שות עמודי אור· רבי יחיאל הלר
שו"ת
עמודי אור - סימן נד:
הלוסק לאחי הרב החריף מוהר"ר ישראל נ"י:
אודיעו כי נסתפקתי בעובדא דאתי לידי בכלי מלא כרוב חמוץ שנמצא בו תרנגול מת, ולא נודע אימת נפל שם, ואם כבר עבר עליו מעל"ע, והנה מודעת דעת הט"ז (סי' ק"ה) בספק כבוש, והאחרונים חלקו עליו, אך לפי מה שנחלקו האחרוני' על הט"ז (סי' שצ"ז) וקיימו פסקו של מהר"מ מינץ דגם במת לפנינו יהבינן לי' חזקת חיים עד שעת מציאה היכא דלא איתחזק איסורא] א"כ גם בנ"ד נוקמי' בחזקת חי עד עתה, ומשנה שלימה שנינו (כלים פ"ט מ"ג) שהשרץ שנמצא למטה מנחושתו של תנור טהור [התנור] שאני אומר חי נפל ועכשיו מת, דמוקמינן לי' אחזקת חיים כל מה דאפשר, אלא דהתם הוה ממקום למקום ביארתי הדברים באורך בעה"י בתשו'] ויש בזה אריכת דברים עי' בנוב"י מ"ק בא"ע סי' ל"א ועדיין לא מצאתי גילוי לדין זה בדברי האחרונים [ודבר ברור הוא דכל זמן שהי' חי אינו מבליע כלל, דאטו אם יכבוש בע"ח [או אדם] אבר בתבשיל צונן מעל"ע, או בציר כדי שיתחיל הרתיח יאסור, לא ניתן להאמר, וה"ה אם נפל לרותח, אם לא נבדל האבר מחיותו לא שייך בליעה, ראיתי בס' אחד מגדול הדור נ"ע נשא ונתן אי שייך בליעה מדבר בחיים, והוא פלא] נא להתיישב בזה, ולקמן בתשובותי לא"ע יתבאר דין חזקת חיים באורך בס"ד ע"ש: