שות עמודי אש· רבי ישראל איזנשטיין
סימן י קונטרס דברים אחרים
מה שהשבתי לעיר לידווונקע:
ע"ד שאלתו בפרה שחלתה ועכו"ם אומן דקר אותה במרצע קטנה למעלה בין הצלעות וספק אם ניקב לחלל והתיר מע"ל החלב מהפרה ושאל אותי אם טב הורה. לפי דעתי הוראתו נכונה דהנה נראה דזה הוי רק ספק טריפה אם ניקב בודאי לחלל דהא דעת כמה ראשונים דפסק ההלכה כרבה בר רב הונא בחולין (ד"נ ע"ב) דאמר מפרעתה הוי כרס הפנימי והשאר הוי כרס החיצון ולדידי' בין הצלעות הוי כרס החיצון ולא מיטרף רק ברובא וכמבואר בחי' הרשב"א בחולין שכ' ושאר הכרס שהוא נגד הצלעות והשדרה ברובו דהיינו כרס החיצונה עכ"ל והנה כן פסק הבעה"ע (בערך כרס) שכ' ומסתברא כרבה בר ר"ה דלא כריב"ח דהא רב אשי ס"ל כותי' עכ"ל (והוא ט"ס דהא אדרבה רב אשי לא ס"ל כן ונראה דצ"ל דהא אמימר ס"ל כותי' וכ"ה בבע"ה בערך בשר ובנתיבות שמואל לא הרגיש בזה) וכן פסק הרמב"ן וכמ"ש בשמו בחי' הרשב"א שם ובתהה"א (בית ב' ש"ג) וגם הרשב"א בחי' הסכים כן לדינא אלא שבתהה"א שינה את טעמו וכ' דיש להחמיר בשל תורה מבואר דהוא רק חומרא וגם רש"י שפסק בחולין (ד"נ ב' ד"ה מאי) שפסק כריב"ח כ' דעבדינן לחומרא מבואר דמחמרינן בזה והוי רק ספק ולא שההלכה בודאי כן (ובספרו הפרדס סי' רי"ז כ' דאין אנו בקיאין איזה כרס הפנימי ואיזה כרס החיצון וצע"ק) וגם הרא"ש שפסק לחומרא מבואר מדברי' דהוא רק מצד המנהג שכ"ה ברמזים שם פא"ט סי' ל"ג שכ' ונהגו להחמיר. וראיתי במרדכי פא"ט (סי' תרכ"ו) שכ' שהאלפסי ור' חננאל פסקו כריב"ח והנה מ"ש כן בשם האלפסי הוא לכאורה תמוה דהא רב אלפס הביא ב' הדעות ולא הכריע וכ"כ הרשב"א בחי' ובתה"א שהאלפסי לא הכריע והיא תמוה לכאורה ויש לומר בדעת המרדכי דנראה לו מדכ' האלפסי על פסקא ובשר החופה את רוב הכרס ברובו בין ברוב קרוע בין ברוב ניטל ולא כתב דהוא איבעיא דלא איפשטא וכבר העיר בזה המעי"ט (פא"ט סי' ל"ט) ומזה שפט המרדכי דהאלפסי פסק כריב"ח וא"כ לפ"ז נפשטה האיבעיא דהא רוב החיצונה המבואר במשנה הוא בבשר החופה את רוב הכרס מבואר דגם ברוב נקרע נמי מיטרף וא"ש (ועכ"ז לדעת הרשב"א י"ל דס"ל דאינו מוכרח כל כך די"ל שמפני שהרי"ף לא הכריע אם הלכה כריב"ח או לא לכן לא כ' דכאן הוי ס' דאולי הלכה כריב"ח דהוי כעין ס"ס לחומרא) וגם מ"ש המרדכי דר"ת פסק כריב"ח ואחרי' נמשך הכ"מ (פ"ט מה' שחיטה ה"ה) והיש"ש (פא"ט סי' ס') אני תמי' דבא"ז ה' טריפות (סי' תי"ד) כ' דר"ח פסק כאמימר וצע"ג. עכ"פ מבואר דהבעה"ע והרמב"ן והרשב"א בחי' ור"ח לפי דעת הא"ז פסקו כרבה בר רב הונא וגם רש"י והרא"ש והרשב"א בתהה"א פסקו רק להחמיר בשל תורה וא"כ בודאי לא הוי רק ס' טריפה וכ"כ הפרי תואר (סי' מ"ח סק"ד) דהוא רק ס' טריפה ותמה שם על הר"מ שכ' הכרס שניקב טריפה ולא כ' דהוי ס' ורצה להעמיס כן בלשון הר"מ דהיא רק ס' ובאמת נודע דהר"מ דייק בלשונו ובעיקר קושיתו לא ידענא מאי קושיא דמי ליכא ר' אפרים שהביא דעתו הבעה"ע דפסק כריב"ח מטעם דרב אשי ס"ל כן וכן דעת הר"מ ולק"מ. וראיתי להפרי תואר שם שכ' וז"ל והך דאמרינן בש"ס דנ"ב כדבעי אהך דאמר שמואל בשר החופה כו' ופשיט לי' מריב"ח ליכא לאוכיח' מינה דהכין סביר דאולי חדא דזמינא לי' קאמר הש"ס וה"ה דהוי מצי למימר כרבה בר רב הונא עכ"ל ולא זכיתי להבין דברי קדשו דאיך הוי מצי למימר דתפשוט מדרבה בר רב הונא כו' דהא לדידי' ליכא הוכחה מהמשנה דלדידי' כרס החיצונה הוא הכרס שאינו נגד המפרעתה ובשר החופה את רוב הכרס לא נזכר במשנה כלל ובאמת בתה"א הביא זה לראי' דהש"ס ס"ל כריב"ח ודברי הפרי תואר תמוהים ואף דכתבתי שהר"מ ס"ל כר' אפרים דהוא ודאי טריפה עכ"ז יש נגד זה רוב הפוסקים דס"ל דהוי רק ס' וגם יש מהם שמקילים בודאי ע"כ לא הוי רק ס' טריפה. וע"כ תמי' לי על הפרמ"ג בש"ד סי' מ"ח ס"ק ד' שכ' דכל הפוסקים פסקו בודאי כריב"ח ע"ש והא ליתא וכיון שבררנו שהוא רק ס' טריפה גם אם בודאי הגיע לחלל ע"כ בנ"ד דיש עוד ס' אם הגיע לחלל מותרת גם הבהמה ומכ"ש החלב ומצורף לזה עוד ע"ש בשו"ת שואל ומשיב (ח"ג סי' פ"א) דכשנוקב אותה אומן הוא קיל דאינו כואב לה כל כך והן אמת שמ"ש בטוב טו"ד (סי' קס"ב וסי' קע"ב ובהשמטות סי' מ"ז) דגם כשניקב בודאי התיר מטעם ס"ס דשמא הגיע רק בשוה לבשר יש לפקפק הרבה על ס"ס זו וגם מ"ש בסי' קע"ב דיש ראי' לדעת המגיה ממ"ש הר"מ דאין לך דבר שיסתום אותה וקשה דהא הטחול הוי סתימה וכמו שהקשה הט"ז אע"כ דהוא סובר כהמגיה הוא נגד כל הפוסקים שסוברים בדעת הר"מ שפסק כריב"ח כמבואר בתב"ש וכ"כ הר"מ אלשקר סי' מ"ז וקושיותו כבר תירצו בט"ז והפלתי כ' דבלא"ה איכא חלב המכסה את הקרב דמפסיק בין כרס לטחול אולם בנ"ד איכא שפיר ס"ס וגם לחוש שמא ניקב א' מאיברים הפנימים איכא ס"ס ובפרט באומן לא חיישינן כלל וכמבואר בשו"ת תפארת צבי (חיו"ד סי' ס"ט) וכן האריך בזה בשו"ת מים חיים חיו"ד סי' ג' ע"ש ע"כ לדעתי טוב הורה: