אור ברסלב

שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא

סימן ל

סימן כט

באו לדת"ש הר' יאודא תובע למשרתו שעובד עמו במלאכת פאסייאגת ותבע האומן ה' למשרתו על אודות גוי אחד שהיה יושב עם יאודא הנז' בחנותו בשביל איזה עסק של המלאכה ואח"ך כשקם הגוי ורצה לילך לדרכו היה מונח לו אצלו שם בחנות כיס אחד מלא מטביעות כסף ושכחם והלך לו ולא ראה אותם יאודה בעל החנות ומצאם המשרת ולקחם לו. אח"ך הגוי פשפש ולא מצא הכיס ונזכר שהיה יושב בחנות האומן ואמר שמא שכחם שם ובא לתבוע ליהודה בערכאותיהם והזקיקהו לישבע שלא לקח ואיידי דביני ביני הוגד ליהודה שהמשרת מצאם ועל זה בא יהודה לתבוע למשרתו להוציאם מידו ולהחזירם לגוי ע"ך:

תשובה נחזי אנן מעקרא הואל והגוי שכח הכיס בחנות האומן מי הוא הזוכה אם האומן או המשרת. פשוט הוא דזכה המשרת דהגם דהלכתא גמירי ופסקה מר"ן בס' רס"ח דחצרו של אדם קונה לו אפילו שלא מדעתו יעו"ש בס"ג וכתב הסמ"ע דאפילו אינו עומד בצדו והוסיף הש"ך לומר אפילו אינו בעיר יעו"ש סק"ד ומכ"ש כאן שהיה האומן יושב בחנותו חצר המשמרת עכ"ז הרי הטילו בה תנאי וכדמסיים שם וז"ל ואין חצרו קונה לו אלא ביודע במציאה או דאסיק אדעתיה אבל בדבר שאינו רגיל לבוא אין חצרו קונה לו אפע"פ שבאה מציאה לשם ובא אחר ונטלה זכה הואל ולא ידע בעל החצר במציאה אשר שם קודם שזכה בה השני וע"ל סרל"ב סי"ח עכ"ל וכתב שם הסמ"ע סק"ז וז"ל כבר נתבאר ברי"ש סר"ס דמה"ט במטמון ישן הנמצא בכותל דאיכא למיתלי של אמוריים הוה הוא של מוצאו ולא אמרינן דביתו וחצירו של אדם קונה לו המטמון וכתב המרדכי ג"ך דאם אבד הכותי מעות בבית ישראל דלא קנתה לו חצירו כיון דאינו רגיל להיות ולא ידע מזה עכ"ל הרי לפניך דדינינו זה מפורש יוציא מדברי מור"ם והסמ"ע דזכה המשרת ועדיפא מזה סיים שם מור"ם ואמר ועיין שם בס' רל"ב סי"ח וכוונתו בזה דאפילו הגיעה המציאה לידו ולא ידע ממנה לא זכו לו ידיו כמ"ש בס' רל"ב סי"ח דהיינו סרסור קנה חפץ מגוי בחזקת נחושת ומכרו ג"ך לישראל בחזקת נחושת זכה בו ישראל השני ואינו חייב להחזירו לסרסור מהאי טעמא הואל ולא ידע מזה לא קנה יעו"ש והן הם מה שאמר הש"ך בס' רס"ח סק"ו יעו"ש ואין זה צריך לפנים:

ועל מה שתבע הגוי ליהודה הנז' והזקיקו לשבועה ודאי דאין יכול יהודה הנז' להציל עצמו בממון חבירו ועדיפא מזה ראיתי להרב פח"ד יצח"ק לאמפרונ"ט זלה"ה או"ת אביד"ת גו"י שכתב וז"ל גוי שהניח כלים אצל ראובן ושכחם אצלו וסבר שהניחם אצל שמעון ולקח משמעון דבר בחוזקה ושמעון תבע מראובן שיתן לו הכלים דשכח הגוי אצלו הרי זה פטור ראובן ע"ך יעו"ש הרי אפילו במקום שאלו היתה פסידת ממון לשמעון עכ"ז זכה חבירו במה שזכה בכאן דלא יש פסידה על יהודה ואין עליו כי אם שבועה בעלמא פשוט דזכה המשרת במה שזיכו לו מן השמים ועיין בס' מ"ב בחומ"ש מסעיף ל"ו ואל"ך יעיין בתשובותי לעיל ספ"ב וסימן צ"ב ששם כתבתי באורך וברוחב דהואל וזכה הישראל מי שילך ויגיד לגוי הרי זה מוסר גמור וחייב לשלם יעו"ש וא"צ לכפול הדברים עי"ע שם:

הצעיר ע"ה ב"ה רפאל אנקאווה ס"ט:

תוכן העניינים

שות קרני ראם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה