנה הלוקח והמוכר מוציא מעותיו מיד הלוה. לא אמר חלוק זה אלא בלוקח ומוכר דעלמא דלא היה ללוקח שום זכות בשטר זה אבל כגון דא דהיה הלוה משועבד לתופס זה מדר"ן ודאי דלא צריך:
ועדיפא מזה סיים מור"ם שם וכתב ואם הלוה יכול לשלם אין המוכר יכול להוציא מן הלוקח כלום הואל ותפס יעו"ש וא"כ מכ"ש נדו"ז שהיה מקודם משועבד לו לוה זה מדר"ן ונוסף גם הוא תפס מעות ואין ללוה בזה לשלם פשוט דמעות זה נקנו קנין גמור אהדר דיני כדין מה שגבה גבה: וכן ראיתי שבא הדבר מפורש בפשיטות בס' כנה"ג הגהות ב"י סו"ס ס"ד משם מהרימ"ט דאם כבר נפרע מי שבידו השטר זכה יעו"ש בס' כר"ח ס' פ' ששם הובאו דבריו יעו"ש איך שיהיה נקטינן מכאן דאם כבר גבה התופס את השטר גבייתו גבייה ובנדו"ד הגם דעדיין לא גבה ראובן זה התופס עכ"ז כאלו גבוי ועומד הואל ולוה זה שכתוב עליו השטר נושה בו א"ך חשיב כאלו פרוע ודבר זה בא מפורש בדברי הש"ך בסי' ס"ו סקע"ד וז"ל כתב בתשו' מהר"א ן' חיים ז"ל בנתן שט"ח ללאה ולאה חייבת ללוה דכה"ג לא מהנייא מחילה דהא ודאי במוכר שט"ח גובה מקבל השטר עד שלא מחלו הנותן דמחילה דבתר הכי לא מהנייא והכא כיון שלאה היתה חייבת לו הרי מתנה שנתנו לה השטרות חשיבא כגבוי ועומד וכמו שנתבאר מסוגיית שנים שהוציאו וכו' ומדברי הריב"ש דסי' תצ"ו וכו' עכל"ה הרי לפניך דמהראנ"ח ז"ל ס"ל דהואל ויש ביד הלוקח או מקבל מתנה משל הלוה הוי כגבוי ולא מהנייא ביה מחילה א"ך ג"ך הואל וראובן זה יש בידו משל לוי הלוה הוי כגבוי וזכה ואין לזרים אתי:
והגם דהש"ך שם דחה סברת מהראנ"ח בשתי ידים כמו שתראה שם בסוף דבריו עכ"ז אין לנו אלא דברי מהראנ"ח ז"ל שהרי מצאתי ראיתי בס' כר"ח סי' קצ"ח פסק של רבני פא"ס יע"א דפסקו בראובן שהיה חייב לשמעון בשטר ואח"ך לוה לוי מראובן בשטר וראובן מכר השטר שיש לו על לוי ליהודא ואחר זה מכר שמעון השטר שהיה לו על ראובן ללוי הנז' וכשבא יהודא ליקח שטר של לוי לגבות הימנו טען לו כבר פרעתי לראובן שהרי ראובן חייב לשמעון ואני לקחתי השטר משמעון הדין עמו עיין מהר"י אדרב"י זלה"ה וכך היא דעת מהרשד"ם ועי' בטור סו"ס פ"ו ובכנה"ג סי' קי"א ע"ך וא"כ הואל והני להקת הפוסקים סברי מרנן כלהו כסברת מהראנ"ח ודאי כויתיה נקטינן ובפרט שהוא תפוס יכול לומ' קי"ל וכן ראיתי להרב משכנו"ת הרועי"ם דפסיק ותני כסברת מהראנ"ח נקטינן הואל והלוקח יש בידו משל לוה הואל ותפוס יכול לומ' קי"ל וא"ך קם דינא דראובן זה כגבוי דמי ואין להוציא מידו ותול"מ. זהו משנלע"ד פשוט וצוי"ם וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט: