אור ברסלב
שות פאר הדור שאלה רכח

שות פאר הדור· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]

שאלה רכח

שאלה רכז

אמר סעדיה יען שאלוני אחי ורעי להודיע להם דעתי במה שאמרו במשנה באתרוג של מצוה ניטלה פיטמתו פסול ונפל החילוק בין החכמים ז"ל בפיטמת זו מה היא מהם אמרו שפיטמת האתרוג היא העוקץ שלמטה במקום גדילתו אשר האתרוג נתלה בו כי פטמת הוא הנצה והוא אצלי שם נגזר מפטם (פירוש בלשון יוני שם כללי לנטע ודשא) וכן מצינו יקראו עוקץ הרמון פיטמא של רמון ועיקר הבצלים והשומין והכרתי פטמת השומין והבצלים והכרישין וזרע האבטיחים והתפוחים פיטמא של אבטיח ופיטמא של תפוח והתלמוד ירושלמי קרא לפיטימת פיקה והוא העוקץ אשר בעיקר האתרוג למטה שהוא סובב אותה הגומא ובגמרא אמרו תאני ר' יצחק בן אלעזר ניטלה בוכנתו ופירוש זה בדרכי המשנה יראה פיטמתו היא בוכנתו ובוכינא הוא יד המדוכה וכיוצא ואסיתא הוא המדוכה בעצמה וכיוצא וכמו כן בגירסת הרמב"ן ז"ל בוכינא דאטמא דשף מדוכתיה וזה קוראים אותה בוקא דאטמא ובודאי שהפטמת יהיה עיקר האתרוג מה שלמטה במקום גדילתו ואי איפשר שיהיה העליון אשר בראש האתרוג לשתי סבות האחת שהעוקץ אשר למטה היא במקום גומא והעוקץ דבוק וסותם החפירה כעין בוכינא דאטמא ואין זה בראש העליון כך כי שם אינו דבוק ואינו סותם ואם לפעמים יפול אותו העליון כאשר יקרה כמה פעמים ולא ישאר רושם ולא חפיר' כלל. והסבה השנית שבמשנה זכרו פטמא ועוקץ ובתלמוד זכר חוטם והוא ראש האתרוג בלי ספק כי החזזית לא יהיה בעוקץ אשר בראש ואם כיונה המשנה שפטימתו שאמרה שהוא על הראש ליתני בדידה לא היה לו פיטמא מתחילת בריתו כשר או פסול כי על כל זה אנא דאמרי כי הפטמת הוא דוקא העוקץ התחתון שהוא מצוי בכל כמו העוקץ והחוטם. אמנם רש"י שפירש שפיטמת הוא מה שבראש הוא לדעת רבו ולדעת רבינו יצחק הלוי וז"ל הוא העוקץ שלמטה. ופירש הוא ז"ל דעת רבו שלא מצינו בשום מקום עוקץ לגבי פיטמא לבד שר"ת כתב שמצא בפרק יוצא דופן (דף מ"ז) משתשחיר הפיטמא ר' יוסי אומר כדי שיהא נותן ידו על העוקץ הרי שקרא לאותו הדד עוקץ והשחור אשר סביב לו פיטמא וכך עוקץ האתרוג ומה שמסבבו פיטמא והוא למטה בתחילת גידולו ואומר לפי קוצר דעתי שכל כח דעת האומרים שהפיטמת הוא הדד שבראש מפני שמצאו בירושלמי וכפיטמא של רמון ומצאו גם כן ניטלה שושנתו פסול. ואולם שבפיטמא של רמון רוצה לומר בצורתה ולא במקומה ואם תאמר שאי איפשר להיות פיטמא של פרי אנא בראש הפרי כמו פיטמא של דד ופיטמא של רמון אשיבה לך פיטמא של שומין של בצלים וכרישין שהם בעיקר הפרי בשרשי למטה או פיטמת אבטיח ותפוח שהם בגוף הפרי וכן אומר בניטלה שושנתו שהוא העוקץ אשר בעיקר הפרי דהיינו האתרוג אשר החוטם שלמעלה דומה לורד. ואשר בראש האתרוג אינה דומה לורד אמנם קראוה המזכירין החוטם ההוא אשר יצא בראש האתרוג שושנה מפני שהיא כפרח שושן לדעתם וכמו כן אמרו שצד הבליטה אשר בראש הרמון היא שושנת הרמון והיא כעין שושנת האתרוג ואין הבליטה בעצמה אלא הפרח אשר בה נראית לורד ואנו קורין בלשון ערבי גלנ"אר והחכמים אשר הם בדעת זו שאמרנו הלא המה רבינו יצחק הלוי ורבינו גרשום ור"ת ורבינו זרחיה הלוי ורבינו יונה וכמה גאונים זצ"ל. ומן החכמי' שאומרים שפיטמת האתרוג היא החוטם אשר בראש כי כך נמצא בכמה אתרוגים שנופלי' ואומרים שאם ניטל העוקץ מעיקר האתרוג ונשאר מקום צורתה כחפירה כשר ודעתם ממה שאמר הירושלמי ניטלה שושנתו ואומרי' ששושנתו היא פיטמתו וגם מפיטמא של רמון וחושבים שכונת הש"ס תאני רבי יצחק נטלה בוכנתו שרצה לומר בבוכנתו החוטם אשר בראש וששם יהיה בוכנא ואסיתא ותמהני ממי שסובר סברא זו שרבי יצחק בן אלעזר לא אמר בוכנתו במקום פיטמת אלא ללמדנו שאותו הפטמת הוא בוכנא ומקומה הוא האסיתא ואיך יהיה בוכנא ואסיתא בראש האתרוג ואנן קא חזינן שהוא למטה ועוד שזה לא יתכן לומר שבא רי"בא להבדיל לנו ולפשוט ספק זה בדבר אשר יהיה יותר מסופק שפיטמא הוא בוכנא והוא בראש האתרוג ומהסוברי' כך הוא רבי יעקב ב"ר יקר רבו של רש"י ז"ל ויש מהם שסוברין שפיטמת האתרוג הוא החוטם שלמטה ושרי"בא לא בא לפרש אלא להוסיף על המשנה ופוסלין על כך וזה ידוע שבכמה מקומות מתני תאני כך וכך והוא שהחליף השם ותמהני ממה שכתב רבי יצחק בן גיאת ז"ל ואחרים ז"ל אשר אמרו בניטלה פיטמתו דלא מוכח אי פיקה או שושנה או שתיהן כאחת ואיך איפשר שיאמר ניטלה פיטמתו ורוצה בזה על שני דברי' חלוקים בשם ובצורה ואם היו אומרים ניטלו פיטמותיו בלשון רבים היה שתיהן כאחת ואף על פי כן היה צריך לקרוא לכל אחת שם אחד והסוברים זה המה ר"ת והריא"ף ור"י בן גיאת ורבי יונה והרבה מהגאונים זצ"ל וכתב רבינו יעקב בן הרא"ש ז"ל שהרמב"ם ז"ל הוא מכיתה זו ולא נרא' כן מדבריו במשנה תורה כי אם הוא מהכיתה הראשונה ואין אומרו ניטל דדו והוא הדד הקטן ששושנתו תלוי בו על הפיטמת מפני שאם יסבור בראשו יאמר ניטלה שושנתו כשר ולא פסלו אלא בנטילת דדו שהוא חוטמו בקל וחומר מחזזית כל שהוא שעלתה על חוטמו פסול שדדו הוא חוטמו ואם תאמר שפיטמתו וחוטמו הוא אצלו דבר אחד והוא ראש האתרוג אינו נראה כך ואינו מפרש כך בפירוש המשנה ואם רצה הרמב"ם על החוטם אשר על הראש וירצה באומרו ששושנתו על השושנה התלויה בחוטם מפני שהירושלמי קרא לחוטם בעצמו שושנתו כמו שאמ' ניטל' שושנתו פסול ויהי' דעת הר"ם במ"זל והוא הדד הקטן היוצאת מחוטמו אשר קראה דדו כאומרו בחזזית ואם עלתה על דדו וכו' ויהיה פסק החיבור היפך מה שפירש בפירוש המשנ' יתישב בזה מה שכתב רבינו יעקב ז"ל ואתה אחי ראה גם ראה ירחמך האל זה החילוק העצום אשר נפל בינינו מקוצר הבנתינו בלשון לידע זה השם ואם קרה זה לחכמי הדורות הראשונים אשר קטנם עבה ממתנינו אנן מה נענה כי אין בנו לא חכמה ולא תבונה ואולי ישא קל וחומר בעצמו האזוב אשר יצא בקיר מן הארז אשר בלבנון ולכן החכמים אשר נשמע קולן בשאלה זו בזמנינו זה הוא שאם נפל מעט מחוטם האתרוג ונשאר בו כדי לסתום החפירה אשר למטה הרי זה כשר. אמנם אם נפל כל החוטם ונשארה חפירה זו פסול זה הוא שנפל בעת שחתכוהו או לאחר כן ואם לא היה לו חוטם בעת בריתו מזה לא יתכן ולא ימצא אלא כל אתרוג שתפול חוטמו הוא מהחוטם הקטן ויש מהם שהם יותר גסים והאל הנאמן יעזרנו לעשות תורה ומצות לשמן ויאיר עינינו במאור תורתו ויראנו נפלאות באהבתו ובחמלתו א"ס:

תוכן העניינים

שות פאר הדור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה