אור ברסלב
שות עמודי אור שו"ת עמודי אור - סימן ק

שות עמודי אור· רבי יחיאל הלר

שו"ת עמודי אור - סימן ק

שו"ת

וואלקאוויסק לכבוד אחי הרב המאוה"ג החריף ובקי כו' המפורסם החכם הנעלה מוהר"ר מאיר נ"י האב"ד דק"ק קאסטיקאוויטש:

אבא בדבר שנתחדש לי בעה"י, הש"ך בח"מ (סי' ס"ו ס"ק קכ"ו) יישב דעת הרמב"ם ותוכן דבריו דבאמת לחיוב בפשיעה גבי שומרים ידעינן מסברא אף בדברים שלא חייבה התורה ע"ש, ואני בעניי תמה ע"ז מסוגיא דב"מ (צ"ה.) פשיעה בבעלים ר"א ורבינא ח"א חייב וח"א פטור מ"ד חייב קסבר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו, הלכך אם בעליו עמו אש"ח לא כתיב, ופשיעה נמי בש"ש ובשואל לא כתיב, הלכך בש"ש ובשואל לחיובא אתיא בק"ו מש"ח, אבל בבעלים לפטור אף בש"ש ובשואל לא, מ"ט כי כתיב אם בעליו כו' אשואל ואש"ש אהנך חיובי דכתיב בהו בהדיא הוא דכתיב, ובפשוטו הוא נגד דברי הש"ך, דהא אמרינן דחיוב פשיעה בשואל וש"ש ילפינן מש"ח ולא אמרינן לחיובא בהו מסברא, וכ"ת דקושטא דהכי הוא דמסברא נמי אתיא, והש"ס מילתא פסיקתא נקיט, דאף בק"ו אתיא בהו, עדיין יקשה דא"כ כי אמרינן תו דפטור בבעלים אחיובי דכתיב בהו בהדיא כתיב, היינו ע"כ דגם אפשיעה דנפקא לן מסברא לא קאי פטורא דבעלים [וליכא למימר דבאמת אית לן למימר דאסברא נמי קאי פטורא דבעלים, אך להאי מ"ד דלא קאי לפני פניו, א"כ פשיעה בבעלים חייב בש"ח, ומק"ו נילף לחייב גם בש"ש ושואל, זה אינו דאי אמרת דאסברא קאי פטורא דבעלים, איפכא אית לן למימר דפטורא דבעלים דש"ש ושואל קאי גם אפשיעה, וממילא לילף בק"ו לפטור פשיעה בבעלים גם בש"ח ודוק היטיב] דלפ"ז תיקשי איך אמרינן תו התם דמ"ד חייב קסבר מקרא נדרש לפניו ולפני פניו, וכי כתיב אם בעליו עמו אש"ח נמי כתיב, ומה בכך, מ"מ נימא דגבי שואל וש"ש לא קאי פטורא רק אהנך דכתיב בהו בהדיא, אבל פשיעה דנ"ל בהו מסברא נימא דחייב בהו גם בבעלים (דהא בסברא זו לא אשכחן דפליגי ר"א ורבינא, אי קאי פטורא דבעלים רק אמאי דכתיב בהו בהדיא או דקאי גם אמאי דנפקא לן מסברא, דהא מפרשינן דבמקרא נדרש לפניו ולפני פניו פליגי] ואע"ג דלדידי' גבי ש"ח פטרה התור' פשיעה בבעלים, מ"מ הא לקולא [לפטור פשיעה בבעלי'] לא שייך למילף שואל וש"ש מש"ח שאין דנין חמור מקל להקל עליו, וכיון דש"ש ושואל חמורים מש"ח א"א ללמוד פטורא משומר חנם וא"כ ס"ס לפי דעת הש"ך נימא דאפשיע' דנפקי בהו מסברא לא קאי פטור בעלים, ועכ"ל דבאמת פשיעה לא ידעינן בהו כלל מסברא, ועיקר ילפותא לחיובא בהו פשיעה מק"ו מש"ח, וכיון דס"ל דפשיעה בבעלים פטורה בש"ח [משום דמקרא נדרש לפניו ולפני פניו] ה"ה דפטורה גם בש"ש ושואל דדיו לבא מן הדין להיות כנדון ודוק:

הן אמת דמרן הש"ך אסברה לן דפטור בעלים גבי פשיעה הוא משום דכיון דבעליו עמו לא הוי שומר כלל, והי' אפשר לדחוק בזה קצת, אבל באמת גם זה תמוה על מרו ז"ל דדריש מנפשי' טעמי' דקרא, והא לא קי"ל כר"ש דדריש טעמא דקרא, ועיקר סברתו זו נפלאת היא ממני, דודאי כל השומרי' בבעלים חיוב שמירה אית בהו, ואי אתו קמן לדינא מחייבינן להו לשמור, אלא דגלי קרא דחיובא דשומרים ליכא בהו אם נפסד הפקדון, וגם מה סברא הוא לומר שאינו שומר כלל, כיון דקי"ל דאפי' הבעלים במלאכה אחרת ואינו אצל פקדונו כלל הוה שמירה בבעלים אם הי' עם השומר במלאכתו בשעת קבלת השמירה איך נאמר דאינו שומר כלל עד שגם פשיעה שחיוב' מסברא לדעת הש"ך יפטור בו, וביותר דהא מבואר בסוגיא דב"מ (מ"א:) דשליחות יד חייב גם בשמיר' בבעלי', והרי בכמה דינים חלוק דין השומר בשליחות יד משאר כל אדם, דהא השומר חייב בשליחות יד ע"י שלוחו משא"כ בשאר כל אדם, ועוד מילי טובא איכא בינייהו, וע"כ דדין שומר יש לו וכדכתיבנא, ודוק היטיב. אחיו דו"ש וש"ת כל הימים העלוב יחיאל העליר במוהר"ר אהרן זללה"ה חופ"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

שות עמודי אור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה