שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא
סימן לח
ראובן שנתן לשמעון ליטרא לקחת כו"ך מלוי ושמעון הוליך האליטרא ללוי ולוי כתב לו על גבה שביום פלוני יפרע אותה ואח"ך נמצא עליה הודאה מיד שמעון שכבר נפרע בה אלא דלעת עתה האליטרא יוצאה מיד שמעון ובא להחזירה לראובן באמור לו שהגם שכתב לו עליה שפרע בטח בו במה שאמר לו ביום הזמן שיפרע לו על זה סמך וכתב ומסר לו ואח"ך לא רצה לפרוע והחזירה לי ולוי אומר שכבר פרע ושובר האליטרא בצדה יומ"ץ:
תשובה הנה בדין אם נשתעבד לוי לשלם כשכתב שהוא מוכן לשלם או לא עיין בזה מה שנחלקו שני צנתרות הזהב הרב גושפנקא דמלכא בספרו והרב מהר"ם דרמון זלה"ה סוף ספרו הבהיר גור אריה יעו"ע דפלגן בהדייהו בזה אין להעתיק הדברים:
ובענין אם יכול שמעון לחזור על ראובן ויטול מראובן או לא. נראה דדין זה הוא דינא דחנוני ופועלים דס' צ"א והגם דכאן יש לדון מדין המנהג דהא אין לך אדם שכותב על האליטרא שכבר גבאה קודם שיגבה ועיין דוגמת זה בס' תוש"י ח"ב ס' עכ"ז יש לחלק דבנדו"ד הרי ג"ך אין דרך האליטרא אחר פרעונה שתמצא ביד שמעון המוליכה וצל"ע:
שוב בא לידי ספר פתחי תשובה זלה"ה בס' צ"א סק"ב דשם נשאל בכעין זה ממש ועיין שם מה שהעלה לדינא דדעתו הוא דנשבע שמעון ונוטל כדין הפועלים ובדין לוי אם יהיה פטור מראובן במה שאומר כבר פרע נראה לדמותה למי ששלחה ביד חבירו לפרוע לו חובו האמור בס' נ"ח ורמז לו שיקח השטר וגם כאן מילתא ידועה דהפורע לוקח האליטרא בידו ומה לו להניחה ביד שמעון זה שעל ידי זה מצא כח לחזור ולתבוע בה ואיהו הוא דפשע זהו מה שנלע"ד ועיין גם בזה להרב פתחי תשובה בחומ"ש סק"ח מה שהעלה לדינא ולאפס הפנאי קצרתי ושלום מאתי הצעיר רפאל אנקאווא ס"ט: