אור ברסלב
שות פרחי כהונה אבן העזר › סימן כו

שות פרחי כהונה· הרב מסעוד הכהן

אבן העזר · סימן כו

סימן כה

נסתפקתי באיש אחד שעלה בדעתו לגרש את אשתו ושם העצם שניתן מעריסה הוא שם פריג'א ובו עולה לס"ת ובו חותם שטרותיו ואגרותיו וגם נכתב בספרי הממשלה בשם זה, פריג'א. אלא שיש לו כינוי אחר שקורין לו אלפונץ. שאחר שנתגדל קצת אביו היה קורא לו כינוי זה לגיעגוע. והכינוי הזה אינו יוצא משם העצם פריג'א. שעפ"י הדין צריך לכתוב שניהם בגט. כיון שנקרא בפי כל בכינוי אלפונץ אלא צריך עיון. אם יש לכתוב בלשון דמתקרי על הכינוי או המכונה:

תשובה כתב מרן ב"י בסוס"י קכ"ט בחילוקי ב' שמות חילוק ב'. וז"ל אם השם הב' יוצא ממשמעות העברי, שקורין ליהודה ליאון או ליאונש. ע"ש גור אריה יהודה הא ודאי שכותבין גם השם השני וכותבין יהודה דמתקרי ליאון. ולא נכתוב המכונה וכל הכותב בזה ובכיוצא בזה המכונה אינו אלא טועה. שלשון כינוי בכל התלמוד. משמע שאינו השם כלל כ"כ מוהריק"ו שורש קס"ב. וכ"כ בקונטריס שאם הכינוי דומה לעברי יכתוב דמתקרי כגון יהודה דמתקרי ליאון. ואם אינו דומה קצת לשם העברי יכתוב המכונה עכ"ל. וכ"פ בש"ע שם סט"ז. ונמצאת אומר מעתה גבי כינוי אלפונץ שאינו יוצא ממשמעות שם העצם פריג'א. ואינו דומה לו במקצת. פשוט הוא דכותבין פריג'א המכונה אלפונץ:

האמנם ראיתי אחרי רואי מ"ש הרב בית יהודה ז"ל במנהגי ארג'יל בדיני הגט ס"ו מעשה בגט שהיה כינוי השם לארוס שקורין אותו כנאר. והיה עולה על דעתנו לכתוב פלוני המכונה "כנאר". ולא לכתוב דמתקרי. עפ"י מ"ש הש"ע דכל שם שהוא קיצור השם או פירושו כגון יהודה ליאון. דוקא כותבין דמתקרי. ובזולת זה כותבין המכונה. וה"נ בנדו"ד דאין שם כנאר קיצור השם ולא פירושו ושאל את פי רבו ז"ל ואמר שמנהגנו לכתוב בכל אופן דמתקרי אם לא הכינוי שהוא על שם המשפחה. דהיינו שנתכנה בשם של משפחתו. ואז מנהגנו לכתוב המכונה. וכן עשינו ע"כ:

ואשתומם על המרא"ה. דמנהג זה שקבעו להם ז"ל דלא כמאן, דהא גם לדעת מורם ז"ל דפליג על פסק מרן ז"ל שם בהגה וכתב אבל יש אומרים דכל שני השמות הם בלשון הקודש כותבין דמתקרי. ואם האחד בלשון לעז כותבין המכונה. ואין חילוק בין אם הוא יוצא מן השם או לא ע"כ. הרי גם לדעת מור"ם ז"ל אם הכינוי הוא לשון לעז. אף אם הוא יוצא ממשמעות שם העצם. כותבין המכונה. וכ"ש היכא דאיכא תרתי. שאינו יוצא ממשמעות השם וגם שהוא בלשון לעז או בלשון שאינו לה"ק, דאליבא דכ"ע כותבין המכונה. וגם מי דחקם ז"ל לנטות מני דרך פסק מרן הש"ע ז"ל. באתרא דבשיפולי גלימיה נקיטי.

ואחזה אנכי מ"ש הכנה"ג בסי' קכ"ט הגהב"י אות קכ"ב. אשה שבליל שמיני ללידתה קראוה גראסייז"א כשם זקינתה. ואח"כ קראוה הכל שבתול"ה על שם שנולדה בשבת. ונמשך לה זה השם של שבתולה עד היום הזה. ונסתפקו אי זה השם עיקר. וגם נסתפקו אם כותבין פ' דמתקריא פ'. או המכונית פ' ומהרח"ש ז"ל בתשובה סי' יו"ד. כתב והכריח לכתוב גראסייז"א המכונה שבתולה. וכן עשה מעשה. והביא ראיה מדברי מוהרי"ק שורש פ"ו והראנ"ח ז"ל בתשובה סי' ל"ה שכתב מי שנקרא באל"י. כותבין פ' המכונה באל"י ע"כ. וכתב עליו הכנה"ג ז"ל ולענ"ד יראה שיש לכתוב גראסייז"א דמתקריא שבתול"ה. ומשם באל"י אין ראיה. שאותן השמות אינן רגילין לקרותם שם העצם אלא לכינוי בעלמא. אבל שם שבתולה שרגילות הוא לקרות שם העצם להרבה נשים בלי שם אחר. כותבין פ' דמתקרייא שבתולה. וגם נראה לי דאם כתב דמתקרי במקום שצריך לכתוב המכונה. לא פסל. וכדמשמע מדברי מהרי"ק ז"ל שם שכתב יכתוב דמתקרי באל"י. או המכונה. אבל אם כתב המכונה במקום שצריך לכתוב דמתקרי ודאי פסול. שנראה שאינו אלא כינוי ואינו אלא שם העצם. וכמ"ש מהרי"ק בשורש קס"ב וכו' משא"כ היכא שכתב דמתקרי במקום שצריך לכתוב המכונה. דאפילו לא ניתן ינתן ואפילו לכתחלה אם רצה לכתוב כמו שירצה כותב ואין חשש. כמו שמבואר בדברי הרב מהרי"ק בשורש פ"ו. ואף על גב דהרב המחבר ב"י ז"ל כתב בשם מהריק"ו היכא שהשם השני יוצא ממשמעות שמות העברי. אלא שנקרא כן על שם משפחתו שיכתוב המכונה ולא דמתקרי. דמזה משמע שיש קפידא לפחות לכתחלה, מה שכתב ולא יכתוב דמתקרי: אינו לשון מהריק"ו ז"ל. שמהריק"ו לא כתב אלא שיש לכתוב בגט בלשון המכונה. ותו לא אלא שהרב המחבר ב"י ז"ל הוסיף על דברי מהריק"ו ז"ל ולא יכתוב דמתקרי. לומר ששורת הדין לכתוב המכונה ולא דמתקרי. אבל לא שאם כתב דמתקרי יש קפידא. ובין הכי ובין הכי. יותר יש ליזהר שלא לכתוב המכונה, במקום שצריך לכתוב דמתקרי. משכותב דמתקרי במקום שצריך לכתוב המכונה. וכן מצאתי למהר"מ איסרלאס ז"ל בתשובה סי' פ"ה. וכיון שכן הוא. במקום שיש ספק כותבין דמתקרי. כן בנדון שלפנינו ראוי לכתוב גראסייז"א דמתקרייא שבתול"ה עכ"ל השייך לעניינינו:

הנה למדנו מתורתו של הכנה"ג ז"ל שני דברים. א' שאין כותבין המכונה על שם הכינוי. אא"כ אין רגילות ליתנו לשם העצם. אבל אם רגילות ליתנו לשם העצם בלא שם אחר כותבין דמתקרי. כמ"ש בשם שבתול"ה שרגילות לקרותו שם העצם להרבה נשים. כותבין עליו דמתקרי. וזאת שנית למדנו דהיכא דמספקא. לן היאך לכתוב דמתקרי או המכונה. עדיף טפי לכתוב דמתקרי:

ונמצאת אומר מעתה. דאפשר דעפי"ז נתיסד מנהגו של הרב רבו של ב"י הנז' דבכל אופן כותבין דמתקרי. אם מפני שהכינויין הנמצאים ביניהם רגילים לקרותם לשם העצם או מפני דלא פלטי מספיקא היאך כותבין. אמטו"ל קבעו להו מנהג לכתוב דמתקרי בכל אופן והשתא הכא אנן בדידן שאין לנו קבע למנהג זה ואין גם אחד נקרא בשם כינוי אלפונ"ץ לשם העצם. וגם ברור לפנינו בלי ספק אליבא דכ"ע דכותבין המכונה מעתה אין לזוז מפסק מרן ז"ל וכותבין פריג'א המכונה אלפונ"ץ:

אבל מה שיש ללמוד עוד מתורתו של הכנה"ג ז"ל. אל השלישי לא בא. שלפענ"ד אינו ברור אצלי והוא מ"ש דאפילו לכתחלה אם רצה כמו שירצה כותב וכו'. והגם שידיעתי מכרעת כי מ"ך ערכי עלי ומה מני יהלוך לפני דעת פה קדוש הכנה"ג ז"ל. מ"מ אחר לחיכת עפר שתחת כיפת מנוחתו לא אמנע את מתקי לפני בני גילי. והוא שכל עצמו של הכנה"ג ז"ל סמך בזה על מ"ש מוהריק"ו ז"ל בשורש פ"ו שכתב שלכתחלה יכתוב דמתקרי באל"י או המכונה ע"כ. והמעיין שם בגוף התשובה יראה בעי"ן הבדול"ח שמוהריק"ו ז"ל ספוקי מספקא ליה מילתא בכינוי באל"י אם ניתן לשם העצם או רק כינוי בעלמא וכמ"ש בתחלת דברי ק"ו אם בני המדינה רגילים להיותם נקראים בשם באל"י גם בשעת המילה גם כשקוראים אותם לתורה. גם כשחותמין בשטרות או באגרות וכו' או אם הוא דשם באל"י אינו אלא שם כינוי בעלמא. שאין רגילות בני אדם שם להיות נקראים כן כלל לעיקר השם כאשר הוא בינינו שכל אחד יש לו שם בלשון הקדש לעלות בו לתורה וכו' ושם אחר לכינוי בעלמא וכו' עיי"ש. ומשו"ה כתב מוהריק"ו ז"ל יכתוב דמתקרי באל"י או המכונה דלצדדין דאמר. שאם הוא ששם באל"י ניתן לשם העצם היה לו לכתוב אליאו דמתקרי באל"י. ואם הוא דשם באל"י לא ניתן לשם העצם. הי"ל לכתוב המכונה. ומעתה אין ראיה לומר דאפילו לכתחלה כמו שירצה כותב וכו'. גם מ"ש ז"ל דמוהריק"ו בשורש ק"ו כתב שיש לכתוב בגט בלשון המכונה ותו לא והרב"י הוסיף מדיליה ולא יכתוב דמתקרי ונדחק ליישב דבריו אדרבה היא הנותנת כיון דנחית מרן ב"י ז"ל להוסיף על דברי מוהריק"ו ולא יכתוב דמתקרי. נראה שיש קפידא. דאל"כ הו"ל להעתיק דברי מוהריק"ו בגופן שלהן והיה משמע כמ"ש הכנה"ג. ששורש הדין לכתוב המכונה. ואין קפידא אם יכתוב דמתקרי. אלא ודאי דיש קפידא עכ"פ. לכתחלה. ובר מן דין דהכנה"ג ז"ל בעצמו. במסקנא דמילתיה כתב ובין הכי ובין הכי. יותר יש ליזהר וכו' וכיון שכן הוא במקום ספק כותבין דמתקרי וכו' דנראה דלא פסיקא ליה מילתא דכמו שירצה יכתוב לכתחלה. אלא דוקא במקום ספק. ועד נאמן על זה השד"ח מע' גט סי' ו' אות א' שאסף איש טהור להקת הפוסקים דסברי מרנן דבדיעבד ובמקום ספק כותבין דמתקרי. ומכללם דברי הרב הכנה"ג ז"ל. ואם איתא דהכנה"ג אף לכתחלה ברירא ליה מילתא דכמו שירצה יכתוב. הי"ל לכתוב משמו כן. דעדיפא מכולהו קאמר אלא ודאי דלמסקנא לא כן דעתו אלא דבמקום ששורת הדין לכתוב המכונה יכתוב המכונה ולא דמתקרי. ובדיעבד או במקום ספק אם כתב דמתקרי כשר:

והא לך מ"ש הג"פ בספרו עזרת נשים בשמות אנשים אות מ' דף י"ב סוף ע"ב והבי"ד הרב ארץ החיים למהר"ח סתהון ז"ל סי' קכ"ט סי"ז וז"ל דע דראיתי רבים בצפת"י דקרו להו מורינו ושאלתי על מהות השם ואמרו דמי שנולד אחר שמת אביו או קרוב אחר קורין אותו בשעת המילה כשם המת. וכשגדל הנער קרו ליה מורינו. מפני עגמת נפש שלא להזכיר שם המת כל שעה וכן לבת כהאי גוונא קרו לה מורינא. והוקבע להם שם זה של מורינו ומורינא עד שכמעט אינו ניכר וידוע אם עיקר שמו אברהם או יצחק לבן. או שרה ורבקה לבת. ואין מכירין רק שם מורינו ומורינא בכי האי גוונא יכתבו בגט אברהם המכונה מורינו. שרה המכונית מורינא ע"כ וכ"כ עוד שם אות ח' דף ז' בכינוי שם חכם וכו' ובאות ב' דף ד' גבי כינוי בכור. דבארץ ישראל ומצרים רבים אנשים דקרו להו בכור. וכמעט שאינו ניכר שם העצם רק כשעולין בתורה. בכה"ג יראה לי דכותבין בגט אברהם המכונה בכור כמ"ש מרן ז"ל בסי' קכ"ט סי"ז דכל חניכא כותבין המכונה אף שהוא בלשון עברי עכ"ל ובס' ג"פ סי' זה ס"ק פ"ד וס"ק צ"א כתב ג"כ כי כן צריך לכתוב לפי דעת מרן ז"ל וכ"כ הרב מהר"ח מודעי בתשובה חיים לעולם אה"ע סי' ל"ד אות ל' ואות ס"ט ובס' טיב גטין סוף אות ט"ז. והרב קול אליאו ח"ב בקונטרס מחנה ישראל סי' פ"ז סעיף ז'. וכ"כ הרב גט מקושר למהר"י נבון ז"ל דף ק' ע"ג שכן נוהגין בעהק"ו ירושת"ו לכתוב המכונה בכל כינוי. אף שהוא בלהק"ו כגון בכור וכיוצא כסברת מרן ז"ל ע"כ:

הראת לדעת שאף בכינוי שהוא בלהק"ו כגון חכם או בכור וכיוצא. מאחר שאינו לא קיצור השם הראשון ולא פירושו כותבין המכונה. דלא כמור"ם ז"ל שמחלק בכך כנז"ל. ומעתה בנדון שלפנינו שהוא כינוי בלשון לע"ז. כ"ש הוא שכותבין המכונה ולא דמתקרי.

ועד אחרן חזה הוית מ"ש הגאון ב"ש ז"ל שתירץ יתיב מה שהקשה על דברי מור"ם ז"ל בסי' קכ"ט סי"ד שכתב אם נקרא בפי ישראל בשם א'. ובפי כותי בשם אחר כותבין שם ישראל. ודמתקרי על שם כותים ע"כ דלכאורה סותר למ"ש בסמוך דבשם לעז כותבין המכונה ומסתמא שם כותים הוא שם לעז, ותי' די"ל דאיירי אותו השם דנקרא בפי ישראל. הוא ג"כ שם לעז ואז כותבין דמתקרי כששניהם הם שמות של לעז. וכמ"ש בתשובת מהר"ם מלובלין ז"ל ובסדר שמות שחברתי מבואר יותר ע"כ. ובסדר שמות אנשים אות א' בשם אקסי"ל רא"ד כתב דכותבין דמתקרי בענד"ט ודלא כט"ז שכ' כותבין המכונה כיון דשני השמות הם שמות של לעז, ואין כותבין המכונה. אלא אם שם שלו שם הקודש. אז הוי שם הלעז ככינוי בעלמא. אבל אם שניהן שוין כותבין דמתקרי, כ"כ בש"ס ובתשובת מהר"ם מלובלין עכ"ל הרב"ש וכ"כ עוד בכללים השייכים לדיני השמות אות י"ג שאם יש לאחד ב' שמות של חול כותבין על שם השני דמתקרי עכ"ל. וכ"כ הכנה"ג סי' קכ"ט הגהב"י אות כ"ח בשם הרבנים מהרח"ש ומהרמ"מ ז"ל. והגאון שד"ח סי' ו' אות יו"ד הביא משם הגאון טיב גטין סקי"א מ"ש בטעם הדבר דכששני השמות הם בלשון לעז אין להם מעלה זה מזה ומה"ט כותבין בעיירות דמתקרי ולא המכונה עיי"ש. וכתב עוד משם הגאון הנז' דאף דדעת מהרש"ל לכתוב בשני שמות לעז המכונה מ"מ דעת רבנן בתראי נראה דס"ל עיקר כדעת הסוברים לכתוב דמתקרי ועיי"ש עוד מענין זה:

דהשתא לפי האמור קרוב לשמוע שיש לכתוב בנדון זה שלפנינו דמתקרי אלפונ"ץ. משום דשם הראשון הוא בלשון ערבי פריג"א דמעתה אין מעלה לשם הראשון על שם השני כיון דשניהם חול כמ"ש הרב טיב גטין כנז"ל. ואף אמנם דכמה פוסקים ז"ל סברי מרנן דשמות ערב"י יש להם דין שמות לשון הקודש לענין כתיבת ה"א לבסוף ולענין חסר ויתר. כמ"ש הרב מהריט"ץ ז"ל סי' רל"ב עיי"ש ובש"פ. מ"מ אפשר דעכ"ז לא פקע מנייהו שם חול:

אלא דזולת זה לא באנו לכלל מחלוקת זו בנדון זה לפי מ"ש הג"מ דף ק' פ"ב שיצא לחלק דדוקא בכינויים דלפעמים עולים לשם העצם. אבל בכינוי דמעולם לא היו קורין אותו לשם העצם. אף כששניהם בלשון לעז. צריך לכתוב המכונה ולא דמתקרי עיי"ש, והשתא הכא דכינוי שם אלפונץ מעולם לא ניתן לשם העצם במדינות הללו. יהיה מה שיהיה כותבין המכונה ולא דמתקרי זהו מה שנלע"ד. ואני תפלה ינחני במעגלי צדק לכוין לאמיתה של תורה. כמשה מפי הגבורה. אכי"ר. ע"ה מסעוד הכהן ס"ט:

תוכן העניינים

שות פרחי כהונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה