שות פאר הדור· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
שאלה ו
יורינו רבינו שמירת כספים איך הוא:
תשובה כספים אין להם שמירה אלא בקרקע דבר ברור הוא זה ואם נתנם עם שלו ולא טמנם ואבדו או נגנבו חייב לשלם שהרי פשע בשלו ובשל אחרים שלא שמר כדרך השומרים שדרך שמירת הכספים בקרקע כ"ש שמואל (ב"מ דף מ"ג) ואין לי ראיה בנתינתם עם שלו דאמרינן ליה בשלך אתה רשאי ואין אתה רשאי בשל אחרים וזה שהבאתם ראיה מההוא גברא דאפקידו גביה זוזי ואשלימנהו לאימיה ואמרתם הנה לא הצריכו אות' להטמנה בפירוש הצריכו. דהא תמן אמרינין לימא ליה לאימיה אמאי לא קברתינהו אמרה לא אמר לי דלאו דידיה נינהו דאי אמר לי דפקדון נינהו הוה קבירנא להו ש"מ דאלו ידעה בהם שהם פקדון היתה חייבת לשלם מפני שלא קברה אותם ודבר ברור הוא וכך אנו דנין תמיד בכל עת בדין זה שהפושע בשלו ובשל אחרים ולא שמר כדרך השומרי' חייב לשלם ודברי הירושלמי שהביא בעל ההלכות ז"ל אינם סותרים דברי שמואל. ואינם אמורים במפקיד ממון אלא בכל פקדון הם אמורים בין במעות בין בשאר דברים וטעמא יתירא אתא לאשמועינן והוא הטעם ששאלתם עליו שאם נתנם עם שלו ולא טמן חייב לשלם וכך הם נוסח הדברים של הירושלמי אמרת שומר חנם חייב שבועה בזמן דליכא עדים אבל היכא דאיכא עדים דלא פשע פטור אף משבועה ואי איכא עדים דפשע חייב לשלם נתנם במקום שנהג ליתן את שלו אם ראוי לשמירת פטור ואם לאו חייב זהו נוסח הירושלמי ובא להשמיענו שאעפ"י שנתנם במקום שנהג ליתן את שלו ואם אינו ראוי לשמירה חייב ושמירת ק מין ומין ממיני הפקדון שמירתו לפי מה שהוא יש דברים ששמירתן להניחן בבית שער כגון חבלי קש ועצים ויש דברים שדרך שמירתן להניחן כחצר כגון העול והמחרשה וכיו"ב ויש דברים שדרך שמירתן להניחן בבית כגון תכריכי בגדים ויש דברים שדרך שמירתן להניחן במגדל או בתיבה ונועל כגון כלי כסף וזהב. ויש דברים שדרך שמירתן גניזה והם המעות ואם הניח דבר מהן במקום שאין דרך שמירתו בכך ואעפ"י שנהגו במקום שמנהגו ליתן את שלו ואפי' נתנן עם שלו חייב לשלם כמו שפירש הירושלמי: וכתב משה: