הלכות פורים ומגילה · סימן כ - האם בקריאת המגילה יניח תפילין דרש"י או דר"ת
שאלה
בס"ד
שלו' לכבוד הרב,
בעת קריאת המגילה האם צריך להישאר עם תפילין דרש"י כי ברכו עליה ובקריאת המגילה צריך למשמש את התפילים בעת אמירת "ויקר" (בפסוק "ליהודים הייתה אורה ושמחה ויקר"), או צריך להחליף כבר לתפילין דר"ת כדי להישאר הייתה לאחר קריאת המגילה "בקדושה דסידרא".
לתשובת כב' הרב אודה מקרב לב.
(מאת הרב מ. - מנתניה)
תשובה
בע"ה יום ט"ו אדר ב' שושן פורים
אשדוד יע"א
לכאורה מי שמניח דר"ת רק מחומרא ולא מעיקר הדין ראוי להניח עתה את של רש"י, ומ"מ כמדומה שגם אם יניח דר"ת אין קפידא כ"כ, דהרי גם אם לא יניח כלל יצא יד"ח, דהוא רק מנהג להניח אז התפילין.
אכן ראיתי שהובא מספר חשבה לטובה [לפורים], שצריכים להיות מעוטרים בתפילין דר"ת בשעת קריאת המגילה בפורים. שאיתא בגמרא למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע, שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ עול מצוות. ונראה שפרשת שמע הוא כמו נשמע, ופרשת והיה אם שמוע הוא כמו נעשה, וכשהקדימו בני ישראל נעשה לנשמע, והדר קבלוהו בימי אחשורוש, ומצווין להקדים פרשת והיה אם שמוע לפרשת שמע, וזה הוא שיטת ר"ת דהויות להדדי, ויקר זו היא תפילין, היינו דר"ת שנסמכו והיה לוהיה, היינו שבפורים מגודל חביבות הנס קיבלו עול מלכות שמים ברצון גמור בלי כפיה, ונתבטל הוי' דגוף אל הוי' דנשמה, ואיתקוש הויות להדדי, וזהו הדר קבלוהו בימי אחשורוש עכ"ל.
ובעצם הסברא שהזכיר קשה לנהוג עפ"ז, בפרט להסוברים שתפילין דר"ת לדידן אינם מעיקר הדין (עיין בתשוה"נ ח"א סי' שע"ו, וח"ג סי' י'). וראה במעשה רב שכתב שהגר"א היה לומד בתפילין דרש"י, וחזר עוד לומר שם שהגר"א התפלל מנחה עם תפילין דרש"י, ותמוה מה בא לאשמעינן בכ"ז, דהא כו"ע ידעי שהגר"א לא חשש לר"ת, אלא דר"ל דאפילו שהיה יכול להניח אז תפילין דר"ת, וכיון ששאר העולם אין מניחין אז תפילין כלל, שמא נקל כאן בתפילין דרש"י, קמ"ל דכיון דקי"ל כרש"י ממילא כל היכא דבעינן להניח תפילין מנחינן תפילין דרש"י, כיון שאינו רוצה להתבטל ממצות תפילין, וגם לדידן נהי שאין אנו חוששין מלהתבטל ממצות תפילין בשאר היום, אבל בק"ש ותפילה וה"ה קריאת המגילה דמנחינן להו אז ממנהגא, עדיפא לן לאונוחי דרש"י שהם מעיקר הדין.
ויעויין במ"ב סי' כ"ה סק"ס שכתב, והאנשים המניחין תפילין דר"ת בחול המועד לא יניחום כלל, ומבואר דכיון דלא סבירא לן לתפילין אלו מעיקר הדין, ממילא לא חיישינן לספקא דחוה"מ, וכ"ש היכא דאינו ספק כלל אלא מנהג בלבד.
ומ"מ מי שנוהג תפילין דר"ת מעיקר הדין ע"פ קבלה (עיין בשו"ת הנ"ל ח"ג סי' י') אפשר שיוכל לסמוך על סברא הנ"ל, ויל"ע. והנני לצרף לך איזה מאמר על ענין זה צרפתי המאמר מקובץ נזר התורה, אדר ב' תשס"ג, מדור אהל מועד, עמודים קי"ג קי"ד ע"ש. , שם מבואר שיש שנהגו להניח את שניהם, ובודאי שהסוברים ע"פ קבלה ששניהם אמת טוב להניח את שניהם.