אור ברסלב
שות עמודי אור שו"ת עמודי אור - סימן מז

שות עמודי אור· רבי יחיאל הלר

שו"ת עמודי אור - סימן מז

שו"ת עמודי אור - סימן מו

סווואלק להרב כו' מוהר"ר שלמה אב"ד דק"ק סעפטקין:

א בזו השעה הגיעני מכתבו ביד ציר מוכ"ז והציע לפני המאורע בעדות השו"ב בח"י שמיעך ריאה של"כ ולעבר אחד מקום התפשטות הסירכא נקרע קרום הריאה אבל קרוב לודאי אצלו שזה נעשה במשמוש ידו במקום ההוא, והסירכא עברה יפה, זה תוכן הענין, ומעכ"ת התיר וצווחו עלי' בי' מדרשא איזו בעלי תורה, הנה בסרכא שעברה ע"י מיעוך נאבדה או נקרעה אח"כ [שהי' במקום ההוא קרע הנעשה אחר שחיטה קודם הסרת הסירכא ואח"כ מיעכו בסירכא ועברה זה הי' המאורע בתשו' ג"ש הובא באחרונים] שא"א לבדוק, הסכימו האחרונים להתיר בה"מ, ולפ"ז שנד"ז של מעלות יש לחוש בו שמא לא עברה הסרכא יפה מ"מ הא כל ספק נדון אחרי נטות ענינו וכיון שהשוחט אומר שקרוב לודאי שנקרעה במשמוש ידו לא נתפוש הדרך רחוק להחמיר כיון שאינו ספק שקול, ואין להאריך בזה, ואולם דעתי העני' בגוף יסוד דין זה שאין הבדיקה מעכבת אחר שעברה הסירכ' ע"י מיעוך זהו רק באם המיעוך הי' כהתירו של רמ"א, אבל מה שיצאו עתה להקל יותר להתיר קליפה ממש בסירכות, בזה אם נאבדה אח"כ הריאה או שאר סיבה שא"א לבדוק אין להכשיר, שהרי עיקר יסוד ההיתר הוא עדות הבדיקה בשלימו' הריאה בקרומי', אח"כ מעיד לנו שזה הי' רק קרום מלמעל', עי' בס' בית אפרים אריכו' הענין, וא"כ הבדיקה מעכבת, ודבר זה איך הי' ענין המיעוך בנידון של מעלתו לא נתבאר במכתבו ובעדו' השו"ב, כי לא נזכר חילוק זה בפו' ידון בזה כפי המבורר לו, לטרדת וקדושת היום לא אאריך בדברי' בלתי נחוצים:

ב ובאמת הדבר פשוט לענ"ד דבאתיליד ריעותא בענין שיש בו חשש טריפות צריך בדיקה, ואין להקל מספק, לומר רוב בהמות כשירות הן, דהא בהמה זו משונה היא משאר בהמות, ואלו הי' ברור לנו שרוב בעלי ריעותא זו יוצא ענינם להכשר, אז יש מקום לדון רוב כה"ג, אבל עתה איך נדון בה רובא משארי בהמות, ועי' בתב"ש סי' כ"ט שהאריך בזה, וראיתי בס' חות דעת (סי' נ') שהשיג עליו בפשיטות לענין אם נמצא מים בראש ויש ס' אם המוח מקיף שדעת הת"ש שאין לדון בה רוב בהמות כשירו', והחו"ד השיג עליו דא"כ בהמה שהיא חולה נימא שאין לדון עלי' רוב בהמות כשירות, שהרי זו משונה מהם ע"ש, וענין דמיונו לא נלענ"ד כלל, דגדולה מזו מצינו בסוגיא דבכורות (מ"ב:) דטומטום שנקרע מספקינן לי' בסריס, אע"ג דבשאר אנשי אמרינן רוב בני אדם לאו סריסים נינהו, מ"מ בהאי אמרינן הואיל ואשתני אשתני [ופירושו נלע"נד שאשתני הגוף במקום הראוי להסתפק בסריסות ודוק] ורואה אני שהדברים ק"ו להסתפק כן במידי דאיכא ריעותא בהך מילתא גופה דמיטרפ' בה הבהמה, כמו במים בראש וכדומה, לומר דליכא למיזל בתר רובא הואיל ואשתני [ואין לחלק דהתם נולד כך אבל כאן הי' לה חזקה דכשרות, דהא כבר כתבו התוס' והרא"ש בפ"ק דחולין וש"פ, דחזקה שלא נתבררה אינה חזקה, ודנו כן בס' טריפות] והדמיון שהביא מחולה בשאר הגוף אינו ענין לזה אין צורך להאריך:

תוכן העניינים

שות עמודי אור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה