שות עמודי אור· רבי יחיאל הלר
שו"ת עמודי אור - סימן מה
וואלקאוויסק לכבוד יד"ע וי"ג ה"ה הרב הגדול החריף ובקי המפו' י"א כו' כ"ש מוהר"ר שלמה נ"י האב"ד דק"ק וואלפע:
מכתבו הגיעני היום לנכון בדין שנמצא מחט מעל"ע בהמסס, ולא נודע אם יצא מתחילה לחוץ או ע"י משמוש ועסק שעסקה האשה בניקור, וראיתי דבריו ודברי שכנגדו, כי נפל חילוק בגב"ע שלפניהם כי לפי המבואר בעדו' שהעידו לפני הרב דק' ראסי' שהי' שחור בפנים במקום תחיבת המחט, ולדעת כמה מהאחרונים הבדיקה מעכבת בדיעבד, וא"כ אף אם נתלה יציאת המחט מעל"ע ע"י משמוש ידי האשה מבפנים שהכתה ברזל בברזל כמו שבא בשאלה, וכן מסתבר, מ"מ חסר לנו הבדיקה, ואולם, לפי הגב"ע שהובא לפני מע"כ שלא הי' שום שינוי במקום המחט גם מבפנים, הדבר פשוט להתיר ולתלות היציאה מעל"ע במשמוש ידי האשה, דאקלע לאתרין האי שעתא כבוד ידיד ד' וידידינו הרב הגאון אב"ד דק' סוויסלאץ, והראיתי לו כל הדברי', ואחרי התבוננתי הנאות', הסכמנו להתיר הבשר, בשגם כי אף אם הי' שחור מבפנים יש למתיר לסמוך על הפוסקים דחסרון הבדיקה גם בזה כשר בדיעבד [וסיפר הגאון נרו שכן ראה הלכה למעשה שהתיר גיסו הגאון המובהק המנוח מוה"ר בנימין זצ"ל] וא"כ כ"ש בנ"ד שיש הכחשה בזה, יש להתיר, גם אם נדון הכחשת עדותם לעיקר בזה, מ"מ בתרי ותרי מדאורייתא אוקמה אחזקה, ורק מדרבנן אסורה, וכאן שלפי דעת המחמירין אינה אלא ספק טריפה, וא"כ הוה לדידן ספיקא בדרבנן ולקולא ויש לי להאריך בזה בביאור דברי הב"י והפר"ח ביו"ד (סי' כ"ט ס') שהב"י בסי' ל"ט הביא תשו' ר"י בן הרא"ש בשנים אומרים שלא הי' חוט בשר מקיף הבועא בשפולי, ושנים אומרי' שהי' חוט בשר מקיף, שכ' הר"י שהי' סומך עליהם שלא לשבר את הכלים, וכתב ב"י ע"ז ול"נ דלהתיר הבהמה נמי יש לסמוך ע"ז, והפר"ח בסי' כ"ט תמה על הב"י, איך אפשר להתיר הבשר הא תרי ותרי הוה עכ"פ מדרבנן אסור, ולא מוקמינן אחזקה, ולענ"ד דברי הב"י נכונים, שהרי עיקר דין בועי בשיפולי סמכוה הגאונים לדין תרי בועי דסמיכי אההדי ובגמ' (חולין מ"ז) אמרו הני תרי בועי דסמיכי לית להו בדיקותא, ופירשו רוב הראשונים (עיי' בב"י סי' ל"ז) דהוה רק ספק נקובה, וכ"ש בועא בשיפולי שאינה אלא ספק טריפה, ולפ"ז בתרי ותרי דלדידן אינה אלא איסור דרבנן, אף אם הי' לדברי המטריפין טריפה גמורה, הוה לדידן רק איסורא דרבנן עלה, וכיון דהוה ספק [אם נקבה כמש"נ] הוה ספיקא בדרבנן, ושפיר כתב הב"י שיש להקל להתיר גם הבהמ' בהך עובדא ודוק אכמ"ל. הדו"ש באהבה העלוב יחיאל העליר בא"א מוהר"ר אהרן זללה"ה חופק"ק הנ"ל: