שות פאר הדור· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
שאלה ט
(מתלמידי רבינו אפרים זצ"ל)
שאלה יורנו מורינו בספר תורה שאינו עשוי כהלכה או ספרים של קלף שהם ודאי פסולים אם מותר לברך:
תשובה מותר לברך בהם ואין הברכה על הקריאה בספר כמו הברכה על נטילת לולב או ישיבת סוכה שאם היתה פסולה או לולב פסול הברכה לבטלה שהמצוה היא נטילת הלולב או ישיבת הסוכה שעליה מברך ואם היו פסולין לא עשה שום מצוה אבל בקריאת התורה המצוה הוא הקריאה בין שקרא בספר כשר ובין שקרא בספר פסול ואפי' קרא על כה עצמה של קריאה היא המצוה שעליה אנו מברכין הלא תראה שאם קרא בשחר קודם שיתפלל משנה או תלמוד או מדרש מברך ואח"כ קורא או דורש הא למדת שההגייה בתורה היא המצוה שעליה מברכין וזהו ההפרש שלא הרגישו בו רוב חכמי מזרח ודמו שהמברך וקורא בספר פסול שהוא ברכה לבטלה ודוקא לדבר זה הא דאמרינן אין קורין בחומשין מפני כבוד הצבור וכי יש בעולם פסלנות כמו פסלנות חומש אפילו היה ספר תורה חסר אות אחת פסול וכ"ש חומש ולמה נתנו הטעם מפני כבוד הצבור והיה להם ליתן הטעם מפני שהוא פסול שנמצאת הברכה לבטלה ואם תאמר שהקריאה זו בלא ברכה למה נאסרה וכי יש בעולם מי שעלה על דעתו לאסור קריאה בלא ברכה אפילו על פה אלא ודאי שלא אמרו בצבור אלא על קריאה שחייבין לקרותה בצבור שהן שבעה או שלשה וכיוצא בהן הוא שאין קורין בחומשין מפני כבוד הצבור לא מפני הברכה לבטלה ועל זו סמכו כל אנשי המערב והיו קורין בספרי קלף בלא עבוד כלל ומברכין לפניה ולאחריה לפני גאוני עולם וכתב משה: