אור ברסלב

שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא

סימן צז

סימן צו

ראובן הוציא שט"ח על יורש של שמעון שנושה בשמעון סך מה והיורש טען שלא ירש מאביו כלום ונשבע או קבל חרם כמשה"ן ואחר שנפטר היורש בשבועתו חזר הוא לתבוע לראובן שיחזיר לו את השטר וראובן רוצה להניח שטרו בידו אולי יום מחר או מחרתו ימצא איזה עדים שיעידו לו שירש היורש מאביו איזה דבר:

לעד"ן דדבר פשוט הוא דיכול לעכב שטרו בידו ולא דמייא האי מילתא למ"ש מר"ן בסנ"ט שאם אמר המלוה על שטר חברו שאינו יודע אם הוא פרעו אינו גובה בו וכתב שם הש"ך סק"ב דאם הלוה תובע את השטר מן המלוה דצריך המלוה להחזירו ואין לו עליו כי אם חר"ס דהתם הרי סיים מילתא בטעמא דשמא ימות המלוה ויגבו בו היורשים ממנו אבל בנדו"ד אין כאן חששא שמא ימות ויגבו בו דלעולם לא אתי לידי גבייה אם לא יוציא עדים שירש בשמעון אביו גם לא דמיא למ"ש הש"ך בסי' ע"א סקכ"ו על מאי דכתב מר"ן בשטר היוצא מתחת ידי שליש וכו' כתב הוא ז"ל דאם המלוה אומר ללוה השבע לי וקח את השטר או הלוה אומר השבע וטול ולא ישאר שטרו מונח דהדין עם מי שטוען כן וא"ך הרי אם הלוה טען כן אמרי' דהדין עמו ויטול שטרו וא"ך גם כאן הואל וכבר נשבע יטול את השטר אין משם סתירה דהתם נמי יוצדק לך טעם הנז' דלפעמים יכול להיות שיבוא השטר לידי פירעון דחיישינן שמא יפול מיד הנפקד וימצא אותו המלוה או שמא יגנוב אותו המלוה מבית הנפקד אבל נדו"ד כבר מלתינו אמורה דמעולם לא ליתי לידי פרעון ולא דמייא האי מילתא אלא למה שפסק הטו"ז דבריו הבאה"ט סו"ס ע"ב בראובן שהוציא שטר על שמעון ולא נתקיים השטר ומבקש ראובן המלוה להשביע את שמעון ושמעון טוען שלא ישבע עד שיבטל השטר או יקרענו והמלוה אומר דאפשר שימצא עוד עדים שיוכל לקיימו ופסק דהדין עם המלוה וכו' יעו"ש וגם הש"ך ספ"ב כתב כן משם הב"ח דבטוען מזויף ישבע הלוה וישאר השטר ביד המלוה והש"ך מוסיף אפילו בטוען אמנה וכו' יעו"ש ועיין מה שחלק בין ההיא לדסי' נ"ח שהביא הב"י מ"ש הר"ן יעו"ש וא"ך גם נדו"ד הוי דומה בדומה דהגם שנתבע יכול להיות שאח"ך ימצא מי שיעיד לו שירש ודו"ק ועיין במר"ן סי' ס"א סי"ד דממנו יש ללמוד דאין חייב להחזיר במקום שאין חשש ודו"ק:

הצעיר רפאל אנקאווא ס"ט:

תוכן העניינים

שות קרני ראם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה