שות עצי ברושים· הרב שלמה כהן־אברבנאל
הלכות מקואות · סימן מז
לכבוד ידיד ה' וידיד כל יראיו וידיד נפשי ה"ה הרב הגאון המפורסם שכ"ת מו"ה אלי' אליעזר ג"י מ"ץ דפ"ק.
מכתבו הטהור קבלתי ומה שהעיר על מש"כ דגם בכלים הבאים במידה צריך כמוציא רמון דאל"ה שייך גזירת מרחצאות ותמה ע"ז וכתב דאינו יודע מניין לי זה דהלא זה שני דינים שונים וכו':
הנה באמת לא בארתי הדברים יפה דוודאי זה פשוט דגזירת מרחצאות לא שייך רק בדבר המקבל טומאה וכמש"כ כת"ר נ"י אך עיקר כוונתי היה ע"פ דברי הר"ש והרא"ש ז"ל דהקשו במעין שהעבירו ע"ג השוקת דלמה פסול הא קיי"ל דמטבילין כלי בתוך כלי שיש בפיו כשפ"ה ותירץ הרא"ש בסימן ט' דשאני התם דכלי הפנימי הוא נטבל בתוך המקוה כיון דפי החיצון כשפ"ה אבל כלי המחובר למעין כשפ"ה אין להטביל בתוכו דלמא אתי להטביל בכלי שיש בו מ' סאה בלא חיבור עכ"ל. וא"כ מה לי אם פתוח הכלי למעלה כשפ"ה למעין או דפתוח למטה כשפ"ה או מן הצד אך די"ל דלמטה הרי הוא מבטלה מתורת כלי בזה ולא גזרו רק בכלים. אך עיקר הדברים שהעלה הב"י דכיון דאיכא כשפ"ה בטל תורת כלי מיני' הדבר צ"ע דכיון דכלי עץ שיעורו כמוציא רמון וכל זמן דלא ניקב כמוציא רמון הרי הוא כלי לקבל בו רמונים והיכי בטל תורת כלי מינה ובאמת שפשטיות דברי הרמב"ם שכ' ונקבו נקב המטהרו משמע לכל כלי כפי שיעור טהרתו ודלא כהב"י ומה שדחק להב"י מדין השידה והתיבה שבים דמפורש במשנה וברמב"ם דמהני כשפ"ה והגם שהן כלי עץ ולכן הוצרך לומר דכיון דשיעורו בכדי טהרתו הוא גדול מאוד ראו חכמים דסגי ליה לבטל מתורת כלי כשפ"ה שהוא שיעור המספיק לעירוב מקוואות ע"כ ובאמת שסברא זו הוא סברא חלושה ודחוקה מאוד וגם מדברי הרא"ש ז"ל נראה דלא ס"ל סברא זו מדהקשה מדין שידה תיבה ומגדול דמהני נקיבה כשפ"ה על דין דמעין שהעבירו ע"ג השוקת [כן הקשה בפי' למס' מקוואות ברפ"ה] ותי' דשאני התם דהים מקיפו אבל אם היו עומדים על שפת הים ומחוברים לים כשפופרת הנוד אין מטבילין בהם עכ"ל הרא"ש ז"ל [והובא בב"י בד"ה ולכך נ"ל דמש"כ בתשובה וכו']. וא"כ מוכח להדיא מדברי הרא"ש ז"ל אלו דאם אין הים מקיפו [כמו הכלים שבמקואות דידן] לא מהני כשפופרת הנוד והא דמהני כשפ"ה בשידה תיבה ומגדול משום שהים מקיפו וא"כ י"ל דגם הרמב"ם ז"ל ס"ל סברא זו דיש חילוק בין הים מקיפו או לא ושפיר י"ל דהרמב"ם דמצריך נקב המטהרו גם בכלי עץ מצריך כן דהיינו כמוציא רמון והא דבשידה תיבה ומגדול שבים סגי כשפ"ה שאני התם שהים מקיפו. וכן מצאתי בעז"ה להגאון מוהרע"א ז"ל בתשובה שם בסימן מ' שכ' דאפשר דהרמב"ם מודה בזה להרא"ש דאם הים מקיפו מהני ותמה על הב"י שהקשה מהך דבשידה דהלא בפשוטו ניחא דהתם מחובר למעין ע"ש וא"כ אדרבה מוכח להדיא דאף כלים הבאיס במידה צריך כמוציא רמון דהא סתם שידה ותיבה ומגדול מחזיקין מ' סאה בלח ואעפ"כ אם לא היה הים מקיפן לא היה מהני כשפ"ה [ומש"כ עוד כת"ר נ"י על מש"כ דבכלי שאינו מקבל טומאה לא מהני נקיבה דכ"ש משום דלא שייך התם בכדי טהרתו. וע"ז תמה כת"ר נ"י דזה לא שייך רק למאן דס"ל דבעינן נקב בכדי טהרה אבל לא לדעת הר"ש והרא"ש דס"ל דלמטה סגי בכ"ש דלענין כ"ש לא שייך לחלק בין כלי לכלי הדין עם כת"ר נ"י דוודאי הכי הוא. אך באמת עיקר כוונתי הי' אליבא דהרמב"ם ז"ל דהנה באמת המחבר בסעיף מ' סותר דברי עצמו למש"כ בסעיף ז' ומש"כ הש"ך דהמחבר מחלק בין לכתחלה לדיעבד הדבר דחוק מאוד דפשטיות לשון המחבר בסעיף ז' משמע דאף דיעבד בעינן נקב המטהרו וגם הגרע"א ז"ל בתשובה שם השיג על דברי הש"ך מטעם אחר והעיקר כמו שהעלה הגרע"א ז"ל שם שהמחבר מחלק בין פסול שאובין דאינו אלא דרבנן לכמה דעות הפוסקים לבין לטבול בתוכו דבסעיף מ' לא סמך על דברי הר"ש והרא"ש ז"ל להכשיר בנקב כ"ש למטה רק לענין שלא יפסול המים הבאין לתוכו משום שאובין אבל בסעיף ז' דמיירי לענין לטבול בתוכו שפיר חשש לדעת הרמב"ם דבעינן נקב המטהרו אפי' למטה כ"כ הגרע"א ז"ל שם ודבריו נ"ל עיקר להלכה. וא"כ בנד"ד דהטבילה בתוך הכלים גופא א"א לסמוך על מה שכתב המחבר בסעיף מ' דהתם לענין פסול שאובין מיירי אבל לטבול בתוכו אם הוא כלי עץ צריך שיהא הנקב כמוציא רימון דווקא דבזה נתבטל מתורת כלי וכ"כ הגרע"א ז"ל בגליון היו"ד שם בסעיף ז' ופשוט דאף בכלים הבאין במידה צריך כמוציא רימון דבלא"ה לא נתבטל מתורת כלי דהא עיקר דין דאסרה התורה לטבול בכלי ע"כ מיירי בכלי שמחזיק מ' סאה דהוא שיעור מקוה ואף דאינו מקבל טומאה כלל מ"מ כיון דהיא כלי פסולה לטבילה ופשוט דבעינן שינקב אותה באופן שתתבטל מתורת כלי:
והיוצא לנו להלכה מכל הנ"ל דבנקב למטה או אפילו מן הצד אך דהוא סמוך כ"כ למטה באופן דאינו מחזיק מים כ"ש לדעת ר"ש והרא"ש מותר לטבול בתוכו בין שהוא כלי חרס ובין שהוא כלי עץ ואין נ"מ בין כלי לכלי ואף כלים הבאין במידה סגי בכ"ש ואין שייך גזירה דשמא לא ינקב כ"ש כיון דבטל תורת כלי מינה לא שייך גזירה. וצ"ל הטעם דאף דכלי הוא לענין אוכלין מ"מ לענין מקוה לא איכפת לן בזה אלא כיון דלא הוי כלי לענין מים דהא אינו יכול להחזיק מים אפי' כ"ש לא הוי כלי ואינו פוסלת את המקוה וכשירה אפי' לטבול בתוכה. אכן להרמב"ם בעינן נקב המטהרו דווקא והיינו בכ"ח בעינן דינקוב כמוציא זית ובכלי עץ כמוציא רמון אבל מן הצד להרא"ש אינו מועיל כלל דכיון דעדיין יכולה לקבל מים מן הנקב ולמטה ואפי' אם ינקב כמוציא רמון אינו מועיל כלל אבל אם נקובה מן הצד למעין או למקוה אז להרא"ש תליא אם המעין מקיפה או לא אם המעין מקיפה מועיל נקב כשפ"ה אבל אם אינו מקיפה אף כמוציא רמון אינו מועיל דגזרו חכמים דשמא לא יהיה חיבור כשפ"ה למעין: