שות עמודי אור· רבי יחיאל הלר
שו"ת עמודי אור - סימן לו
וואלקאוויסק:
שאלה, איך יש לנהוג בקידוש ליל ב' בחג הסוכות אם לומר קידוש ואח"כ סוכה וזמן, או זמן ואח"כ סוכה:
א תשובה, האחרונים נחלקו בזה, עיין מ"א סי' תרס"א, ועי' בנוב"י מ"ק, שהכריע בליל שני ודאי סוכה ואח"כ זמן משום דסוכה דאו' וזמן מדרבנן, והוי סוכה מקודש לגבי זמן, ולפענ"ד אינו מוכרח דהא ב"ה מקדימין ברכת היין לברכת היום (ברכות נ"א:) אע"ג דקידוש הוי דבר תורה, וברכת היין דרבנן. ואולם מצאתי הכרעה לדין זה מהירושלמי דברכות (פ"ז ה' א') לענין סדר הבדלה, חנין בר אבא אמר בשם רב יין קידוש נר הבדלה סוכה וזמן, והא הבדלה לא משכחת לה אלא בליל יו"ט שני, ואפי' בזמן שהיו מקדשין על פי הראי' מ"מ אמרינן בסוכה (מ"ג:) לא אקלע [פי' יום ערבה בשבת, וממילא לא אתא יו"ט ראשון של חג באחד בשבת] וא"כ הבדלה ביו"ט ראשון של חג ליתא, וכן הביאו התוס' שם מהירושלמי ר' סימון מפקיד לאילין דמחשבין הבון דעתיכון דלא תיתא תקעתא ודלא אתא ערבתא בשבתא, ואי דחיקתון עבדון תקעתא [פי' בשבתא] ולא יתעבדון ערבתא, וא"כ הבדלה דנקט רב בסידרי' ע"כ ביו"ט שני של חג מיירי, ומ"מ נקט רב סוכה ואח"כ זמן, כשיטתי' בבבלי (סוכה נ"ו.) ולענ"ד ראי' נכונה היא בס"ד:
ב ובסוגיא זו דסוכה העירותי לענ"ד, דגרסינן התם אתמר רב אמר סוכה ואח"כ זמן חיובא דיומא עדיף, רבב"ח אמר כו תנן בעצרת אומר לו הילך מצה הילך חמץ, והא הכא דחמץ עיקר ומצה טפל, וקתני הילך מצה והילך חמץ דמקדים ליתן לבעלי החלוקה מצה דלחם הפנים, ואח"כ חמץ דשתי הלחם, ולא אהני חיובא דיומא דשתי הלחם להקדימם ללחם הפנים כו', וקשה לי לפי המבואר בסוגיא דברכות (ל"ט:) לענין ברכת המוציא שצריך להקדים לבצוע על הגדול ולפטור הקטן (ודין זה הוא בין בשניהם שלימות או פרוסות כמבואר באחרונים וקי"ל ברכות (ל"ז:) שהאוכל מנחות מברך המוציא, וקי"ל שאין חולקין מנחות כנגד מנחות, אלא כל מנחה בפ"ע מתחלקת לכל בני אהרן, ולפ"ז לחם הפנים שהי' י"ב חלות ב' עשרונים לכל חלה, ושתי הלחם הי' ב' חלות עשרון לחלה, ודאי פרוסת לחם הפנים מגיע לכל כהן גדולה כפלי כפליים משתי הלחם, ומש"ה צריך הכהן ודאי להקדימה בברכת המוציא, וא"כ יש לומר דמשום זה מקדמינן לה בנתינה לכל אחד כסדר אכילתן, ומאי מותיב מינה לרב דליכא שם האי טעמא: