שו"ת צמח צדק הקדמון· רבי מנחם מנדעל בן אברהם קרועמל
שאלה נ"ב
שוב באו בשאלה על הלוטוורג שעושין מן הפירות שקורין קריכ"ן ויש קורין אותם פלוי"מן. ובמדינת הללו קורין אותו פאווי"דלי שעושין מן הפירות הנ"ל היאך אנו אוכלין אותו כיון שאנו רואים שהרבה מן הפירות הנ"ל הם מתולעים יותר מן הרוב בודאי.
והפאווי"דלי נעשית מגוף הפירות שמבשלים אותם ומרסקים אותם בבישול והתולעים עצמן מתבשלים בתוכן ומתרסקים בין הפירות: וזאת אשר השבתי להם. כבר היה זה לעולמי נמצא באיסור והיתר דמהרש"ל סימן מ"ו וז"ל.
תמיה גדולה בעיני על מה סמכו העולם לעשות אותו לטוור"ג שקורין בארצינו פאווי"דלי מגודגניות שקורין וויי"נקשלן או מקי"רשן שהן קטנים ומבשלין אותם עד שהם נימוחין מבלי בדיקה וכו' יעויין שם העול' מדבריו הוא אם אחר הבשול נראה הריעותא מגרעינן שהם נקובים והם יותר מששים יש לאסור.
והאריך שם בכמה צדדים להתיר כיון שמהר"ם פסק שאין לך פירי שאין בו ששים כנגד התולע ולא חולק בין גדול לקטן. וסוף דבריו אם נראה הריעותא שיש בהם מתולעים יותר מס' קשה לו להתיר.
יעויין שם: אמנם כל דבריו אינו אלא בפאווי"דלי הנעשית מפירו' קטנים כגון גודגניות שקורין וויי"נקשל וקי"רשן דסבירא להו לרוב מן האחרונים שאין הפרי ששים נגד התולע שבתוכו. אבל הפאווי"דלי במדינה זו שאינ' נעשית אלא מפירות גסים כגון קרי"כן שקורין פלוי"מן דהכל מודים שיש בפירי ששים נגד התולע ודאי דשרי.
ולא מיבעיא אם נעשית על ידי גוים דשרי משו' שנתבטל טעם התולע וכיון דנתבטל על ידי גוי שרי. אלא אפי' אם נעשית על ידי ישראל נמי שרי.
וכל שכן הוא דשרי משום שכשעושין הפאוו"דלי פותחין הפרי ומשליכין הגרעין מתוכו ואז כשישראל רואה פירי מתולעת זורק התולעת עם הגרעין לחוץ ואם כן הוי ספק אי הוה כאן איסור כלל אף על גב דרובן הם מתולעים אפשר שזרקום ואם תמצא לומר דלא זרקם הרי נתבטל ושרי. ולא דמי לפאווי"דלי דמיירי בה מהרש"ל בסימן מ"ו דמחמיר כשרואין שיש בהם מתולעים יותר מששים דהתם נעשית מקי"רשן או וויי"נקשל שאין דרכם לפתוח אותם אלא מבשלין אותם כך ומרסקין אותן ואחר הבישול והריסוק מפרידין הגרעינין מהם על ידי סימן התם הוא דאיכא למיחש לטעם התולעים וכיון שהם קטנים וסבירא להו למקצת רבוותא דאין בפירי ששים לבטל התולע שבתוכו לכך יש להחמיר.
אבל בפאווי"דלי דידן שעושין מן הפלוי"מן וקרי"כן דאיכא תרתי לטיבות' חדא דפותחין אותם ורגילים לזרוק התולעים ואידך שאין לך פירי שאין בה ששים נגד התולע ודאי דשרי לכתחלה ואין כאן איסור כלל: ועוד אומר לי לבי דאין התולעים מצויין בפלוי"מן וקרי"כן אלא באותן שנלקטים תחלת גמרבישולן.
אבל לא בנלקטים בסוף גמר בישולן והפאווי"דלי שעושין מהן עושין דוקא מאותן הנלקטין בסוף גמר בישולן ובאותן לא נמצאו אחת מק' מתולעים. ופירות יבישים יוכיחו דחזינן שאינן מתולעים אחת מק' ואין זה כי אם שאותן הנלקטים תחלת גמר בישולן רגילים להיות בהן הרבה מתולעים אבל לא אותן הנלקטים בסוף גמר בישולן.
לכך אין שום חשש איסור מצד זה בפאווי"דלי שלנו מקרי"כן ופלוי"מן: אלא ששמעתי קצת מפקפקי' שפאווי"לדי שעושין הגוים מושחין הדוד שמבשלין בתוכה בשומן חזיר או בחלב. וחקרנו מהיהודים הכשרים שיודעים שאין עושין כן.
אלא מושחין במים חמין ואם כן אף על פי שאפשר שמיעוטא מהן מושחין בחזיר או בחלב. עכ"ל מקום בתר רובא אזלינן וגם כיון דלא שמענו משום אדם שראה שעושין כך אחזוקי איסורא לא מחזקינן.
ואדרבה רובן של גוים מכחישין הדבר הזה ואומרים כי אסור להם לעשות כן מפני שבימי העינוי שלהם אסור להם לאכול שומן וחלב. הרי נתבאר שאין חשש איסור בפאווי"דלי שעושין במדינה זו מפירות קרי"כן ופלוי"מן.
וגם בישול גוים אין בה. כדכתב מהרר"מא בהג"ה סימן קי"ג מי"ד דנאכלין כמות שהם חיים.
והדברים אלו ברורים אין בהם תו פקפוק. הנראה לעניות דעתי כתבתי: