שות פאר הדור· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
שאלה רכז
הן היום חמותי ראיתי אור דברי הפסקנין בהלכה זו במסכת קדושין פרק האיש מקדש (דף ל"ה) ונראה לי בה טעם יטעם למשכילים יראו דברינו ודברי האומרים פרושים אחרים וראוי לבעל שכל לחקור להבין ולהשכיל דבר דבור אף שאינו דומה לגדולים. וזה נוסח ההלכה התקדשי לי בכוס זה תאני חדא בו ובמה שבתוכו ותניא אידך בו ולא במה שבתוכו ותניא אידך במה שבתוכו ולא בו לא קשיא הא במיא הא בחמרא הא בציהרא כתב הר"ם במ"זל (פ"ה מהלכות אישות) האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה אם היה מלא מים הרי זו מקודשת בו ובמה שבתוכו ואם היה מלא יין הרי זה מקודשת בו ולא במה שבתוכו ואם היה מלא שמן הרי זו מקודשת במה שבתוכו ולא בו ולא ביאר לנו דעת זו ויראה לנו שהוא ז"ל תפס הסדר לבד דהיינו סדר הבריתות עם האוקמתות ואין זה דיוק אצל המפרשים ופסקנים כי הוא הפך רש"י ז"ל ומפרשים אחרים שהופכים סדר הבריתות כמו הא בכלה הא במקצתה כאן בשנמצאת סכינו יפה כאן בשלא נמצאת סכינו יפה. ומאלו תמצא הרבה אשר החליפו הסדר. ורבינו יעקב בן הרא"ש ז"ל כתב אמר לה התקדשי לי בכוס זה והיה בו מים ונתנו לה זכתה בכוס ולא במים היה בו יין זכתה ביין ולא בכוס היה בו שמן זכתה בשמן ובכוס והוא דעת רש"י ז"ל והוא דעתו כי המים אין בו רצון ויהיה דעת המקדש על הכוס אשר בו שוה פרוטה ויחול בו הקדושין ופי' שהשמן שאדם מסתפק ממנו צריך לו הכלי ולפיכך מקודשת בו ובמה שבתוכו ופסק גאון אם היה מלא מים מקודשת בו ולא במה שבתוכו ואם היה מלא שמן מקודשת במה שבתוכו ולא בו והטעם שהשמן חשוב ודעתו עליו הבט וראה דעתי והאמת יורה דרכו ולא איכפת אם האומר קטן ולא ידמה לגדולים דע ירחמך האל ויאיר אור תורתך ששם כוס הוא כלי העשוי להנחת המשקה תראה אומרם ז"ל שתה שנים או שלשה כוסות ולא יפחתו לו מארבעה כוסות שלשה כוסות של יין וכוס אחד של מים וזה הוא נופל להם המשקה למים וליין ולא יפול שם כוס על השמן דלא עבידי איניש למישתי מישחא. וזה הוא שם על המשקה לא מדה כמו לוג והין ולזה אומר שכונת הבריתא בו ובמה שבתוכו הוא מה שאמרו הא במיא כי המקדש לא הית' כונתו במים ואין בה שוה פרוטה ואולם קראו כוס ונאמר שהיה דעתו על הכוס ובו יחול הקדושין ומוחל במים ואומר שכונת הבריתא בו ולא במה שבתוכו הוא מה שאמרו הא בציהרא כי השמן לא יקרא כוס ואין בני אדם שותין שמן בכוס ולא שמענו שהכלי שמניחין בו השמן יקרא כוס של שמן אלא ודאי מה שהיה בדעתו הוא על הכלי הנקרא כוס והוא אינו מוחל בשמן ומה שאמרה הבריתא במה שבתוכו ולא בו הוא מה שאמרו הא בחמרא כי הכלי יקרא כוס ונאמר שרצון המקדש וכונתו על היין כי הנותן כוס יין לחבירו ודאי כונתו הוא על שישתה היין ולא חלו הקדושין אלא על היין ונתרצתה בכוס זה הוא בכוס של יין וביין חלו הקדושין זה הנראה לנו ראוי בפירוש הלכה זו והאל למען שמו הגדול יפתח לבנו בתורתו ויאר עינינו במאור מלאכו ויפעתו א"ס:
אלו השירים כך מצאתים בהעתק אחי חמודות אאסוף אסף: קח לך ומוסרי ואל כסף: נבהל להונו הן להונו שת: סוקל והצולל והקשת: מה נדרה תורה וסור מסרה: שונה והכהן והמשרה: עזר תפרשה תחזק תצרח: רשע תכפר עת הצר תזרח: נפש תמלט מליל מצד: עסק תפלט תעטיר תפסיד: חיים וחסר לך: תקות פרי אחת: זרעך תשפר רק: תצעק כחק חתת: וקנה בתולה לה: תסק בצל נשחת: גנה וברמה שור: סדרם ותן מתת: טפסר שמע מלי: קצין לשיר נרתת: אחרת שלח לנו אלי רצה נא את עתירתי: נטע הגיגי גן עטירתי: עת קץ תעקר צר תשפר שר: טפסר תחקק תערף טף צר: זכים תעלם תעליץ נפשם: תשפיל רשעי' תעקר שרש': נפש תשובב ממשובות גוף: גזים תנפץ גוג חשו נגוף: קדש שמך ומרוממך נהל: וקנה קהלתך ותקהל: אחרת תחכם ותמאס מחוסר: תגרת מרוצץ מאוסר: חוזה תפקח וקשתו: תחטף צרורו ורשתו: גחל כשחל תשלח: זחל מפצע תמלח: נס פעלי צר תעקש: ברם רשעים תלקש: דעת תשנם תעטר: נטע תעשר תקטר: אחרת מוצא מקור חיים: סיפר ותר איים: יונק בפיו סוב צוף: תקוץ תקושש סוף: תטרח וטף יפרח: תגיש וצור ירח: פשעך תכפר חיש: דת קשטך תחיש: חצעק למען קץ: הסר לרע שקץ: מספר זמן קשת: כעס לצר רשת: