אור ברסלב

שות פאר הדור· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]

שאלה ה

שאלה ד

יורנו אדונינו המתנה בכתובה על מה שכתוב בתורה אם הוא קיים או בטל:

תשובה אמר רב הלכה כרשב"ג ולא מטעמיה וכו' (כתובות דף פ"ד) וקשיא לכו הא דאמר רב בפ' הזהב (דף נ"א) שהמתנה על מנת שאין לך עלי אונאה ופי' שיעור האונאה תנאו קיים ואעפ"י שהיא של תורה ואמר רב בירושת הבעל שהיא דרבנן כיון דעשו חיזוק לדבריהם כשל תורה תנאו בטל ובודאי שזו הקושיא עומק יש בה וכבר טעו בה גדולים ועלה על דעתם דכיון דקיימא לן שכל תנאי שבממון תנאו קיים ואפי' בדאורייתא ולפיכך המתנה באונאה תנאו קיים וכן המתנה בשאר כסות תנאו קיים כך המתנה שלא ירש את אשתו תנאו קיים ואין הדבר כן אלא כמו שפסק רב בגמ' בהדיא שתנאו בטל ועיקר הדבר שהירושה בלבד אין התנאי מועיל בה כלום ואינה כשאר תנאי ממון ובהדיא תנן (בתרא דף קנ"ו) המחלק נכסיו על וכו' ואם אמר משום ירושה לא אמר כלום וכן הא דתנן (בתרא דף קל) האומר איש פ' יירשני לא אמר כלום ותדע למה נשתנה תנאי ירושה משאר תנאי ממון לפי שנ' בפרשת נחלות והיתה לבנ"י לחקת משפט. התורה הקפידה על דין לשון ירושה שינהוג בסדר הזה וכיון דקיימא לן שהתנאי בירושה של תורה אינו מועיל וחכמים עשו חיזוק בדבריהם כשל תורה. כך המתנה שלא ירש את אשתו לא אמר כלום אלא יירש וכן פסקנו בהלכות שלנו (הלכות אישות פי"ב הלכה ט') וכך הדין וזה שפסק הרב בעל הלכות שתנאי ממון הוא וקיים אגב שטפא אמרה וזה שסייע דעתו מן הירושלמי אין בו סיוע כלל ולא שייך בהאי תנאי דאמר בירושלמי אלין דכתבין או מיתת בלא בנין כל מה דאיה ליה יהדר לבי נשא תנאי ממון הוא וקיים ודאי שזה דין נכון הוא שהנדוניא שנתנו לה אביה או אחיה מתנה היא ולא נתנו מתנה אלא על תנאי זה וליכא מ"ד שמתנה על תנאי יהיה תנאו בטל אלא היא מתנה נכונה ויעשו לפי התנאי ועוד שלא הזכיר בירושלמי שם ירושה כלל ואין דברי הירושלמי דומין אלא למי שנתן נכסיו לאחרים שלא בלשון ירושה ודברים ברורים הם (אמ"ת נראה דרבינו מיירי במתנה עמה אחר שנשאה דאלו קודם שנשאה תנאו קיים ודאי כמ"ש בפ' כ"ג דאישות הל"ה):

תוכן העניינים

שות פאר הדור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה