אור ברסלב

שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא

סימן צד

סימן צג

מעשה בא לידי בראובן שמת והניח מטלטלין ומכרו אותם היורשים ואכלו דמיהם והן היום בא שמעון לתבוע אותם בשט"ח שיש לו על אביהם בשיעבוד מטלטלי אג"ק ורוצה ליפרע מהם ממעות שתפסו מן המטלטלי שהניח להם אביהם ופסקתי שהדין הוא שחייבים הם לשלם מה שתפסו בדמי המטלטלין והגם שראיתי למר"ן בקצר בחומ"ש בסי' ק"ו ס"ד וז"ל יורש שמכר כל נכסי אביו ואין ב"ח יכול לטרוף כגון שמכרם לכותי וכיוצא בזה יש מי שאומר שגובה מן הדמים שביד היתומים וי"א שאינו גובה ע"ך וכתב הסמ"ע ע"ז בסק"ט עי' בטור שכתב שנראה דבמכר מטלטלי לכ"ע אין הבע"ח גובה מהדמים שקבלו בעדם משום שאין המטלטלין של היורשים משועבדים להמלוה מן הדין ואף לבתר תקנת הגאונים לא תקנו אלא בעודם ביד היורשים אבל אם קדמו ומכרו אותם אוקמה אדין תורה עכל"ה וא"ך מלשון זה נראה דאין שום חיוב על היורשים לשלם מה שקבלו במטלטלין עכ"ז בנדו"ד שאני דעד כאן לא כתב הסמ"ע כן אלא למאי דקי"ל דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע"ח אלא מתקנת הגאונים אבל בשט"ז שיצא על היתומים אלו שכתוב בו ששיעבד לו מטלטלי אג"ק פשוט הוא דהדר דיניינהו במטלטלין אלו להיות כדין קרקע ומן הדין משועבדים הם אפי' בלא תקנת הגאונים והילך דברי רבינו הטו"ר שכתב בסי' זה ס"ז וז"ל ואם אין בע"ח יכול לטרוף מהלקוחות כגון שמכר לגוי או מלוה ע"פ או מלוה בשטר ולא שיעבד לו מטלטלים אג"ק לדברי רב האי גאון שפי' בההיא דיתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטים מה שמכרו מכרו דבתר דתיקנו מזוני ממטלטלי דיתמי חייב לזונם הכא נמי כיון דבע"ח גבי ממטלטלי דיתמי גבי נמי מן הדמים וא"א הרא"ש ז"ל תמה על דברי רב האי כיון דהני זוזי לא נשתעבדו אבנות אלא שעבודייהו אנכסי אבוהון וכיון שמכרו ואין יכולין לטרוף הפסידו מזונותיהם למה הדבר דומה למלוה ע"פ שיצא על היתומים ומכרו הנכסים שאין בע"ח גובה מן המעות שבידם ולאו הני שבק אבוהון ע"כ נמצא לפי דבריו אין בע"ח גובה ממעות שבידם עכ"ל הטו"ר הצריך הרי לפניך דלא נחלקו אלא במטלטלים שנשתעבדו מתקנת הגאונים לחוד דלרב האי ס"ל אפי' במי שאין עליו כ"א שעבוד תיקון הגאונים אפי"ה אם ימכרו אותם היורשים גובה בע"ח מהדמים והרא"ש ס"ל לא יגבו והן הם הדברים שכת' הסמ"ע בסקט"ו והגם דרב האי גאון כתב שגובה מהיורשים והרא"ש הוא דפליג והסמ"ע כתב דבמטלטלי כו"ע מודים וכו' כבר תמה עליו הש"ך בסק"ח ע"ש א"ך הרי לפניך דדבר זה נכנס בסלע המחלוקת ומצינו להרב הש"ך בסק"ח דפסק ותני כרב האי גאון דגובה מדמי המטלטלין אלא דבנדו"ד אפי' נניח דהאמת הוא כסברת הסמ"ע והב"ח דס"ל כהרא"ש דאינו גובה אמטלטלי שמכר וכמו שנראה ג"ך מדקדוק דברי מר"ן ז"ל דלא נקט אלא דין יתומים שמכרו קרקע וכמו שמובן מסעיף ג' וס"ד ולא חש להזכיר דין דמטלטלי ש"מ כהרא"ש ודאי נקטינן עכ"ז הרי לא מצינו נחלקו הרא"ש ורב האי גאון אלא במטלטלי דלא נשתעבדו מדין מטלטלי אנ"ק וכמו שכתב הטו"ר בפי' כגון שמכר לכותי או מלוה בשטר ולא שעבד לו מטלט' אג"ק לדברי רב האי גאון וכו' הרי דלא נכנס במחלוקת אלא היכא דלא כתב לו אבל היכא דכתב לו לית דין ולית דיין דהדר דינם כדין מקרקעי המשועבדים מן הדין דגובה מן היתומים וכן בא הדבר מפורש בב"י סי' י"ג משם הר"ב המגי"ד וז"ל וכ' הרב המגי"ד שאלו היו כותבים מטלטל' אג"ק היו גובים אף מהלקוחות עכל"ה הרי לפניך דהדר דינם כדין מקרקעי וכמו דבקרקע גובה ממעות שתפסו אף כאן במטלטלי כן ועדיפא מזה כתב הש"ך בסק"ח דלפי מ"ש הרא"ש ורשב"ם דהאידנא עיקר סמיכתם על המטלטלי כמו המקרקעי א"ך פשיטא דלמ"ש הטור דאם מכרו קרקע חייבים ה"ה מכרו מטלטלין חייבים וצ"ע לדינא:

הרי לפניך דאפי' בלא שעבוד מטלטלי אג"ק השוה הרב הש"ך דיניהם הואל ועיקר סמיכתם עליהם מכ"ש היכא דכתב לו בפירוש בשטר כן וגילה דעתו דסומך עליהם לית דין ולית דיין והגם דהיכא דלא כתב לו בשטר דעיקר סמיכתו עליהם כתב הש"ך וצ"ע ל' לדינא עם כ"ז היכא דכתב לו כן בשטר פשוט הוא דכמקרקעי דמי זהו משנלע"ד בלי שום פקפוק וצוי"מ וימ"ן. כ"ז היה כתוב אצלי מקדם קדמיתא זה כמו שתי שנים והן היום האיר ה' עיני וראיתי בס' כר"ח להרב מו"ד נר"ו שהביא בח"א שאלה בכעין זה שמכרו היתומים מטלטלין והיו עדיין בידם המעות ופסק שם כמהר"ב ז"ל דזכו היתומים במעות כסברת הרא"ש שהביא הסמ"ע ותמה עליו מורינו הרב יעב"ץ ופסק הרב דחייבים היורשים לשלם מכח מה ששעבד אבוהון מטלטלי אג"ק ולא נאמר האי דינא אלא לתקנת הגאונים לבד אבל אנן דכתבי שעבד לו מטלטלי ואגבן מקרקעי בשכ"ן עליו ועי"א פשוט הוא דגובה מן המעות שבידם עכ"ל הרב יעב"ץ וכותיה פסק הרב כמה"ר רח"ט זיע"א יעו"ש וששתי ושמחתי ועלצתי שהנחני ה' בדרך אמת ונתחוור הדין אצלי כי ידוע דפסקי הרב מורינו יעב"ץ זלה"ה הם חשובים ומוסכמים בידינו כפסקי מר"ן בקצר והגם שהשאילה הייתה שם בשהיו עדיין ביד היתומים המעות שקבלו בעין מדמי היורשים עכ"ז לא נפקא ולא מידי דדין אחד הוא דכמו דאם בעין חייבים לשלם ה"ה בנתאכלו חייבים לשלם דזיל בתר טעמא דהא היכא דלא שעבד מטלטלי אג"ק דכתב הרא"ש דאין חייבים לשלם ממה שתפסו בדמי המטלטלין הם משום דלאו הני זוזים הניח אבוהון וממילא אפי' יהיו הדמים שקבלו בעין עכ"ז פטורים א"ך הרי אין עדיפות במה שהן בעין וכאלו דמים אחרים הם וא"ך בצד דמחייבי לשלם כגון נדו"ד דחייבים מדין השעבוד פשוט הוא דבין היו בעין או לא היו בעין חייבים ודינא דקרקע יוכיח דאין חלוק אף המטלטלין המשועבדים דשוו לקרקע כן ולא נקטו התם השואל דהדמים היו בעין אלא משום מעשה שהיה כך היה וצוי"ם וימ"ן:

הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט:

תוכן העניינים

שות קרני ראם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה