אור ברסלב
שות פרחי כהונה אורח חיים › סימן א

שות פרחי כהונה· הרב מסעוד הכהן

אורח חיים · סימן א

אורח חיים

דרך הכבושה לרבים שמקדימים בימי החורף בבקר השכם. ומתפללים תפלת שחרית בעלות השחר ממש. וקורין ק"ש ומתפללין שמע בקדרותא דצפרא קרוב לשיעור שעה עד אשר לא תזרח השמש. ואעפ"י שפסק מרן הש"ע ז"ל בסי' נ"ח ובסי' פ"ט שאם קרא ק"ש והתפלל משעלה ע"ה יצא בדיעבד. מ"מ זמן מצותם הוא עם הנץ החמה. ועוד בה שכתב רבינו הטור בסי' נ"ח. שאם קרא ק"ש משעלה ע"ה בדיעבד יצא. והוא שלא יהא רגיל לעשות כן ע"כ. וכתב הב"ח דאם רגיל לקרות כן אף בדיעבד לא יצא. וכ"כ חדושי הגהות מהרל"ח. וכתב הב"ח עוד שם דהכי נקטינן. ומה שלא הביאו הש"ע לפי שהוא דבר פשוט. וכ"כ הברכ"י שם אות ה'. אשר מעתה נסתפקתי בדבר אי עדיף טפי להתפלל עם הצבור עם שלא בעונתה הן אל כביר לא ימאס או דילמא מ"מ בעונתה עדיף ואפילו ביחיד:

תשובה נראה להתיר ספק זה ממה שכתב מרן ב"י ז"ל א"ח סי' צ' על מ"ש הטור דאמרינן בש"סל דאסור לו לאדם שיקדים תפלתו לתפלת הצבור. שפירש הרב רבינו יונה ז"ל כלומר כשעומד בבהכ"נ אין לו להקדים ולהתפלל אלא ימתין כדי להתפלל עם הצבור שתפלת הרבים היא רצויה יותר לפני המקום. אלא אם רואה שהשעה עוברת ואין הצבור מתפללין מתפלל הוא בפני עצמו ע"כ. וגם הכלבו כתב דכדי להתפלל תפלה בעונתה שרי, ורבינו בסי' תר"ך כתב שהרא"ש כשהיה רואה שהיו מתאחרין ביוה"כ. היה מתפלל מוסף יחיד כדי להתפלל בזמנה. ואעפ"י שאין בדבריו הכרע אם היה מתפלל בצבור או שלא בצבור. נלמוד מדברי הר' יונה דאפילו בצבור שרי עכ"ל ב"י:

ודעת לנבון נקל ללמוד מזה דכשם שאם היתה השעה עוברת רשאי להתפלל בפני עצמו שלא בצבור הוא הדין נמי אם הצבור מקדימין להתפלל שלא בעונתה רשאי לאחר תפלתו ולהתפלל בפ"ע ביחיד. דמאי שנא וכן מובן מדברי הכלבו שכתב סתם דכדי להתפלל תפלה שרי. משמע בין להקדים בין לאחר:

אלא דצ"ע ממאי דפסק מרן בש"ע סי' רל"ה ס"א דאעפ"י דזמן ק"ש בלילה משעת יציאת ג' כוכבים קטנים וכו' מ"מ אם מצא צבור מקדימים לקרות ק"ש מבעוד יום יקרא עמהם ק"ש וברכותיה ויתפלל עמהם וכשיגיע זמן קורא ק"ש בלא ברכות ע"כ. דמזה מוכח דאעג"ב דזמן ק"ש ותפלה של ערבית עד צאת הכוכבים והצבור מקדימים לזמן הזה. עדיף טפי להתפלל עם הצבור. אפילו שלא בעונתה. ולא להתפלל ביחיד בעונתה וזה הפך ממה שהוכחנו. ועוד בה שכתב מרן ב"י שם תיקון אחר משם רבינו יונה שבבהכ"נ יקרא ק"ש עם ברכותיה ויתפלל ולא יתכוין לצאת בה י"ח ק"ש באותה קריאה אלא לעמוד בתפלה מתוך ד"ת. ויוצא י"ח קריאת הברכות ואחר יציאת הכוכבים קורא אותה ויתכוין לצאת י"ח וכו'. הרי דרבינו יונה ז"ל בעצמו דסבר לה מר דתפלה בעונתה אפילו ביחיד עדיף מתפלת צבור שלא בעונתה הכא ס"ל דיתפלל עם הצבור מבעוד יום שלא בעונתה. וכן נמי השיב רבינו האי גאון ז"ל דמוטב שיתפלל עם הצבור אפילו מבעוד יום. כמ"ש בטור שם. ואין לומר דזמן תפלה של ערבית הוא מבע"י וזמן ק"ש אחר צאת הכוכבים. ומה שקורין ק"ש נמי מבע"י. הוא כדי לעמוד בתפלה מתוך ד"ת. כמו שרגילים לומר אשרי קודם תפלת מנחה וכמש"ל משם ר"י. דלא היא דכולהו תנאי דפליגי בזמן ק"ש. סברי מרנן דזמן תפלת הערב שוה לזמן ק"ש, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:

איברא דמעיקרא אין כאן קושיא. דשאני הכא בערבית מאי דאמור רבנן שיתפלל עם הצבור אף שלא. בעונתה היינו עפ"י מ"ש התוס' בפ"ק דברכות דף ב' ד"ה מאימתי קורין וכו' בא"ד וא"ת היאך אנו קורין ק"ש כל כך מבעוד יום. ותי' ר"ת דקי"ל כרבי יהודה דזמן תפלת המנחה עד פלה"מ ומיד כשיכלה זמן המנחה מתחיל זמן ערבית ור"י פירש דמה שאנו מתפללין ערבית מבע"י. סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי משעה שקדש היום: ומשעה שבני אדם נכנסין להסב דהיינו סעודת ע"ש והיא היתה מבעוד יום. וגם ראיה מרב דהוה מצלי של שבת בערב שבת: ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע וכו' ע"כ:

והרא"ש ז"ל הקשה על דברי ר"ת וקיים דברי ר"י ואעג"ב דלית הלכתא כהני תנאי וכו'. מ"מ בתפלה הקלו. גם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואלו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים. היה כל או"א הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללין בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צה"כ וסמכו על הני תנאי כדפירשנו אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק"ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתניתין. וכרבי יהושע דפליג ארבי אליעזר בבריתא ע"כ ומאי דקאמר מר בתפלה הקילו. גם מתוך הדחק וכו'. פירש הב"ח ז"ל דכיון שהוא דוחק כדאי הם התנאים הללו דמקילין לסמוך עליהם בשעת הדחק. כדאמר רבי בפ"ק דנדה דף ט' כדאי הוא ר"א לסמוך עליו בשעה"ד ע"כ:

דהשתא עפ"י האמור תורה יוצאה בהינומ'א דשאני תפלת ערבית מתפלת שחרית דבערבית כשיתפלל עם הצבור מבעו"י זמנה הוא לכמה מרבאוותא דסברי מרנן דתפלת ערבית מפלה"מ ואילך. והוי מתפלל בעונתה. משא"כ בתפלת שחרית דזמנה עם הנץ החמה אליבא דכ"ע וליכא מאן דפליג להכי אם הצבור מקדימים רשאי הוא לאחר ולהתפלל בעונתה ביחיד:

גם רבינו ה"ג ז"ל דהשיב דמוטב להתפלל עם הצבור מבעו"י וכו' הכי נמי ס"ל כמ"ש הרא"ש על דבריו משום דנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר' יהודה ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה ע"כ:

ומאי דפשיטא לן מעיקרא דלכולהו תנאי דפליגי אזמן ק"ש. שוו בשיעורייהו דזמן ק"ש וזמן תפלה שוה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אתי שפיר לפירוש ר"ת שכתב דק"ש שקורין מבעו"י בבהכ"נ עיקר משום דקיי"ל כר"י כמ"ש לעיל משם התוס' דזמן ק"ש וזמן תפלה שוין. גם לפירוש ר"י כנז' שם דס"ל כהנך תנאי דברייתא וכו' א"ש דזמן ק"ש וזמן תפלה שוו בשיעורייהו אמנם לפירוש רש"י שכתב שאין יוצאין ידי חובת ק"ש מה שקורין בבהכ"נ מבעו"י. אלא במה שאדם קורא ק"ש על מטתו משתחשך. משמע דזמן תפלה מבעו"י כר"י. וזמן ק"ש עם יציאת הכוכבים. וכן מפורש בהדיא במה שהקשה הרא"ש על ר"ת דנהי נמי דתפלת המנחה עד פלה"מ. שהוא כנגד התמיד וכו'. ומשעה שנגמר זמן תפלת המנחה מתחיל זמן תפלת הערב. אבל לק"ש שתלוי בזמן שכיבה. אין ראוי לקרות אז דעדיין אינו זמן שכיבה ע"כ:

גם לתיקון שני שכתב מרן ב"י בשם רבינו יונה. דמי שרוצה להחמיר על עצמו יעשה כך. שיקרא ק"ש בבהכ"נ בלא פתיחה וחתימה ויתפלל עם הצבור ואותה תפלה יתפלל לשם חובה. ואחר יציאת הכוכבים יקרא ק"ש בברכותיה בפתיחה וחתימה ויתפלל לשם נדבה וכו' עי"ש:

הרי לך לשיטת רש"י והרא"ש ור"י ז"ל זמן תפלה לחוד וזמן ק"ש לחוד. ומ"מ נקטינן דאליבא דכולהו רבאוותא קיימי בחד שיטה מיהת דלענין תפלת ערבית זמנה מפלה"מ ולמעלה. דהשתא אתי שפיר מ"ש מרן הש"ע דאם הצבור מתפללין מבעו"י דיתפלל עמהם וכו':

אלא דלבי מהסס קצת במה שהקשה הרא"ש ז"ל על פיר"ת דלענין ק"ש שתלוי בזמן שכיבה וכו' דקשה לי דהא דכתבו התוס' בדף ב' ד"ה אמ"ל ר"י וכו' וי"ל דלדידיה לא קשיא דלא דריש בשכבך ובקומך. אבל לרבנן דדרשי קשייא דאינו זמן שכיבה עכ"ל. דלפי מ"ש התוס' לעיל דר"ת קיים ליה כרבי יהודה. ועל כורחין לומר דאכולה מילתא קאי כר"י ולא דריש בשכבך וכו' וא"כ מאי קפריך הרא"ש ז"ל, ותגדל יותר הקושייא דגם הרא"ש הקשה הקושייא הנז' שהקשו התוספות ותירץ כשיטת התוס' דלדידיה דר"מ דקאי בשיטת רבנן קאמר וכו' עיי"ש. הרי גם הרא"ש ס"ל דר"י לא דריש בשכבך וכו'. ונראה ליישב דהכי כוונת קושיית הרא"ש על פיר"ת. דנהי דקיי"ל כרבי יהודה היינו לענין תפלה דעד פלה"מ מתחיל זמן תפלת הערב. אבל לענין ק"ש לא קיי"ל כרבי יהודה דלא דריש בשכבך, אלא כרבנן דדרשי בשכבך זמן שכיבה וכיון שתלוי בזמן שכיבה אין, ראוי לקרות אז. וכן משמע מתשובת רבינו האי גאון ז"ל כתבוה הרא"ש והרשב"א הביאו מרן ב"י שמתפללין ערבית עם הצבור מבעו"י ואח"כ קורין את שמע בזמנה וכתב עליו הרא"ש ז"ל משום שנראה שיותר טוב להתפלל עם הצבור מפלה"מ ולמעלה כר"י. וכן משמע מדברי רבינו יונה עיין בב"י. דנראה מדברי קודשם דמאי דקאמרי קיי"ל כר"י היינו דוקא לענין תפלת ערבית שמתפללין מפלה"מ ולמעלה. אך לענין ק"ש לא קיי"ל כוותיה אלא כרבנן דדרשי עד זמן שכיבה דזמנה אחר צאת הכוכבים:

והן יקר ראתה עיני להב"ח שם סי' רל"ה דלא ניחא ליה למימר דרבי יהודה לא דריש בשכבך. דא"כ הו"ל ר"י כב"ש עיין ברכות דף י"א. וכתב דצריך לפרש לפיר"ת כיון דלרבי יהודה הוי לילה כאחר פלה"מ לענין תפלת ערבית, הוא הדין דהוי לילה וזמן שכיבה לענין ק"ש. עיי"ש מה שפירש כוונת התוס' דקמקשי ר"י לר"מ וכו' בדרך זה. ובהכי מיישב קושיית הרא"ש על ר"ת וכו' עיי"ש. ולפי מה שכתבנו לעיל מוכח דקושיית הרא"ש על דברי ר"ת קושייא קיימת. דאף את"ל דדעת ר"ת כדמפרש הב"ח ז"ל מ"מ לא קיי"לן כר"י לענין ק"ש ולהכי הקשה הרא"ש:

ונחזור על הראשונות לקוטב נדון שלפנינו עפ"י מה שהוכחנו דתפלה בעונתה עדיף מתפלה בצבור שלא בעונתה: וכן ראיתי להרב פקודת אלעזר סי' נ"ח שכתב שיותר נכון להתפלל ברגע הנה"ח כוותיקין ביחידות ממה שיתפלל בצבור שאינם מדקדקים לקרות שמע ולהתפלל בשעה וברגע ההוא. והביא ראיה ממאי דאיתא בברכות פ"ג ירד לטבול וכו' ואם לאו יתכסה במים ויקרא. וע"כ איירי שהוא קורא בלא תפלין דהא אסור להניח שם תפלין כשהוא ערום במים ואעג"ב שמעיד עדות שקר בעצמו משום שיותר טוב לקרות בזמנה בלא תפלין ממה שיקרא אח"כ בתפלין ואלו לגבי תפלה בצבור כתבו הפוס' עיין מ"א סי' ס"ו ס"ק י"ב, מי שאיחר לבוא לבהכ"נ ואם יניח תפלין אין לו פנאי להתפלל עם הצבור. יותר נכון שיתפלל ביחידות בתפלין ממה שיתפלל בצבור בלא תפלין שמעיד עדות שקר בעצמו. והנה נראה מכאן דלענין תפלה בצבור אמרינן דבלא תפלין מעיד עדות שקר בעצמו. משא"כ בענין ק"ש בזמנה מעט קודם הנה"ח אמרינן שיקרא במים בלא תפלין ולא משגיחין על עדות שקר. ומוכח בבירור שמשובח יותר תפלה בזמנה ביחידות ממה שיתפלל בצבור שלא בזמנה. וסיים שכן נראה לו להלכה ולמעשה. ושכן הסכים לדבריו רבו נ"ע עכ"ל:

והשתא חל עלי חובת ביאור אימת מיקרי זמן הנץ החמה שהוא זמן התפלה. והנה כתב מרן ב"י בסי' נ"ח משם מהרי"א ז"ל מה שפירש בכוונת הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"א ד"ה ק"ש ששיעור הנה"ח הוא שיעור שעה אחת קודם שיעלה השמש ע"כ דר"ל משיתחיל גוף השמש לעלות עד שיעלה כולו הוא שיעור שעה אחת. והנץ החמה הוא מיד כשיתחיל גוף השמש לעלות ע"כ. וכתב הד"מ דהאמת הוא כמו שפירש מהרי"א ז"ל עיי"ש. וכן הוא דעת המ"א ס"ק ב' וכמו שפירש הרב לבושי שרד המשך דברי המ"א דהנץ היינו בתחילת הנץ יאמר גאל ישראל ויתחיל להתפלל. וכתב עוד דגם לכולהו פירושי א"ש הנץ היינו תחלת הנץ גם לפי גירסא ב' דעישור שעה וכו' אין חילוק לענין דינא דתרוויהו מיירי בתחילת נץ עיי"ש. ועיין אשל אברהם שחילק לענין דינא בין ב' הגירסאות. אלא שכתב שלדעת המ"א בסי' פ"ט דתפלה מצותה עם הנץ החמה הוא תחלת הנץ מיד עיי"ש:

דנמצא לפי שיטה זו זמן הנץ החמה. הוא בשיעור י"ב מינוטין אחר שיעלה עמוד השחר. שהרי קיי"ל דמעלות השחר עד שיעלה גוף השמש כולו על הארץ הוא שיעור שעה וחומש שעה. וכ"כ המ"א סי' פ"ט בשם הרמב"ם ז"ל. והוא שיעור ד' מילין, טול שעה אחת שיש מתחלת הנץ עד שיעלה כל גוף החמה נשאר חומש שעה שהוא י"ב מינוטין מעלות השחר עד תחלת הנץ וכ"כ הרב א"א שם עיי"ש:

וכ"כ הרב ב"ד ז"ל סי' ל"ו דף י"א דזמן הנץ החמה הוא שעה אחת קודם שיעלה השמש על הארץ ויראה לנו. עיי"ש הביא דבריו ה' בן איש חי פרשת שמות או"ג מכוון למה שכתבנו דוק ותשכח ואף שכתב דבתשובות רב פעלים שלו פקפק על סברת הרב ב"ד הנז'. מ"מ כתב כאן משם הרב החסיד מהר"א מני ז"ל דרוב הצבור בירושת"ו עושים כמ"ש הרב ב"ד ז"ל. אמנם יש מדקדקים שאינם מתפללים כ"א אחר יציאת החמה ממש עיי"ש.

דנמצאת אומר מעתה דהצבור המתפללים תפלת י"ח בבוקר השכם קודם לזריחת השמש על הארץ בשיעור שעה אחת יש להם על מה שיסמוכו סברת הרב ב"ד ז"ל הנז' דאותה שעה הוי זמן הנץ החמה כמ"ש לעיל. אך אמנם עוד חזו"ן הרביתי להרב כף החיים החדש סי' נ"ח אות ז' שכתב תוכחת מגולה על זה משם הרב יפה ללב ז"ל אות א' בשם מו"ק וז"ל הוי משכימי בבוקר בימי החורף. לחטוף ק"ש ותפלה בחשך ואפלה וקוראין אותה תפלת ותיקין. ורבים מעמי הארץ מתיהדים שכר ירדופו על ידי כך. ולא אור נגה עליהם בחשכה יתהלכו: דלא כמר ודלא כמר לא יצאו י"ח כלל. ואינה אלא יוהרא ורוח יתירה. והנהו דרדקי או עתיקי דלא דייקי. תלו בוקי סריקי בוותיקי ואעג"ב דחזינן לרבנן קשישאי דהוו עבדי הכי. אינהו הוו דייקי טפי וידעי ובקיאי טובא לכווני שעת כהוגן שכל מעשיהם לש"ש. אבל לא כל הרוצה ליטול את השם יטול ע"כ. ורמז עוד לעיין בספר לב חיים ח"ב סי' י"ט מ"ש בזה. ועוד נמשך מזה משכימי בבוקר חשך ואפלה קנאת איש מרעהו. וכל הזריז להתחיל ולגמור קודם הרי זה משובח. ועי"ז באין לחסר אותיות ותיבות וכוונת השמות. והחי יתן אל לבו גם לזאת שלא תהיה זאת לפוקה ליום הדין ח"ו עכ"ל והבוטח ביי חסד יסובבנו אכי"ר הצעיר ע"ה מסעוד הכהן ס"ט:

תוכן העניינים

שות פרחי כהונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה