בשבח האמונה · הנהגות
א. אין שואלין בכלדיים (חוזין בכוכבים) שנאמר תמים תהיה עם ה' אלקיך ובביצה (טז ע"א) ש"שמע קול צווחה בעיר ואמר מובטח אני שאין זה בתוך ביתי ועליו הכתוב אומר: "משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה'" וכן לא היה הלל שומר מעות מיום לחברו (יומא לה ע"ב עי"ש כל המעשה). לכאורא הנהגות הלל שייכי לכל ישראל שהרי תלמידיו החזיקו אחריו (ביצה שם) אולם עיין שבת (קיט ע"א) על קצב ש"כל בהמה שהיתה נאה הניחה לשבת וזכה ל"שלחן של זהב משא י"ו בני אדם ועליו כל מיני מאכל וכל מיני מגדים ובשמים וא"ל "ברך המקום שזיכך לכך" (פסחים קיג ע"ב).
ב. אסור לנסות את ה', חוץ ממעשר מותר לנסות אם עשרת שלא כאומות העולם שכשיש להם דין "לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגדלים זקנים" (שם). אולם עיין שהש"ר (פרק ז' ח') דאילו ידעו חנניה וחבריו שינצלו לא ניצולו וניצולו רק שנכנסו ע"ד שישרפו וכמו (ב"ר שישרפו וכמו (ב"ר פל"ח) שהרן נשרף דנכנס ע"ד שינצל. ובילקוט (רנ"ג א) איתא שצדיקים מובטחים שיעשה להם נס ונעשה להם וכמו כאן. וכן לגבי בנות צללפחד שבדרך הטבע לא ילדו אלא שבטוחות בצדקתם שיעשה להן נס לפי שצדקניות היו קב"ב קיו ע"ב רשב"ם ד"ה ומשני). (תענית ט ע"א).
ג. גם הבוטח בה' לא יהא יושב ובטל אלא ישתדל שנאמר ובכל משלח ידך וכן בכתובות (סז ע"ב) שהעני בטח שיביא לו הקב"ה בשר שמן ויין ישן ואז באה אחתיה דרבא שלא ראתהו תליסר שנין והביאה לרבא והאכיל לעני ושמא התם לא משום הביטחון. עי"ש. ועיין חולין (פד ע"ב): "לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו וכו' ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו שהן תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם". וביומא (עו ע"א) לגבי מ"ט לא ירד המן פ"א לכל השנה "מי שיש לו ארבעה וחמישה בנים היה דואג ואומר שמא למחר אין המן יורד וכו' ונמצאו כל ישראל מכוונים את ליבם לאביהם שבשמים וכו'" ובמדרשן "אדם לעמל יולד זכה לעמל תורה לא זכה לעמל מלאכה" והיינו שהפרנס ודאי תבוא והחילוק האם יצטרך להשתדל או לא. (שוח"ט קלו, כ).
ד. המשמיע קולו בתפילתו (ויכול לכוין בלחש) הרי זה מקטני אמנה (ברכות כד ע"ב).
ה. כל מי שיש בידו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר הרי זה מקטני אמנה (סוטה מח ע"ב).
ו. משחרב בית המקדש, פסקו אנשי אמנה והעושה כן נקרא מ"אנשי אמנה" (סוטה מח ע"ב) ועיין שבת (קיט ע"א) המעשה דיוסף מוקיר שבי ובסופו " פגע ביה ההוא סבא, אמר, מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא".עוד שם "עשירים שבאר ארצות במה הן זוכין א"ל בשביל שמכבדין את השבת" עי"ש מעשה בענין זה. (סוטה מח ע"א).
ז. אנשי אמנה אלו מי שזורע ובוטח שיצמיח לו ה' (ילקו"ש תהילים תרעד).