שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא
סימן לג
ראובן באו לו מערי אדום מטליות ודרכם לעולם לבוא מערי אדום ששים מטליות בכל כרך וכרך ועתה הפעם ראובן זה חבירו שבערי אדום שלח לו מטליות זה שבעים בכל כרך וכרך וראובן זה בעת שהוציאם מבית המכס לא ידע מזה ולחושבו שבאו ששים בכל כרך כנהוג ודין גרמא שמכר לשמעון כמה כריכות לערך ולחשבון ששים בכל כרך ולאחר זמן נתוודע הדבר לראובן ובא לחזור על שמעון ושמעון טוען שאין עליו שום חיוב יען כי גם הוא דרכו הוא למכור הכריכות כמות שקנאם ואין דרכו לפורטן וא"ך אין עליו אשמת דבר יען שמכר כמו שקנה יומ"ץ:
תשובה לזה לענין פטור שמעון ודאי פטור כפי טענתו ויתברר לך זה מדברי הש"ע בס' רל"ב סי"ח יע"ש בלוקח שבא לתבוע סרסור שמכר לו יע"ש ואפילו לדעת מור"ם שם יודה בנדון דידן ששמעון פטור יע"ש ודו"ק גם יש לפוטרו מפסק הש"ע בס' רצ"א ס"ד יע"ש ומכ"ש לכאן יע"ש ג"ך ודו"ק:
אלא דעדיפא מזה יש להסתפק אם נתעכבו ונשתהו בלי מכירה ביד שמעון ואח"ך נתוודע הדבר מהו הדין אם מחויב שמעון להחזירם לראובן אם היו עדיין בידו או נימא דמסתמא כבר נתייאש ראובן מהם וזכה בהם שמעון אם היו עדיין בידו או מי שקנאם ממנו על זה יש לעיין בש"ע חו"מ סי' רס"ב סי"ז וממנו יש לדון לכאן הואיל והדבר נחוץ באתי בקצר אמיץ ובריש מלין וצוי"ם וימ"ן:
הצעיר רפאל אנקאווא ס"ט: