אור ברסלב
שות עמודי אור שו"ת עמודי אור - סימן לה

שות עמודי אור· רבי יחיאל הלר

שו"ת עמודי אור - סימן לה

שו"ת עמודי אור - סימן

וואלקאוויסק לבאר טעמו של הרי"ף (בסוכה ז') שסתם במימרא דרבה שם סיכך ע"ג מבוי שיש לו לחי כשרה משום מגו דהוה דופן לענין שבת הוה דופן לענין סוכ', ומתבאר מהסוגיא שם דלא מתכשרא אלא בשב' שבתוך החג דהוה מגו מעליא, והרי"ף סתם דבריו שכשיר' משמע לכל ימות החג, והדבר צריך תלמוד מה טעם להכשירה, וליישב השמועה שמבואר היפך דעתו ז"ל, וכבר עמד ע"ז הר"ן שם ע"ש ברא"ש:

והנה הגירסא הנכונה בסוגיין דבעל המימרא הוא רבה כמבואר בק"נ שם ובפ"י בחידושיו, ונלענ"ד שדברי הרי"ף נכונים דהא בביצה (י"ב) פליגי רבה ור"י דרבה ס"ל עירוב והוצאה לשבת ואין עירוב והוצאה ליו"ט, ור"י ואינך אמוראי סברי דאמרינן מתוך, אבל יש לאיסור הוצאה בכלל מלאכות האסורים ביו"ט, ונ"מ לחייב על הוצאת אבנים או דבר שאין בו צורך כלל עיי' תוס' שם חייבים עליו ביו"ט, והכי הלכתא דיש איסור הוצאה ביו"ט רק דאמרינן מתוך עיי' ברי"ף בביצה שם, ודעת הרי"ף [כמו שהכריע הטור דעתו בא"ח סי' תקל"ו ע"ש] דגם מלאכת חוה"מ אסור מה"ת בדבר שאינו אבד ע"ש, ולפ"ז הלא סיכך ע"ג מבוי שיש לו לחי שייך להכשירו לכל המועד משום מגו דהוה דופן לענין הוצאה [להתיר הוצאת דבר שאין בו צורך, ביו"ט, ודבר שאינו אבוד בחוה"מ] הוה דופן לענין סוכה להכשירה, ולכך מכשירה הרי"ף בכל החג, מטעם מגו, אבל הסוגיא אזלא לרבה דס"ל אין איסור הונאה ביו"ט [וכ"שכ בחוה"מ] ולכך ליכא מגו לדידי' אלא בשבת שבתוך החג, ולא בשאר ימות החג ודוק, שוב אח"ז מצאתי בלבוש א"ח (סי' תר"ל ס"ז) שכתב בדין סוכה הניתרת ע"י לחי דכשירה בשבת אבל בחולו של מועד פסולה יעו"ש כיון דלא מהני הלחי מידי, והנה לא זכיתי להבין דפתח בשבת להתירה וסיים לאסור בחוה"מ, ודין סוכה זו ביו"ט השמיט, ואולי נתעורר למה שהערנו דלדידן דקי"ל יש ערוב והוצאה ליו"ט, א"כ גם ביו"ט שייך מגו כמש"ל, אבל בחוה"מ הכריע לפסול דהא כמה פוסקים [ואולי רובם] ס"ל דמלאכת חוה"מ מדרבנן (עיי' בלבוש א"ח סי' תק"ל) וא"כ בחוה"מ ליכא מגו ודוק:

תוכן העניינים

שות עמודי אור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה