שות עמודי אור· רבי יחיאל הלר
שו"ת עמודי אור - סימן קט
סווואלק דין משכיר בית לחבירו לזמן מתי יכול להוציאו תוך זמנו: כתב רמ"א בח"מ (סי' שי"ב ס"א) ואם הי' מושכר בענין שלא הי' יכול לפדותו לעולם אם לא מכרו יכול למכרו ולהוציאו [להשוכר[ מיד אפי' תוך משך שכירותו, והוא מהירו' (ב"מ פ"ח ה"ט) המשכיר בית לחבירו ובקש למוכרו א"ר אמי לא על דעת שזה ימו' ברעב, ר' זירא ור' הילא תרויהון אמרין מ"מ קני לי' אלא דו אמר לי' שיבקי דשרי עד ימלא אנקלווסי' פי' שהשוכר ידור עד סוף זמנו, ואין ביד המוכר או קונה הבא מכחו להוציאו קודם זמנו] אתא עובדא קומי ר' ניסי ולא קביל [פי' לא שמע לדברי השוכר, וצוהו לצאת מן הבית קודם זמנו] מה פליג אמרי ברתי' הוות ממשכנה [וגי' הרא"ש והמרדכי ושאר מפרשים ביתי' הוות ממשכנה] גבי חד רומי והי' הבית [או הבת] נחלט ביד הרומי אלו לא מכר הבית ופדה בדמיו, והקונה לא נתרצה כ"א לקנות על דעת שיכנס לבית מיד, בגין כן הורי כר' אימי, ובפסחים פ"ד מסיים [דשם הגירסא שהיתה בתו ממושכנת] לא דאנא סבר כדעתי' דר' אימי אלא בגין ציפרייא [אנשי ציפורי ששם היתה המעש'] דלא יחלטון בניהון:
ולענ"ד דין זה יש לו מקור נאמן ופלוגתא דתנאי היא, דמיירי שהי' הבית לפי גירסא דרא"ש ומרדכי] ממושכן לעכומ"ז אחד ובעה"ב הי' משכירו לאחרי', אלא שהתנ' עם העכומ"ז שאם לא יפדנו לזמן פלוני יהא חלוט לו בסך מעותיו [פחות הרבה משויו] ובזה אם מחוייב השוכר להניח זכות דירת ביתו [פשוט דלא ישלם רק בעד זמן שדר בו כפי השיווי וענינו] בשביל הצלת כל ביתו של המשכיר שלא יוחלט, הא פליגי ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן ב"ב בב"ק (קי"ד:) אם תנאי ב"ד הוא בשנים שהיו באים בדרך ביד זה חבית של יין וביד השני כד של דבש ונסדק הכד של דבש אם מחוייב הלה לשפוך יינו כדי להציל דובשו של חבירו ויטול דמי יינו מחבירו דר' ישמעאל ס"ל דמחוייב לשפוך בשביל הצלת דובשו של זה, ורבנן פליגי עלי', ועיי' ברא"ש בב"ק (פ' יו"ד סי' ט"ז) שנחלק בזה עם הרי"ף דדעת הרי"ף דלא קי"ל כר' ישמעאל בהא, והרא"ש כתב דהילכתא כוותי' והובאו שני הדיעות ברמ"א (ח"מ סי' רס"ד סי' ה') ודינינו זה ממש דכוותה, שזה צריך לזכות דירתו של השוכר בשביל להציל ביתו ואין כאן הפסד ממון להשוכר כמו שבארנו, רק שיקח ממנו דבר שלו [זכות דירתו] בשווי' כמשנ"ת כענין שם לשפוך יינו בשביל הצלת דבשו [וליתן דמי היין] דלר' ישמעאל מחוייב השוכר לעשות כן, ולרבנן אינו מחוייב להניח דבר שלו [אפי' בדמי שווי'] בשביל הצלת חבירו ודוק היטיב:
ומ"מ נלענ"ד שדין זה אינו אלא בגוונא דהירושלמי שהי' ממושכן אצל רומי כו' והי' מוחלט בידו שלא כדין אבל אם משכן לישראל חבירו כדין שאם לא יפדנו עד זמן פלוני יוחלט לו לא שייך לדון שיפסיד זה זכות דירתו בשביל הצלת הבית למשכי', דלא עדיף פסידא דמשכי' מזכותו של מי שמשכן בידו ודוק: