הלכות בין המצרים ותשעה באב · סימן ב - נטילת ציפרנים ורחיצת הגוף בערב שבת בתשעת הימים
שאלה
בס"ד
כבוד הרב
האם השבת מותר לגזוז ציפורניים ומה לגבי שבת הבאה?
וכן הסבר לגבי רחיצת הגוף לשבת זאת ולגבי השבוע הבא (חמין, קר, כל גופו פניו וידיו)
אודה לרב מקרב ליבי...
ידיד' הקטן אהרון
תשובה
שלום וברכה
לענין נטילת הציפרנייים, כתב במשנה ברורה סימן תקנא וז"ל, ולענין נטילת צפרנים יש דעות בין האחרונים אכן לצורך טבילת מצוה בודאי שרי. וכן לכבוד שבת כגון שחל ט"ב בשבת שרי בע"ש ליטול הצפרנים [אחרונים] עכ"ל. היתר זה הוא בין לשבת זו ובין לשבת הבאה.
לגבי רחיצה בחמין השבוע בע"ש, כתב במשנה ברורה סימן תקנא סקפ"ט וז"ל, ואם חל ר"ח בע"ש אזי מותר לרחוץ אף כל גופו בחמין כל מי שרוחץ תמיד בע"ש לכבוד שבת, והוסיף הגרשז"א (הליכ"ש בין המצרים פי"ד ס"ט) שבאופן זה מותר גם בסבון, [וראה שבט הלוי ח"ז סי' ע"ז]. וכתב הרמ"א סט"ז וז"ל, ונוהגין שלא לרחוץ, אפילו בצונן, מראש חודש ואילך. (ת"ה סי' ק"נ) ואפי' בערב שבת של חזון אסור לרחוץ כ"א ראשו ופניו ידיו ורגליו בצונן (מהרי"ל ותשובת מהרי"ל סי' ט"ו וב"י); ויש מקילים בחפיפת הראש בחמין [אבל לא בסבון, מ"ב, והחזו"א הקיל בסבון], למי שרגיל בכך כל שבת עכ"ל.
וכתב במשנה ברורה סימן תקנא ס"ק צ"ה, וז"ל, ואפילו בע"ש של חזון אסור וכו' היינו אפילו היה רגיל לרחוץ בכל ע"ש בחמין כל גופו אסור בע"ש של חזון לרחוץ כל גופו אפילו בצונן. ולענין טבילה הנוהג לטבול בכל ע"ש מותר ומי שמבטלה לפעמים מפני טרדת עסקיו או מפני הצנה אסור.
ועוד כתב בס"ק צ"ז, למי שרגיל בכך ועיין בח"א דה"ה דשרי פניו ידיו ורגליו בחמין למי שרגיל בכך כל השבת עכ"ל. והחזו"א הקיל בסבון גם בזה (הגרח"ק, קרא עלי מועד פ"ג סקי"ט).
לסיכום השבוע מותר כרגיל למי שרגיל לרחוץ, ושבוע הבא מותר רק ראשו ופניו ידיו ורגליו, י"א עם סבון וי"א בלי סבון, אכן כ"ז מצד רחיצה באופן כללי, אבל בלאו הכי באופן שאינו רוחץ אלא להעביר הזיעה ראה מה שנכתוב להלן.
סימן ג - מי שלא נשארו לו בגדים לתשעת הימים האם מותר לו לכבס | דין גרבים ומגבות ובגדי זיעה בתשעת הימים
שאלה
לכבוד הגרע"מ סילבר שליט"א
א. אם לא נשאר לי בגד עליון או בגד תחתון שהם נקיים בתשעת הימים, האם מותר לכבס כמה בגדים מינימליים בכדי לשרוד בתשעת הימים?
ב. האם מותר להחליף בגדים תחתונים ומגבות בתשעת הימים?
לתשובת כב' הרב אודה מקרב ליבי,
תשובה
בס"ד
יום חמישי כ"ט תמוז תשע"ו
שלום רב
מותר לכבס בגד בשביל לובשו אם לא נשארו לו בגדים אחרים (הגר"ש ואזנר בקובץ מבית לוי עניני בין המצרים עמ' י"ד ס"ב).
ואם יש לו עדיין בגד של שבת עדיף ללובשו לפני שיכבס את בגדי החול (הגרח"ק בתורת המועדים לידידי הרב דוד קולדצקי סי' תקנ"א סק"א).
אמנם מלכתחילה לפני תשעת הימים יש להכין הבגדים כרגיל כל צרכו, ורק אם בכל זאת לא נשארו לו בגדים יכול לכבס כנ"ל (עיין בנטעי גבריאל פל"ה ס"ק מ"ו מה שהביא מהגרשז"א והגריש"א), וגם יוכל לכבס רק לפי צרכו.
מגבות אמנם דינם מעיקר הדין אפילו בחוה"מ להתיר, אמנם נהגו שם להחמיר וכן ראוי לעשות (מ"ב סי' תקל"ד סק"ה ו'), וכן לענין ימי בין המצרים איתא בשו"ע סי' תקנ"א ס"ג דמטפחות הידים והשלחן אסור לכבס, אמנם אם אין לו עוד נקיים כנ"ל מותר לכבס, וכן במקומות כמו במוסדות שהמגבות מזדהמות בשכיחות גבוהה, התיר הגרשז"א לכבס, כיון שא"א בלי זה.
בגדים תחתונים, וכן גרבים, למעשה אין להקל בהם יותר מבגדים רגילים, ויש להכין כל הצורך לפני תשעת הימים, ואם בכל זאת לא נשארו לו כל צרכו בתשעת הימים יכול לכבס, או להכינם בתוך תשעת הימים, כמו ע"י דריסתם על הרצפה לפי התנאים המועילים.
דהנה בשו"ת רבבות אפרים ח"א סי' שע"ג ובשו"ת אבני ישפה ח"ג סי' נ"ח הביאו בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל להתיר. וראה מועדים וזמנים ח"ה סו"ס של"ח, מה שהביא מהפת"ש יו"ד סי' שפ"ט סק"ב וערוה"ש שם ס"ו ועי' בגשר החיים פכ"א סי' י'. אמנם כבר במנח"י ח"י סי' מ"ד העיר דהלחמי תודה המובא בפת"ש שם לא התיר אלא ע"י שאחר ילבישנו. וע"ע ברמ"א סי' תקנ"א ס"א שבשבת חזון יחליף רק הכתונות, וכתב המ"ב סק"ו שאינו לובש אלא מפני הזיעה, ומבואר דבשאר ימות החול אסור, ועי' בבה"ל ד"ה וכלי מה שמבואר לפי דבריו לכאורה להדיא לאסור. וראה עוד שו"ת קנין תורה ח"א סי' ק"ט אות ג', ובאורחות רבינו הקה"י ח"ב עמ' קל"ב, ושו"ת שלמת חיים סי' ש"י וסי' שי"א.
שנזכה לראות בנחמתה של ירושלים