שות עין המים· רבי יעקב מאיר פדואה
סימן ט
כבוד גיסי יקירי הרב החו"ב הגביר החכם השלם מו"ה יעקב נפתלי הירץ נ"י:
זה זמן רב שהגיעני מאתו חדושי תורתו ומחמת סכות שונות שעברו עלי לא יכולתי להשיבו לפי כבודו ואחר עד עתה, ואף כעת רבות טרדותי, אך אמרתי לאו אורח ארעא לשהויי כולי האי וכו', לכן אמרתי לעיין כעת בדבריו וכו':
פתח דבריו העיר במ"ש בספרי בסי' ד' לתרץ קושיית מהרש"א בסוגיא דהמטמא והמדמע והמנסך למה לא פריך מהך דעושה מלאכה במי חטאת ופרת חטאת, גם למ"ד היזק שאינו ניכר לא שמו היזק ליחייב מטעם שלא יהא כל אחד הולך וכו', ותירצתי ע"פ דברי התוס' ב"מ (דף ל') דהכא מיירי שהיה שותף דאי לא"ה אינו נאסר במלאכה כיון דלא ניחא ליה לבעלים, והתוס' כתבו דהיכא דהמזיק ג"כ מפסיד לא שייך למגזר שלא יהא כל אחד הולך וכו', ומעכת"ה כתב שכיון ג"כ לזה רק הוסיף בה דברים, וזה תורף דבריו, דבאמת התוס' כתבו עוד תירוץ בזה לא בעינן ניחותא דבעלים רק ניחותא דעושה מלאכה, וכתב מעלתו דשני התירוצים של התוס' תליא בפלוגתא אי אדם אוסר דבר שאינו שלו או לא, דלתירוץ דלא בעינן ניחותא דבעלים סברי התוס' דאדם אוסר דבר שאינו שלו, ולתירוץ דאית ליה שותפות בגויה סברי התוס' דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ולהכי בעינן דוקא שותפות בגויה, וכתב מעלתו דבזה לא אמרינן לצעורי מכוון, דוקא בע"ז דחזקה דאין אדם עובד ע"ז תלינן לצעורי מכוון אבל לא בשאר איסורים, ובזה ביאר מעלתו דברי הרמב"ם התמוהים דהביא הך אוקימתא דהכניסה לרבקה אף דפסק היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק, משום דהש"ס דקאמר למ"ד היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ניחא, ולא תקשי ליחייב מטעם שלא יהא כל אחד וכו' משום די"ל דהוא ס"ל כמ"ד אין אדם אוסר דבר שאינו שלו וע"כ מיירי בדאית ליה שותפות בגויה א"כ צריכין הך אוקימתא להלכה שלא תיקשי לחייב מטעם כ"א וכו'. זה דברי מעלתו, ואף שהמה דברים נחמדים לכאורה תמהני עליו שלא שם לבו כי מרא דהאי דינא דס"ל היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק הוא ר' יוחנן ור"י גופיה ס"ל (חולין מ' וע"ז נ"ד) דאדם אוסר דבר שאינו שלו, וגם בעיקר דבריו איני מסכים אתו כי לפענ"ד להמעיין בתוס' אינו ענין להך פלוגתא דאדם אוסר דבר שאינו שלו או לא, כי שם גזה"כ היא כמ"ש התוס' דמתרבי מעובד מ"מ אף דלא ניחא להו לבעלים מ"מ כיון דלעושה מלאכה ניחא קרינן בהו עובד דומיא בדיעבד דניחא ליה: