הלכות פורים ומגילה · סימן ו - משלוח מנות לרשע
מה שנסתפק הג"ר יעקב אידלשטין שליט"א בענין משלוח מנות לרשע, האם יוצא יד"ח משלוח מנות אם שולח לו.
עיין מ"ש הר"י אסאד בשו"ת יהודה יעלה (ח"א - אורח חיים סימן רד), וז"ל, והן אמת דרעהו שולל את הרשע וכ"פ הרשב"ם בפ' קדושים בפסוק ואהבת לרעך כמוך וז"ל רעך הוא אם טוב הוא אבל לא אם הוא רשע כדכתיב יראת ד' שנאת רע ומה"ט פרש"י לענ"ד בפ' שמות רשע למה תכה רעך רשע שכמותך וכ"מ במדרש רבה שם ובפ' יתרו וישאלו איש לרעהו לשלום פי' רש"י בשם מכילתא וישתחו איני יודע מי השתחוה למי כשהוא אומר איש לרעהו מי הקרוי איש זה משה שנאמר והאיש משה והראב"ע שם כתב וז"ל וקראו הכתוב רעהו בעבור גודל מעלתו בחכמה הרי אף דמשה רבינו אדון הנביאים ורבן של כל ישראל ומלך עליהם קרא הכתוב ליתרו בשם רעהו אז מיד שנתגייר כדתרגם יונתן שם וסגיד ומנשק ליה וגייריה ושיילו גבר לחבריה לשלם ע"ש גודל מעלתו בחכמה רעהו קרי ליה ולכן יפה נסתפק הפמ"ג במג"א סי' תרצ"ה ס"ק י"א בעבד כנעני דוקא אי מקרי רעהו אם שלח לו ב"ח משום דסתמא עבדים הם פוחזים ורקים ועוד יותר גרועים הם ואינן בחזקת כשרות כמ"ש הש"ך ביו"ד רס"י א' לא מקרי רעהו ועכ"ז פשיט ליה הפמ"ג מדברי הרא"ם פ' משפטים דרעהו מקרי ואפי' אחיו נמי ונ"ל באמת היינו דוקא במוחזק בכשרות כעבדו של ר"ג ולא בסתם עבדים עכ"ל.
ובספר יבקשו מפיהו (פורים א לה) הביא מהגרי"ש אלישיב שמומר לתיאבון הוא בכלל רעהו ומומר להכעיס אינו בכלל רעהו וע"ש.