שות עמודי אור· רבי יחיאל הלר
שו"ת עמודי אור - סימן קא
סווואלק שאלה בדין מוכר שט"ח לחבירו לענין מחילה אם התנה שלא ימחול: בח"מ (סי' ס"ו ס' כ"ג) המוכר שט"ח לחבירו [אפי' כדינו בכו"מ] אם חזר ומחלו מחול, ואפי' התנה ע"מ שלא יכול למחול אינו כלום, אלא אם חזר ומחלו מחול כ' הש"ך ה"ה אם התנה ע"מ שלא ימחול אם מחלו מחול, ומילתא דפשיטא לי' למרן הש"ך לענ"ד תליא באשלי רברבי, דהא דעת הרב' פו' דמוחל שט"ח אינו מחול כל זמן שלא החזיר לו השט"ח [ועי' בסי' רמ"א ס"ב בהג"ה ובש"ך שם ס"ק ד'] דדין זה פלוגתא הוא בירו', ולהלכה הוה ספיקא דדינא, וכתב הש"ך (בסי' ס"ו ס"ק ע"ד) בשם בעל העיטור דלא תקשי על דעה זו [דלא מצי מחיל שט"ח] מהא דקי"ל מוכר שט"ח וחזר ומחלו מחול, דשאני התם שגוף השטר כבר מכר ואינו ברשותו, ונשאר למוכר רק שיעבוד לבדו בלא שטר, זה יכול למחול, אבל כשהשטר שלו [ופשוט אפי' מונח בפקדון ביד אחר כל שלא נמכר] אינו יכול למחול לפי דעה זו, ולפ"ז אם התנה שמוכר לו ע"מ שלא ימחול אם מחל אח"כ, הא נתבטל המכר [ופשוט שאין חלוק בין מתנה דבר שתלוי במוכר או בלוקח, כל דברי תנאי אחד הם, וכה"ג נמי אשכחן בגיטין אם לא באתי כו'] והרי השטר שלו, ומונח רק בתורת פקדון ביד הלוקח, וא"כ לא מהני מחילתו [ועי' בנתיבות המשפט בסי' רמ"א שם, ודבריו צריכים הכרע] ואין לומר אי לא מהני מחילתו א"כ שוב השטר בתוקפו ביד הלוקח דהא התנה שלא ימחלנו, והלא לא הועילה מחילתו, נלענ"ד שדין זה תליא במחלוקת התוס' והרמב"ן בגיטין (פ"ג.) במגרש את אשתו ע"מ שלא תנשאי לפלוני, דעת התוס' והר"ן הביאם שם דבעודו בחיים אי אפשר להגירושין להתבטל ע"י מה שתעבור על התנאי, דהא אם נשאת לפלוני ונדון זה לעבירת התנאי הרי היא אשת איש וא"כ לא אהני נשואי' לפלוני, וכיון דלא נשאת ממילא הגירושין קיימי', ומשכחת לה עבירת התנאי אחר מיתת המגרש, דאי נשאת לפלוני שהתנה עליו, עקרה הגירושין, והרי היא אלמנה משעת מותו, אבל מחיים אי אפשר לה לבטל הגירושין ע"ש, ואולם דעת הרמב"ן הובא בר"ן שם דאע"ג דאין לנשואי' קיום מ"מ כל שעשתה מעשה הנשואין זה מקרי עבירת התנאי אע"ג דלא אהני נשואי' כלום ע"ש באורך, ועי' ברא"ש שם ובאחרונים, ולפ"ז בנ"ד לפי דעת המ"ד בירושלמי דלא מהני מחילה בדנקיט שטרא בידי', א"כ אם התנה בשעת מכירה ע"מ שלא ימחול, אם מחלו אח"כ לדעת התוס' לאן אהני מחילתו, דהא אם נדון דמחילה היא עקר המכר, השטר שלו, וכשהוא שלו לא מהני מחילה כמבואר, וממילא מכירת השטר קיימת [כדקיימי התם הגירושין] ולדעת הרמב"ן שזכרנו המכירה בטילה כיון דעשה מעשה המחילה, וחוזר השטר להמוכר, וכיון שהוא של המוכר שוב לא אהני מחילתו, עכ"פ בין כך ובין כך [לפי דעת המ"ד הזה דא"א למחול בדנקיט שטרא בידי'] לא אהני מחילה לגבי לוה, ואם השטר של המוכר או של הלוקח תליא במחלוקת התוס' והרמב"ן ועי' בטור סי' רמ"א, ובמל"מ פ"ג מה' זכי' ה"ו ודוק]: