אור ברסלב

שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא

סימן מה

סימן מד

להיות שחכם אחד ז"ל היתה לו בה"ך הי"ג קרקע ושררה ובחיים חייתו עמד ומשכנה כדין משכנתא דסוריא ביד אדם אחד ואח"ך חיל"ש אותו החכם ז"ל ובאי לחלוק עזבונו אשתו ובניו וידוע לפי התקנה שאין האשה נוטלת בשררה של בה"ך הואל והוא דבר ראוי ואינו מוחזק על זה אך בחלקות תשית למו שהבנים אומרים שיטילו החוב של המשכונה מן המצוי ומוחזק ויפדו המשכונה ואח"ך יחלקו והאשה טוענת לא כי אלא המוחזק נחלוק בשוה וחוב המשכונה יהיה רמי על קרקע הבה"ך ועל המשכונה דמעקרא כך נתמשכנו בידו ראוי ושאינו ראוי על כן יהיה פרעונו מתרוייהו יוטל חלק על גוף הקרקע וחלק על גוף השררה:

הנה ראיתי כעין זה בספר הבהיר כר"ח ח"א סל"ב שהביא פסק אחד משם הרב המופלא כמוה"ר דוד צבאח זלה"ה שנשאל במי שמת והניח בכור ופשוט והניח עליו חוב אחד שנושה בו אחד מבניו הפשוטים והוא ג"ך נושה באחרים הלוואות ועל זה נפל מחלוקת בין הבכור והפשוטים דהבכור אומר שיפרעו הלואת אביהם מההלואות שנושה באחרים והפשוטים טוענים לא כי אלא יפרעו מהמצוי ואזי הראוי יתחלק חלק כחלק ועל זה השיב הרב כמוהרד"ץ זלה"ה דהדין עם הפשוטים ועיקר ראייתו ממ"ש מר"ן ספ"ג דאם הלוה מודה בשתי הלואות ונתן לו מנה סתם והמלוה חשבה ממלוה שאין לו עליה. ערב שומעין לו ואפילו אם יאמר הלוה איני נותנם אלא מהלואה פלונית שומעין למלוה דעבד לוה לאיש מלוה וכו' וה"ן כיון שזה הפשוט הוא המלוה אומר אין רצוני ליפרע אלא מזה המצוי הדין עמו יעו"ש ששבח לראיה זו וכתב עליה שש אנכי על אמרתי והרב מו"ר דודי זלה"ה שם בספרו חלק עליו ודחה ראיותיו יעו"ש ולבסוף כתב ועיין תשובת זי"ע שנשאל על נדון כעין זה והעלה כמ"ש יעו"ש ואני הפעוט חפשתי בספרי הקודש אשר לפני ומצאתי ראיתי להרב פח"ד יצח"ק אות בכור שהביא משם ספר פרי הארץ למהר"ם מזרחי ח"מ סי"א ולהרב פנ"י יהוש"ע חומ"ש ס"א דס"ל כסברת הרב דוד צבאח ז"ל דבטלה דעת הבכור והדין עם הפשוט יעו"ש והגם דמצינו למור"ם באהע"ז סקי"ג ס"ב בהג"ה שכתב וז"ל ואם היו כאן בעלי חובות והבנים אומרים לסלק אותם בקרקעות והבנות אומרות לסלק אותם במטלטלין כדי שישארו להם הקרקעות ליתומים ויטלו מהם עשור נכסי הדין עם הבנים ונראה לי דהוא הדין לענין שטר חצי זכר הנהוג בינינו שאין הבנות נוטלות בקרקע אם היי כאן בעלי חובות הרשות ביד הבנים לסלק אותן במטלטלין כדי שישארו להם הקרקעות ולא יהיה לבנות חלק ע"ש. מזה אין להסתייע ממנו לפסק הרבנים הנז' דהדין עם הפשוטים לסלק הב"ח ממה שירצו ויפסידו לבכור דאין משם ראיה דכבר דחה ראיה זאת בס' הרב פח"י משם הרב השואל דשאני התם הואל ועשור נכסי ושטר חצי זכר הוא מדרבנן לא כן חלק הבכורה הוא מדאורייתא יעו"ש עכ"פ לבסוף העלה לדינא דהדין עם הפשוטים ועיין להרב מאמ"ר קדישי"ן ג"ך בס' ק"ז סק"ד ששם כתב שיש מי שרצה ללמוד משם דאין יכול הבכור לדחות לבע"ח ליפרע מהראוי כדי שיהיה המצוי שפוי ליטול בו פ"ש והוא ז"ל כתב דאין משם ראיה יעו"ע וראיתי ג"ך להרב מש"ה מערכת רי"ש אית זיי"ן ששם הביא דברי הרב בעל פר"י האר"ץ דהדין עם הפשוטים ואח"ך כתב וז"ל ועיין בתשובת הרב רחומאי זי"ע סנ"ב עלה ונסתפק באשה בכתובתה דאין האשה גובה בראוי כבמוחזק וזו הלכה העלה דשומעין ליורשים ואייתי בידיה מ"ש מור"ם באהע"ז סקי"ג לענין עשור נכסי ע"ש עכ"ל:

א"l הרי חבל נביאים כלם נתנבאו בסגנון אחד הלא המה הרב פר"י האר"ץ והרב פנ"י יהוש"ע והרב מש"ה ועד אחרון הרב ד"ץ זלה"ה שכולם שוים לטובה דאין דוחין הב"ח אצל ראוי אלא יפרע תחלה מהמצוי וא"ך ג"ך בנדו"ד מן הראוי לומר דיכולים הבנים לומר דהבע"ח יגבה מהמטלטלין או מגוף הקרקע שהוא מצוי כל החוב וישאר להם לבדם השררה ומכ"ש הוא לנדו"ד הואל וירושת אשה זאת בבעלה אינה אלא מן התקנה שתקנו לה רבותינו במקום כתובתה וכתובה עצמה אינה אלא מדרבנן בודאי דיכולים לומר שלא יפרע הב"ח כי אם מהמצוי דזה הוא הדין עצמו שכתב מור"ם באהע"ז סקי"ג בדין עשור נכסי דרבנן שיכולים היורשים לדחות הבע"ח שיפרע מן הקרקע ולא יהיה לבנות חלק ונחלה יעו"ש וממנו למד הרב זי"ע זלה"ה לדין כתובת אשה שיכולים הבנים לתת הקרקע לב"ח ולא ישאר בידם כי אם הראוי ולא תטול בו כלל יעו"ש:

אלא דיש לחלק ביניהם דנדו"ד מעקרא ובראשונה הבע"ח הזה בתחלת ההלואה ניתן בידו הקרקע והשררה לגבייה ואדעתא דהכי ירד לגבות משניהם ולא ממקום אחר דהגע עצמך אם לא ירצו לפורעו האם יכולים לתובעם והגע עצמך אם נפל גוף הקרקע לא יגבה מן השררה ואם נאבדה השררה ולא נשאר כי אם גוף הקרקע לא יגבה בו ממנו הרי עיקר תלייתו ובגבייתו על שניהם רמייא והוי כאלו לוה על זה ועל זה אלא דצריך לדעת ונחזה אנן אם היה שיווי הקרקע כשיווי השררה במשל הקרקע לבדו שוויו מנה והשררה מנה אזי רמינן החוב מחצה על זה ומחצה על זה דהוי כאלו לוה מחצה על זה ומחצה על זה ואם אין שווים שוה הסברא נותנת דמחלקים החוב לפי הממון דכך הדעת נותנת דזה לוה עליו לפי ערכו וזה לפי ערכו זהו הנלע"ד וצוי"ם וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא ס"ט:

תוכן העניינים

שות קרני ראם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה