אור ברסלב
שות עמודי אור שו"ת עמודי אור - סימן מו

שות עמודי אור· רבי יחיאל הלר

שו"ת עמודי אור - סימן מו

שו"ת עמודי אור - סימן מה

וואלקאוויסק לכבוד ידידי הרב המופלג החריף המפורסם איש נלבב יקר רוח כ"ש מוהר"ר יעקב דוב נ"י מ"מ ומ"ץ דק"ק פאדאזאוא:

שאלתו, סירכה על הריאה, והיתה סרוכה לדופן ועבר, ע"י מיעוך, ואח"כ כאשר קלף השו"ב הקרום שהוא תחת הסירכה נמצא נגלד פורתא, והסירכא היתה דבוקה לבשר שבין הצלעות ע"כ תורף שאלתו, ולכאורה הי' מקום להקל, שביסוד חומרו' תרתי לריעותא ניתן לצדד בהם ועיקר דלא לפגע באיסור דאורייתא כמ"ש הת"ש, ובנ"ד מדין התלמוד סירכה זו כשירה לגמרי, אף שהי' ברור לנו שנקבה הריאה תחתי', ושבתי וראיתי כי יש להחמיר בזה, והנה בגמ' (מ"ח.) אמ' רב נחמן ריאה שניקבה ודופן סותמת' כשירה, אמר רבינא והוא דסביך בבישרא, ועיין ברש"י ותוס' שם אם הקפידה הוא סביך ולא סריך או הקפידה הוא בבישר', והנה דברי הרא"ש שם צריכין ביאור, שהביא תחילה בדעת רב שר שלום דלא בעינן אלא סריך בבישרא וכל יסודו דרבינא דאמר והוא דסביך בבישרא פליג עלי' דר"נ, והלכתא כרב נחמן ואח"כ מסיק בראיות דלרב נחמן אפילו סריך לא בעינן, וכיון דלרב נחמן גם סריך לא בעינן וכוותי' קי"ל, אמאי הצריך לדידן סריך, ועיין בטור שפסק ג"כ בשם הרא"ש דסריך מיהא בעינן, ועיי' בהגהת הטור שהאריך שם, והנראה לפענ"ד דהרא"ש מפרש כך, דודאי לר"נ גופי' אף סריך לא בעינן, אלא דבהא לא קיי"ל כר"נ, ואנן מיהא סריך בעינן, ויסוד לזה מהא דפריך הש"ס לעיל (מ"ז:)

אמתניתין דתנן הריאה שניקבה או שחסרה, מאי חסרה אילימא מבחוץ היינו נקובה כו', ומאי קושיא דילמא המשנה קמ"ל דאם חסר מגוף הריאה, אף במקום דניקבה כשר, כגון כנגד הדופן, מ"מ אסורה, דאטו הדופן ישלים החסרון, עד כאן לא שמענו אלא שמועיל סתימת דופן לנקב, אבל להשלים פסול חסרון פשיטא דלא יועיל, אע"כ דסתמא דהש"ס ס"ל דסריך מיהא בעינן, בההיא דדופן סותמתה ובסרוך יש לומר אף בחסרה מקצת כשרה, שהרי דעת הרמב"ם דבסרכה יש חסרון מגוף הריאה עם הנקב, ומ"מ בנסרכו כסדרן מכשרינן משום דבכה"ג אין דרכו להתפרד, וע"כ הסירכה בגידולה ממלאה החסרון, וכל שאין דרכה להתפרק חשבינן לה מילוי מעליא, וכיון דסריך לעולם בעינן בריאה שנקבה נגד דופן, לא מצי הש"ס לשנוי הכי, דבסריך באמת אף בחסרה כשירה, וא"כ מוכח ע"כ דסתמא דהש"ס בהא לא ס"ל כר"נ, אמנם לא מוכח מהתם בהכרח אלא דבעינן סרוך אבל סביך לא מוכח ודוק, ומעתה כיון דדעת הפוסקים רובם ככולם דסריך מיהא בעינן, לפ"ז כל שיש ריעותא בריאה המורה על הנקב, אין שום קולא במה שעברה הסירכה ע"י מיעוך, דאדרבה חמיר יותר כיון דלא סריך, דהא בכל דוכתא מקילינן מכח המיעוך מהאי טעמא, דאמרינן לאו סירכא היא כלל, וא"כ כאן גרע מכח זה ודוק, לזאת אין בכחי להתי' בנ"ד ויקבל ברכה ושלום כנפשו ונפש ידידו הדו"ש יחיאל העליר כמוהר"ר אהרן זללה"ה חופק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

שות עמודי אור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה