שות עמודי אור· רבי יחיאל הלר
שו"ת עמודי אור - סימן סט
הלוסק לאחי הצעיר הרב החריף מוהר"ר יהושע נ"י:
להשיב על שאלתו, אם בכור בזה"ז ניתר ע"י בעלמס שעל העין, אם הוא מהמומין המובהקים, וכתב כ"א שהדברים ארוכי' ולא הודיעני חלקי הסותר כלל, ואני בעניי לא ידעתי מה מקום יש להסתפק, הנה בפשוטו נראה דבעלמס הוא דק האמור בתורה כמו שפרש"י במקומו, ומבואר הוא בסוגיא דבכורות (ל"ח) שיש בו חילוק במראיתו ובענינו, והנה התוס' שם חתרו לחקור אם יש תיקון למום גמור, ולא העלו בזה דבר ברור [וקצת קשה לפענ"ד במה שצידדו שם בקושייתם לומר דנפגם הזובן דהוא מום, דאם חזר ונטלו כולו מיתקן בכך, דא"כ יקשה בהא דאמרי' ר"פ מעשר בהמה דבטלו האידנא מעשר בהמה משום תקלה, ופרכינן נישדי בי' מומא בכולהי עדרא ומשכי טהרה יבכה בהמ"ק, ולא נשכח בהמ' להקרבה, ולכאורה הא אפשר למשדי בהו חוטא בפגימת הזובן וכשיבנה בהמ"ק יטלנו כולו ודוק, ויש ליישב] והרי עינינו רואות דבעלמס יש להם תקנה, וכן הוא בגמרא בכ"מ סומא ונתפתח, ואולי בגוונא דקאמר הש"ס דהוה מום קבוע באמת לית להו תקנתא, באופן שבקיאות גדול הוא בענין הלז, וכ"כ הרא"ש להדיא בפ"ה דבכורות (סי' י"א) והפו' שם, שדוקין שבעין לא הוי מום מובהק, ונסמית עינו שכתב הרמב"ם שהוא מום מובהק, הוא מחוסר אבר, והרי העוף אין מום פוסל אותו, ונסמית בכה"ג פסול משום מחוסר אבר, וכ"ז מתבאר יפה למעיין ישר מדברי רש"י זבחים (ל"ה: ד"ה דוקין) ע"ש ודוק, ועיין קדושין (כ"ד:)
ותוס' שם (ד"ה סמוייה) ודוק, באופן שלפענ"ד הדבר פשוט שאין זה מום מובהק כלל, ויש להסתפק בו מאוד, חלילה להתירו בזה"ז אחיו דו"ש וש"ת באהבה העלוב יחיאל העליר במוהר"ר אהרן זללה"ה חופ"ק הנ"ל: