אור ברסלב
שות עצי ברושים הלכות טרפות › סימן כו

שות עצי ברושים· הרב שלמה כהן־אברבנאל

הלכות טרפות · סימן כו

סימן כה

בתו"ה [דף מ"ד ע"ב בדפוס ברלין] כתב דהא דאמרינן דקטע רישיה דחד מינייהו אימור נח רוגזיה דווקא קטע קאמר אבל דרס חדא מינייהו לא דאדרבה כל שדרס וברחה מידו רגיז טפי ומצלת עצמה כמצלת מאחרים דמיא עכ"ל. והובא להלכה בש"ך בסימן נ"ז ס"ק כ"ז:

ולכאורה יש להביא ראיה לזה מהא דאמרינן בש"ס באיהו שתק ואינהו קמקרקרן דחוששין להם משום דרוסה. והקשה הרשב"א בתו"ה שם דלמה אנו חוששין להם דהא כל חדא וחדא בס"ס עומדת שמא לא דרס לזו ואת"ל דזו היא שדרס שמא במקום שאינה נטרפת בכך דרסה וכל מקום שאתה מוצא ס"ס אפי' בדאורייתא מותר ושוב חזר ותי' בעצמו שכולן בספק אחד הן שמא כולן דרס עכ"ל. וא"כ מזה ראיה גמורה דבדרס לא אמרינן דנח רוגזיה דאל"כ הדרא הקושיא לדוכתה:

ואמנם זה ראיה למש"כ הרשב"א בתו"ה הנ"ל. ואמנם בחידושיו לחולין (דף נ"ג) כתב דאין סברא כלל לומר דניחוש לכולן דרס דלא די לנו אם נחוש לספק דריסתו ונעשה הספק כוודאי משום דשתיק ואינהו קמקרקרן אלא שנאמר שכולן הוא דורס והא דאין אנו מתירין לכולם מטעם ס"ס משום דדרוסה שאני דיש לה תקנה בבדיקה והלכך לא מהני ס"ס [ולכאורה ראיה מזה דס' ת"ה חיבר מקודם ובחידושיו חזר בו ממש"כ בתו"ה מיהו אינו מוכרח כ"כ ועי' מש"כ הפמ"ג בהקדמה] ובד"מ ביו"ד בס"ס נ"ג ובס"ס נ"ו הביא בשם מהרא"י ז"ל בפסקיו דבמקום דאיכא ס"ס אנו מתירין לגמרי ולא צריך בדיקה ואף במקום דאפשר לבדוק ותמהני דהלא מדברי הרשב"א ז"ל אלו מבואר להיפך וצ"ע. ועפ"ז נדחה הראיה שכתבנו ושוב ראיתי להפמ"ג בש"ד בסימן נ"ז ס"ק כ"ז שתמה על הש"ך דלמה הביא ממרחק לחמו ולא הביא מסעיף י"ד בנמצא ציפורן בגבו של אחד מהם דחוששין לכל השוורים שבדיר ע"ש בפמ"ג. ותמהני דמאי ראיה היא זו דמלבד דלפי מש"כ הרשב"א דבדרוסה לא מהני ס"ס משום שיש לו תקנה בבדיקה הנה מלבד זה תמוה דהלא בש"ס אינו מפורש דכל השוורים אסורים רק דבטור הביא זה בשם הרשב"א בתו"ה. וא"כ לאיזה ענין יביא מדברי הרשב"א דלשם והלא הרשב"א כתב זה בדין זה גופא ולמה יביא ממרחק לחמו מאחר דבדברי הרשב"א מפורש דבר זה במקומו ולכן דברי הפמ"ג תמוה וצ"ע:

ובעיקר דברי הרשב"א שם בתו"ה גבי נמצא ציפורן בגבו של אחד מהם שכ' דחוששין לכולם שמא דרס וחזר ודרס פשוט דהוא מטעם דאזיל לשיטתו לפי מש"כ שם בתו"ה מקודם דבאיהו שתיק ואינהו קמקרקרן חוששים לכולם. או מטעם שכתב בחידושיו משום דכיון דיש לה תקנה בבדיקה לכן לא מהני ס"ס:

ודע דמה שהוצרך הרשב"א לזה לומר דשמא לכולן דרס ואף דבלא"ה אסורים כולם משום דבע"ח חשיבי ולא בטלי וליכא ס"ס כלל ואפי' אם פירש אחד מהם אסור דשמא יקח מן הקבוע מ"מ נ"מ אם נתפזרו כולם דליכא גזירה דיקח מן הקבוע וכן מסיק שם בתו"ה בעצמו וכיון שכן אפי' נתפזרו אסורות דהא אין מותרת בוודאי שנתלה בו עכ"ל. מיהו כל זה באיהו שתק ואינהו קמקרקרן. אבל בדשתק איהו ואינהו. ונמצא צפורן בגבו של אחד מהם קשה טובא דלמה ניחוש לכולהו. והן אמת דרבינו ירוחם כתב באמת דבשתק איהו ואינהו. לא חיישינן לשאר השוורים והובא בב"י. אבל דברי הט"ז בסימן נ"ז ס"ק כ"ב שכ' דאפילו בשניהם שותקין חיישינן לכולהו והביא כן מדברי הב"י צ"ע. ובמק"א יבואר בעז"ה:

ואין להקשות דאף על בהמה אחת יש להתיר מטעם ס"ס שמא לא דרס כלל ואפי' דרס שמא דרס במקום שאינה נטרפת דזה אינו קושיא משום דס"ס זו אינו מתהפך ודו"ק. והנלע"ד כתבתי בעז"ה. [והט"ז בסימן כ"ט דסובר שם דאף בבהמה אחת איכא כמה ספיקא במח"כ לא ראה דברי הרשב"א הנ"ל]:

תוכן העניינים

שות עצי ברושים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה