אור ברסלב
שות פרחי כהונה אורח חיים › סימן כא

שות פרחי כהונה· הרב מסעוד הכהן

אורח חיים · סימן כא

סימן כ

בענין קריאת ס"ת ביום ח' של חנוכה. כתב הרב חיים שאל ח"א סי' ק' נהירנא כד הוינא טליא שהרב המובהק אביר הרועים כמוהר"ר מאיר מזרחי זלה"ה כתב בגליון ס' פר"ח סי' תרפ"ד על מ"ש הפר"ח דמי שקורא לכהן פרשת ברכת כהנים לבדה, קרוב להיות ברכתו ברכה לבטלה. ומידי סדר היום לא יצא כתקנו. דסדר היום הוא פרשת נשיאים. ועל זה כתב הרב מהר"ם הנז'. דנראה בעיניו דביום חנוכת המזבח יקרא ש"צ כהן ביום השמיני עד מלאה קטורת. והלוי פר אחד עד ביום התשיעי. והג' חוזר מתחלה ביום השמיני ומסיים כל הסדר. ובזה נמצאו ג' העולים קורין בפ' ביום השמיני. אלו דבריו ז"ל. וכתב הגאון חיפ הנז' ז"ל דבו בפרק חלקו עליו שאר הרבנים. דכל קפידת הפר"ח. היינו שיקראו בנשיאים. אבל אין צריך כלל דג' העולים יקראו בשמיני. והכהן יקרא ביום השמיני וביום הט' ולוי ביום העשירי וביום הי"א. והג' ביום י"ב עד גמירא או כיוצא בזה. ע"כ דבריהם אלא דהגאון ח"ש ז"ל הביא סייעתא לדברי מהר"ס הנז' עמ"ש בהגהות מיימוניות פי"ג מהלכות תפלה. וז"ל כהן עד הקרבן ולוי וישראל הקרבן. ושאר כל הימים כהן ולוי בקרבן היום. וישראל בקרבן של מחר. וכן בשמיני כהן ולוי בקרבן היום וישראל עד סוף עכ"ל. וכ"כ בס' אורחות חיים כהגמי"י בשינוי לשון קצת. וכ"כ הרב אליה רבה בשינוי לשון עיי"ש. וסיים הח"ש ז"ל הראת לדעת כי מ"ש הרב מהר"ם הנזכר. כיון לדעת קדושים הנזכרים אלא שהם ז"ל נוהגים בכל יום לקרות הג' יום מחר. והרב הלכות ז"ל ישנו בנותן טעם עיי"ש ומשו"ה כתבו דהג' קורא משם עד סוף ולדידן שאין אנו קורין אלא דבר יום ביומו לכתחלה יש לקרות שלשה בפ' השמיני כדברי הרב מהר"ם הנז' ז"ל עכ"ל:

וכ"כ בד"מ שם משם מנהגים ביום השמיני כהן ולוי קורין בקרבנו של גמליאל וישראל גומר כל הסדר עד כן עשה את המנורה ע"כ. דנראה מזה שהוא כשיטת הגמי"י ודעמיה וכמ"ש מרן הגאוו חיד"א ז"ל הנ"ז לדעתם. והשד"ח מע' חנוכה אות י"ב כתב מסתמיות לשון מרן הש"ע ז"ל דסתם וכתב ביום השמיני מוביום השמיני וגומר כל הסדר ופרשה ראשונה של בהעלותך משמע שיתנהגו הכהן והלי ביום השמיני כדרך שהתנהגו ביום ב' ומשם והלאה. אלא דעל קריאת הישראל יש להסתפק. אם יחזור קריאת ביום השמיני ויגמור משם ואילך. או אפשר כיון שיש לפניו הרבה עוד לקרות אין צריך לחזור פרשת ביום השמיני. והכריע דהצד הראשון נראה יותר מסתמיות הדברים. ומסיק דדעתו ז"ל נוטה דלדידן דנהגינן כפסק מרן יש לנו לקרות לכהן וללוי וביום השמיני כבשאר הימים. ויחזור הישראל ויקרא וביום השמיני ומשם והלאה, וכן הוא ז"ל מורה ובא לשואלו דבר זה וכתב שכן ראה שזב להרב ויקרא אברהם לרב אח"א ז"ל שכתב שמנהגנו הוא עפ"י הטור וש"ע סי' תרפ"ד וכ"כ הרד"א וכן הוא במס' סופרים פ' כ' ערכ ועיי"ש בהשד"ח עוד. ומ"ש שכן הוא במס' סופרים עיין בנחלת יעקב על מס' סופרים שם הלכה יו"ד שהוכיח כן בדעת כנסכתא עיי"ש. ומעתה שזכינו לאור כי יהל שזה הוא דעת מרן הש"ע ז"ל. וכן פסק הגאון רבינו חיד"א ז"ל הכי נקטינן בשיפולי גלימייהו ז"ל לחזור הישראל קריאת פברשת וביום השמיני וגומר כל הסדר וכמ"ש השד"ח ז"ל ואל ה' ויאר לנו בתורתו הקדושה אמן ע"ה מסעוד הכהן ס"ט:

תוכן העניינים

שות פרחי כהונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה