אור ברסלב
שות עמודי אור שו"ת עמודי אור - סימן סח

שות עמודי אור· רבי יחיאל הלר

שו"ת עמודי אור - סימן סח

שו"ת עמודי אור - סימן סז

סווואלק שפעת ישע ושלום אמת לכבוד יד"ע וי"נ הרב החריף ובקי המפורסם, איש חמודות, נלבב ויקר, מסיק שמעתא להלכתא, כש"ת מוהר"ר אברהם נ"י בק"ק וויזאן:

א אשר שאל בחכמה בא"י שגנב בהמה מעוברת מבכרת מבית ישראל, ואחר שלשה ימים מצאה הישראל בביתו עם ולדה זכר, אם הוא בכור, והאריך ביסודי הדברים כראוי לחכם כי"ב, כי לא נתעלמו ממנו צדדי הדברים ופרטיהם, והספיקות שמא ילדה בבית ישראל, וגנב העכומ"ז אותה ואת ולדה, פלפל הרבה בדין חזקה מזמן לזמן ומקום למקום, הנה בדבר זה ת"ל ית' הארכתי בתשובה, וצויתי להעתיק לפני ידידי כתר"ה שי' מ"ש שם, ממנו יקח דאמרינן ודאי ברשות העכומ"ז ילדה, הלא היא אמורה עם הספר לקמן בחלק אה"ע בס"ד] וביותר דאם באנו לדון על הולד שנולד מקודם, היינו בפשיטות ברשות הישראל, או ברשות העכומ"ז קודם יאוש, באופן שמכח זה יהי' הולד קדוש בבכורה, ונדון כן מטעם חזקה דהשתא מזמן לזמן [או גם ממקום למקום] הא בנ"ד יש לנו חזקה להיפוך דהעמד הולד בחזקת חולין שהי' במעי אמו, וחזקה אלימא היא כמ"ש התוס' והרא"ש ברפ"ג דבכורות, וא"כ מכח זה יש לנו לאחר הלידה בגוונא דיפטר מבכורה, והא גם עתה חילין כמעיקרא ודוק:

ב ואולם מה שביאר כתר"ה שי' ע"פ דברי קצה"ח (סי' רס"ב) דאם הקנה מעכשיו הישראל הבהמה להעכומ"ז ע"י קנין או ע"י יאוש, נדון קנינו למפרע, ונאמר דמעיקרא נמי ניחא לי', כמ"ש הקצה"ח שם שאם שכח לבטל חמצו ובטלו לאחר חצות דמועיל, ודימה זה לכלך אצל יפות דמהני לדידן בתרומה ע"ש, חלילה לומר כן והרי דבריו מופרכים מיסודו, דהא בירושלמי דתרומות פ"א מבואר דבכלך אצל יפות לא הוי תרומה אלא מכאן ולהבא, הביאו המל"מ (בפ"ד מה' תרומה ה' ג'), וביאור הדבר שנעשה כאילו אמר התורם שיהא תרומה לכשירצה בעה"ב, אז תחול התרומה, דע"י כלך אצל יפות אנו מחשבין מעשיו באופן זה, כאילו הקדיש התרומה, שתחול לאחר זמן, דמההיא שעתא קדוש, וסוגיא דעירובין (ע"א.) לענין ביטול רשות בשבת נמי הכי מתפרשא, דלב"ש נמי הוה מהני אם ביטל רשות קודם שבת, שיחול בתוך השבת, אלא דאם עשאו בשבת בזה נחלקו, דב"ה סברי דשרי דמשום ניחותא דמצוה חשבינן כאלו אמר כן מתחילה שיחול הביטול בתוך השבת, תדע דהא קי"ל כרב (שם ס"ח:) דמבטלין [מקצת שבת לאחד] וחוזרין ומבטלין שיחזור הרשות להמבטל, והתם ודאי ליכא למימר [אף לס"ד דש"ס דמדמה לה לכלך אצל יפות] שיחול הביטול למפרע מקודם שבת, דהא עד עכשיו הי' מבטל לחבירו, היפוך ממה שביטל עתה, אע"כ דנעשה כאלו אמר מקודם שבת, שעד שעה פלונית תהי' מבוטלת לפלוני, ומשם ואילך יחזור לפלוני, וכן לטעם מקני רשותא דמסיק הש"ס, נראה דגם לב"ש מהני ביטול כי האי [מקצת שבת לזה ומקצת לזה] אם יעשנו קודם השבת, דבכה"ג שעושה קודם שבת שיחול הקנין בשבת, ליכא משום איסור קנין בשבת (עי' בירושלמי פ' י"ח דשבת ה' א') ויש בענינים הללו אריכות דברים אכ"מ: עכ"פ ברור הוא דמהשתא חייל וכגוונא שכתבנו, וא"כ בביטול חמץ אם הי' אומר קודם זמן איסורו שיחול ביטולו לאחר זמן איסורו ודאי דלא מהני, דבשעת חלות הביטול ליתי' ברשותו, וממילא ניחותא דמצוה לא מהני למפרע כלל, דסוף סוף מהשתא חייל ודוק:

ג ומה שכתב כתר"ה שו' לדון דילדה אחר יאוש [וכ"ש למה שכתבנו דמסייע לזה חזקת חולין של העובר] ומטעם דלידה לאחר יאוש הוה שנוי לכ"ע, כמבואר בב"י (ח"מ סי' שנ"ד) ודעת הרמב"ן והרא"ש דולד גופי' חשיב לידה שינוי לקנות, אף קודם יאוש, אלא שפלפל מעכ"ת דהא לידה לקנותו לא הוה אלא ביציאת רובו, וא"כ תליא בפלוגתא ביצא שליש ומכרו לעכומ"ז (חולין ס"ט) דלמ"ד למפרע הוא קדוש, חלה קדושת בכורה קודם קנייתו, ולמ"ד מכאן ולהבא הוא קדוש, א"כ תרווייהו בהדי הדדי קאתו, לענ"ד נראה לדון דכה"ג היכא דקנין דהקדש ודהדיוט אתו בשעה חדא, וסותרין זה את זה, דאי איתי' להאי ליתי' להאי, [דהא א"א לומד דליקני לעכומ"ז קצתו ולקדוש קצתו, דהא כל שיד עכומ"ז באמצע לאו בכור הוא, דכולי' בכור בעינן בקדושה (בכורות ג'.) ולא קצתו] ואלים בכה"ג קנין קדושה הבאה מאילי', וכדמות ראי' לזה מסוגיא דתמורה (כ"ה.) דבעי אילפא אמר על הלקט עם נשירת רובו יהא הפקר לקט הוי או הפקר הוה, לקט הוה שכן קדושתו בידי שמים א"ד כוי, ואמר אביי מאי תבעי לי' דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין, וכמו דאלים התם כח הקדושה ממה שאמר רחמנא, וכה"ג לעיל שם לענין הקדיש בכור לעולה ע"ש (וע' תוס' תמורה כ"ו: ד"ה אמר, ודוק היטיב) דהש"ס נקיט עדיפות מה שהוא מאיליו, ממה שהוא ע"י דבורו, וכל שהוא עדיף בשום סברא איהו חייל ולא הגרוע, והכי נמי יש לומר כן דקדושת בכורה אלימא מקנינו של הא"י, וכיוון דתרווייהו בהדי הדדי קאתו, הקדושה חלה:

ומ"מ אם נתייאש אין להחשיבו לודאי בכור, דלדעת כמה פוסקים יאוש קונה לחומרא, ונ"מ טובי בזה אין צורך לבארם:

ומ"ש כתר"ה שמא ולד אחר הוא, לענ"ד פשוט שכיון שכרוך אחר אמו חזקה מעליתא היא כמבואר. ידידו רו"ש וש"ת העלוב יחיאל העליר במוהר"ר אהרן זללה"ה חופק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

שות עמודי אור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה