אור ברסלב
שות פרחי כהונה אבן העזר › סימן ב

שות פרחי כהונה· הרב מסעוד הכהן

אבן העזר · סימן ב

סימן א

שאלה בתולה שנשתדכה לכהן וקודם לכן יצא עליה שם מזנה בעיר. שזנתה עם בעל אחותה שהוא מחייבי כריתות שפוסלה לכהונה ולא באו עדים בדבר רק קול בעלמא ועמדתי על הענין אם יש בזה חשש לפוסלה על הכהן המשדך:

תשובה. איתא בגטין דף פ"ח אמר רבא יצא לה שם בעיר שמזנה אין חוששין לה. מ"ט פריצותא הוא דחזו לה. ופירש"י יצא לה קול לאשה פנויה בעיר שם מזנה לכותי ולעבד שפוסלין אותה מן הכהונה אין חוששין לה לאוסרה לכהונה, פריצותא בעלמא הוא דחזו לה ששיחקה בשוק או שמיעך לה בין דדיה ע"כ ופסקה הרמב"ם ז"ל פי"ז מה' אב' ורביהט"ו אה"ע סי' ו' וכן פסק מרן הש"ע שם:

והאחרונים ז"ל הקשו אהא שסותר מה שפסקו הטור והש"ע סי' ד' סעיף ט"ו א"א שיצא עליה קול שהיתה מזנה תחת בעלה והכל מרננים אחריה וכו' אבל היא בעצמה חוששין לה משום זונה וכהן חושש לה מדין תורה וכו' והא הכא בסי' ו' כתבו שאין חוששין אוסרה לכהונה ותי' הא"ח דהכא בסי' ו' מיירי בפנויה ולהכי ודאי אין חוששין לאוסרה לכהונה דתלינן בפריצותא בעלמא ששיחקה וכו' ומאחר שהיא פנויה לא חששו. והוציאו עליה קול מזנה. וההיא דסי' ד' מיירי בא"א ובפריצות בעלמא לא היו מרננים אחריה להוציא עליה קול מזנה אלא ודאי דחזי בה דבר מכוער. הילכך חוששין לקול לאסורה על הכהונה ע"כ:

והדרישה הקשה על זה. דפנויה שזינתה עם עבד וכותי כפירש"י שנפסלה ע"י לכהן. שוה לאיסור א"א בישראל. ותירץ הוא ז"ל דהכא מיירי שיצא עליה שם בעלמא בלא קול. דלא איתחזק בב"ד ואינו קול, ולעיל מיירי בקול דאיתחזק בב"ד ע"כ. ועיין לקונטרס אחרון להב"ח מ"ש על זה וכו':

והח"מ והב"ש הקשו ג"כ על הב"ח והדרישה. ותירץ הח"מ דלעיל שאני דהואיל והכא מרננים אחריה ודיימא טפי והוי כעדים. והכא מיירי רק בשני עדים ראו בה דבר מכוער. והב"ש כתב דלא כהדרישה שאפילו קול שהוחזק בב"ד. תלינן שמא ראו בה דבר פריצות בעלמא:

והט"ז בסי' ד' סק"ז הקשה ג"כ על הב"ח וכתב דאדרבה איפכא מסתברא דטפי קפדי אינשי אאשת איש אם היא משחקת עם אחרים בשוק ומרננים אחריה. טפי מבפנויה. ולענין הקושיא הנ"ל אם היא קושיא. יש להקשות כן על הגמרא דבסוטה פרק ארוסה דף כ"ז איתא שלא ישא אדם אשה דומה ופירש"י נטענת ונדברת בפי כל על כל ניאופיה. והיינו שנזכר כאן. ובסוף גטין יצא עליה קול שהיא מזנה. אין חוששין לפוסלה מכהונה והיינו הדין הנזכר בסי' ו'. ובגמרה אין לחלק בין א"א לפנויה דבסוטה מיירי גם בפנויה אלא שאין קושייא כלל דדומה היינו שיש אחריה רינון של ניאוף. וכמ"ש הטור כאן, משא"כ בסוף גטין דאין עליה אלא קול בעלמא מחמת שראו משחק עמה כמו שפירש"י שם אבל אין חילוק כלל בין איסור א"א ובין פנויה לענין כהונה עכ"ל. נקטינן מכל האמור למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. דאית כאן בית מיחוש בנדון שלפנינו לכל הדיעות בתירוצים הנ"ז. אם לדעת הב"ח ז"ל לא חיישינן לקול לאוסרה לכהונה אלא דווקא בא"א אבל בפנויה אין חוששין. והכא בנדו"ד עסקינן כפנויה ואם לפי דעת הדריש'ה דקאמר מר דאין חילוק בין פנויה לא"א לענין כהונה אלא הכל תליא אי איתחזק קלא בב"ד חוששין ואי לא איתחזק קלא בב"ד אין חוששין והכא נמי לא איתחזק קלא בב"ד. ואם לפי דעת הח"מ והב"ש והט"ז שאפילו איתחזק קלא בב"ד אין חוששין לדעת הב"ש. ולדעת הח"מ אפילו איכא ב' עדים בדבר מכוער. אין חוששין. אלא דווקא שהכל מרננין אחריה ודיימא מעלמא ברינון של ניאוף דבנדו"ד אין גם אחד מכל צדדי איסור דאין כאן לפנינו עדות של כלום אפילו מי שיעיד שראו בה דבר של כיעור ואפילו בקול זה היוצא עליה מבעל אחותה אינו רק לפי שראו בה שהיא תמיד מצויה אצלו בבית אחותה. ובאמת נודע לנו מפי קרוביה שהיתה חושקת בו, אבל אין ברור לנו שנבעלה לו חס ושלום. ומה גם שאין לחוש לזה כיון שאחותה עמה בבית כמ"ש הש"ע סי' כ"ב ס"ג כל אשה שאסור להתיחד עמה אם היתה אשתו עמו. ה"ז מותר להתיחד מפני שאשתו משמרתו ע"כ אין לחוש לקול היוצא עליה וצור ישראל יצילינו משגיאות, ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר ע"ה מסעוד הכהן ס"ט:

תוכן העניינים

שות פרחי כהונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה