שות עצי ברושים· הרב שלמה כהן־אברבנאל
הלכות טרפות · סימן יד
בעז"ה ביום ד' ח' אלול שנת תרנ"ב לפ"ק
לכבוד הרה"ג החו"ב וכו'.
הנה מכתבו הגיעני אודות בהמה אחת שנמצא שניקב טרפש הכבד שלא מצד הכבד שכת"ר הטריף הבהמה וחכם אחד רצה להתיר ולסמוך על דברי המהרי"ט ז"ל בתשובה בחלק ב' בחלק יו"ד שלפי תי' הב' שכתב שם בשם הב"י בסימן מ"א משמע דאם ניקב שלא מצד הכבד כשרה [ואכן באמת בב"י שם עצמו לא נמצא שחילק בזה וכמו שיבואר לקמן בעז"ה]:
והנה ראיתי להשיבו הנה הגם אשר מצאתי בס' פרי תואר על היו"ד בסימן מ"א שגם דעתו נוטה להתיר אם ניקב שלא מצד הכבד מ"מ ח"ו לסמוך על דבריו דהא דעת הש"ך וכל האחרונים ז"ל לאסור אף שניקב שלא מצד הכבד. וכן הפר"ח בסימן מ"א ס"ק י"ד לאחר שהביא דברי הב"ח והש"ך כתב ולפיכך יש להחמיר בדבר וכן מדברי הפמ"ג במשבצות זהב ס"ק ח' ובשפתי דעת ס"ק י"ג שכ' שם להסכים להלכה כדברי הט"ז דכל מה שפרוס על הדופן אם ניקב שם כשרה. משמע להדיא דאם ניקב יתר הטרפש מה שאינו פרוס על הדופן טרפה אף שאינו מצד הכבד וכדעת הב"ח והש"ך:
וכן הבאה"ט כתב בס"ק י"ב דכמעט כל הפוסקים כותבים דהאי מצד הכבד הוא ט"ס וצ"ל חצר הכבד וכו' עכ"ל. ובאמת שדבר ד' בפיהם אמת בזה דהרי עיקר דין זה נובע מד' בה"ג ובבה"ג עצמו שממנו מקור דין זה לא הוזכר כלל תיבות מצד הכבד רק כתב סתם בהלכות טרפות דאם אינקיבא טרפשא דכבדא ניקבה המרה טרפה. וכן הטור בסימן מ"א כתב דכ' בה"ג דאי אינקיב טרפשא דכבדא טרפה ולא הזכיר כלל דדווקא מצד הכבד וכן במרדכי עצמו שכתב דווקא מצד הכבד הנה כעת במרדכי שנדפס בזיטאמיר ובווילנא באלפסי החדשים הוגה הוא חצר הכבד והוא מהגהות הרמ"א ז"ל שנמצא כתוב על הגליון של המרדכי שלו:
וגם מד' הב"י שהקשה על דברי הטור בשם בה"ג אלו שסותר למש"כ בסימן ל"ט דאם נסרך למקום שאין הנקב פוסל בו כגון דניקב לטרפש הכבד וכו' ותי' על זה ב' תירוצים שונים ולא תירץ בפשיטות דהתם מיירי שניקב שלא מצד הכבד [ובאמת בכנסת הגדולה בסימן מ"א כתב דלדעת הסוברים דדווקא בניקב מצד הכבד טרפה לק"מ קושית הב"י דיש לתרץ בפשטיות דשם מיירי דנסרך לחצר הכבד שלא מצד הכבד ע"ש והובא דברי הכנה"ג בקוצר בס' פרי תואר שם] אלמא דלא ס"ל לחלק בזה:
ובאמת ששני תירוצי הב"י שם תמוה דעל תירוץ הראשון שכ' לתרץ דשם בסימן ל"ט מיירי בטרפשא דליבא כבר תמה על זה הפרישה בשם המהרש"ל דהרי בהר"ן איתא להדיא תרתי שנסרך לטרפשא דליבא או לטרפשא דכבדא [ומיהו זה לא קשיא כ"כ וכבר ישב הפרי תואר לדברי הב"י דר"ל דהטור לא מיירי רק בטרפשא דליבא. והר"ן דהזכיר שניהם אפשר דלא ס"ל כלל לדעת בה"ג באינקיב טרפש הכבד טרפה ותדע דהרי לא הביאו כלל ועיי"ש] ועל תירוץ השני שתירץ דהכא מיירי ביותרת הכבד שקורין איבדיש תמוה דאיזה סברא יש לומר דאם ניקב אצבע הכבד יהיה טריפה מצד דינטל הכבד כולו ומאי גרע אצבע הכבד מהכבד עצמו דבשלמא בחצר הכבד דהוא נעשה להפסיק בין אברי הרוח לאיברי המזון י"ל דקים להו להגאונים ז"ל דכל שניקב תו אינו יכול לעשות פעולתו למה שנברא. אבל לענין אצבע הכבד אין כאן סברא להטריף בנקב יותר משאר הכבד:
והיותר תמוה דמשמע מדבריו דיותרת הכבד היינו אצבע הכבד והוא נקרא אובדיש והרי ברש"י בחומש בפ' ויקרא על הכתוב ואת היותרת על הכבד פירש רש"י ז"ל [וכן התרגום אונקלס] דהיינו חצר הכבד והוא נקרא אובדיש. ואם נאמר דהב"י נמשך אחר דברי הרשב"ם והרמב"ם בפי' המשניות שיותרת הכבד הוא אצבע הכבד. וכן הביא הרא"ם ז"ל בס' יראים בעמוד איסור מאכלות בשם יש מפרשים. מ"מ אכתי קשה דהאיך כתב דאצבע הכבד היא נקרא אובדיש והלא רש"י ז"ל שם בפי' החומש והרא"ם ז"ל בס' יראים שם כתבו דחצר הכבד ניקרא איבדיש ולא אצבע הכבד:
ועוד דאם דעתו דלדעת הסוברים דיותרת הכבד הוא אצבע הכבד גם השם נשתנה והוא ניקרא איבדיש א"כ תמוה דהאיך מתרץ דהתם בסימן ל"ט מיירי בחצר הכבד ושם אין הנקב פוסל והרי בבעל העיטור בהילכות טריפות כתב להדיא שאם הריאה נסרך ליתרת הכבד שקורין אותו איבדיש. ולפי דברי הב"י ע"כ דהבעל העיטור ג"כ מיירי באצבע הכבד והוא הנקרא אובדיש ואעפ"כ אין הנקב פוסל בו. אם לא שנאמר דהבע"ט ג"כ חולק על הבה"ג בזה ולא ס"ל כלל דניקב טרפש הכבד טרפה:
וגם דברי מהרי"ט הנ"ל שכתב בשם הב"י לחלק בין אם ניקב מצד הכבד או לא תמוה לכאורה דהיכא מצא זה בב"י ואולי דהיה קשה לו דברי הב"י דהוא נגד פירוש רש"י בחומש דיותרת הכבד הוא חצר הכבד והוא נקרא אובדיש ולכן פירש לדברי הב"י דהכל בחצר הכבד מיירי רק דמחלק בין ניקב מצד הכבד או לא ואותו חלק שמצד הכבד נקרא אובדיש. אבל דוחק גדול לומר כן וגם לא נמצא לשום מפרש שיפרש כן. וגם מדברי התו"כ שהובא ברש"י בחומש דהא דכתיב על הכבד היינו דבא ללמד שיטול קצת מן הכבד עצמו ע"כ דאינו כדברי המהרי"ט דלמהרי"ט א"ש בפשיטות הא דכתיב על הכבד ללמד דאין צריך להסיר רק אותו חלק דמצד הכבד:
ולכן דברי המהרי"ט תמיהים ובלא"ה אין לסמוך על המהרי"ט כלל בזה דגם הוא לא כתב כן להלכה רק לתרץ הקושיא לפי דברי הב"י ואין ראיה דס"ל להלכה כן. ובלא"ה דברי הפרי תואר שכתב להקל בזה שלא מצד הכבד משום דעיקר הדין גופא אין לו יסוד וסמך מדברי הש"ס והפוסקים ראשונים תמוה דהלא דברי בה"ג הם וידוע שכל דבריו הם דברי קבלה מחכמי הש"ס ואין לזוז מדבריו ימין ושמאל וגם כמה ראשונים הביאו דין זה בשם בה"ג להלכה ולכן אין לסמוך על דברי הפרי תואר בזה כלל וכלל. והנלע"ד כתבתי בזה:
שלמה הכהן