שות עטרת חכמים חלק א· רבי ברוך תאומים-פרנקל
שאלות ותשובות יורה דעה · תשובה כב
ע"ד שאלתו דמר בב' יריעות מס"ת שיש בהם ששה דפין ונתקלקלו ארבעה מהם אם נשאר לאותו ס"ת יריעה של ב' דפין שכשר בדיעבד כמבואר בט"ז סי' רע"ב ס"ק ד' דזה הוי ג"כ כדיעבד בכדי להציל אותן ב' דפין מגניזה וכעין דברי החמ"ח באה"ע סי' קכ"ה ס"ק ח' ואשר יתמה עוד על הסופרים שאין מחליפין רק יריעה הפסולה ובטוש"ע יו"ד סי' ר"פ מבואר שצריכין לסלק שלש יריעות.
תשובה המעיין בס' שו"ת יראה שגם בדורות שלפנינו כבר נתפשט מנהג זה שלא לסלק רק היריעה הפסולה כי סמכו הסופרים על הוראת הזקן בעל שארית יוסף שמחליט בסי' מ"ט מספרו שלא נאמר דין סילוק שלשה יריעות רק היכא שבלה יריעה אחת אבל בשארי פסולין ביריעה די בסילוק אותו יריעה יעו"ש נמוקו וטעמו ובאמת עוד יותר משען חזק בדברי הח"צ סי' י"ט שמאריך בראיות ובדברים מתוקים שלפי הגי' שלפנינו במס' סופרים בזה"ל יריעה שבלתה לא יטול שנים ויחזור שנים אלא נוטל ג' ומחזיר ג' הכוונה על הדפין כלומר דאף אם לא בלה מן היריעה רק דף א' או שנים אין די בהסרת שני דפין ויחזור יריעה בת כ' דפין כ"א צריך להסיר שלשה דפין ויחזור יריעה בת שלש דפין ומסיים הח"צ בזה"ל וכן נ"ל להלכה ולמעשה כו' בתנאי שישארו גם שלש דפין במותר היריעה הכשירה ואם אין במותר היריעה שלשה דפין מסלקה כולה אבל לא יותר מיריעה א' עכ"ל והנה בודאי לא עלה על דעת הח"צ לחלק על דברי הט"ז הנ"ל שמכשיר בדיעבד ביריעה בת ב' דפין. שהרי כדברי הט"ז מבואר להדי' בסמ"ג ומרדכי ונשמע גם מלשון הרמב"ם ולא מנה זה בכלל הדברים הפסולי' בס"ת וכן מבואר גם במהרי"ק שו"ם ק"ל וביותר בשו"ת מהר"ם מינץ סי' נ"ב שכ' בפשיטות שאף יריעות של דפין יחידות כשרי' בדיעבד דכל מה שכשר לכתחלה ביריטם אחרונה אין לפסול בשארי יריעות ונרמז ג"כ בס' נוב"י חלק יו"ד ובספר תפארת למשה מאא"ז זצ"ל מגאון קדמון מבואר ג"כ בפשיטות דכשם שכשר יריעה של ב' דפין כ"כ כשר של דף אחד:
אמנם לכאורה קשה ע"ז מדברי הגמ' במנחות דף למ"ד ע"ב רשב"א אומר משום ר"מ אין כותבין את השם לא על מקום הגרר וכו' כיצד הוא עושה מסלק היריעה כולה וגונזו. ע"כ למה נגנז כל היריעה הא אפשר בסילוק אותו הדף שבו הגרר ונעשה יריעה חדשה של דף א' ובפרט לפ"ד הטור יו"ד בסי' רע"ב דלכתחלה נכון לנוי הס"ת שיהא סתם יריעה לא פחות מארבעה דפין אם נמצא הגרר בא' מהדפין יכולין לסלק ב' דפין ולהשאיר מיריעה ב' דפין ולעשות יריעה חדשה של ב' דפין וגם ברמב"ם ובפוסקים מבואר בכמה מקומות במציאות פסול שמסלקי' היריעה ואמאי הא אפשר לסלק הדף שבו הפסול ויומנע הגניזה בדפין הכשירים שבאותה יריעה אשר ע"כ צ"ל דהיכי דכבר הפסול לפנינו ביריעה לא קפדינן למנוע הגניזה וחוששין יותר להרבות בנוי הס"ת שיהיה כל יריעותם לא פחות מבת שלש שלש דפין ול"ד למה שכ' החמ"ח באה"ע סי' קכ"ה ס"ק ח' דהתם בהפרד הנגיעות נשארת הס"ת בכל יופיו ע"כ מפרידים בכדי למנוע הגניזה. ודבר זה מוכח מדברי הט"ז בעצמו ביו"ד סי' ר"פ ס"ק ה' שמכשיר בדיעבד בסילוק יריעה א' לכתחלה צריכין לסלק שלש יריעות וקשה הא תמיד הוי כדיעבד למען הציל היריעות הכשירים מגניזה א"ו כמש"כ כעין זה יש להוכיח מכמה מקומות בהלכות ס"ת וחפשתי ומצאתי בשו"ת שבות יעקב ח"א סימן פ"א שהוכיח מתשובה אחת בשו"ת הרא"ש כלל ג' דאף דהלכה כט"ז שכשר בדיעבד יריעה בת ב' דפין ואף בדף א' כדברי מהר"מ מינץ: מ"מ היכי שהיריעה צריכה תיקון מסלקינן כולה ואם א"א שישאר ממנה שלשה דפין כשירים ושהחדשה תהי' ג"כ בת שלשה דפין ואף שלא הוסבר טעם בזה מ"מ הדין ק אמת וכמו שמבואר גם בשו"ת ח"צ הנ"ל:
ולפענ"ד י"ל עוד טעם מתקבל דידוע שקדושת ס"ת גדולה מקדושת חומשי' אף שנכתבו בגלילה ואיתא במגלה ד' כ"ז שאסור לגלול חומשים במטפחת ס"ת דמעלין בקודש ולא מורידין וי"ל שלכך נכון להכשיר ס"ת שיש בה יריעות בת ב' דפין אף שמבוטל בזה קצת נוי' ס"ת מ"מ אסור לסלק היריעה של ב' דפין שבסלוקה מס"ת תורד מקדושת ס"ת אשר עליה כשהיא מחוברת בס"ת שלימה וכשירה אבל ביריעה שנמצא בה פסול שבלא"ה כבר נפקעה ממנה קדושת ס"ת כדאי' ברמב"ם פ"ז מהלכות ס"ת דין י"א דאף בחסרון אות א' בס"ת אין לה קדושת ס"ת ודינו כחומשי' ומה"ט מקיל הריב"ש בסי' רפ"ה ומובא בב"י או"ח סי' קנ"ג בס"ת שנמצא בו איזה טעות כו' למכרה בזט"ה במא"ה דכיון שנפסל אין בו קדושת ס"ת והרי הוא כחומשים יעו"ש וכיון שליכא הורדת קדושת ס"ת ואותה היריעה כשמסלקינן אותה בעודה פסולה מהס"ת שאף בהיותה תפורה להס"ת אין עליה קדושת ס"ת ראוי לחוש יותר על נוי הס"ת שתהיה ביתרון הכשר כדת של תורה בכל נוי האפשרי ומשתדלין שיהי' היריעות של שלש שלש דפין:
הן אמת שלכתחלה עלה על דעתי שמדברי הרמב"ם במ"ש אם כתב המלא חסר לא נשמע רק אם בתחילת הכתיבה נחסר תיכף אות אחת או נעשית בפסול אחר שלא ירד כלל לאותו ספר קדושת ס"ת. אבל אם כבר היתה הס"ת בשלימות הכשרות ואח"כ אירע בה איזה פסול אפשר לומר שלא נפקעה ממנה קדושת ס"ת וארווח לי בזה במה שנוהגין היתר לגלול להס"ת שנפסלה במטפחת שלה שאם נאמר שנפקעה מקדושת ס"ת מהראוי לאסור הגלילה אף במטפחת שלה שנגללה בה בכשרותה ונעשית מטפחת ס"ת ועכשיו תשמיש לחומש אבל אי משום הא לא ארי' די"ל דלב ב"ד מתנה ע"ז והראיה שגוללין אפי' במטפחת ספר אחר לס"ת שנמצאה בחסרון אות מתחלת הכתיבה ויעוין דברי רשב"א שמובא בס"י:
ובלא"ה מסתימת דברי מהרש"ל שמובא בב"ח או"ח סי' קנ"ג ובמג"א סי' קנ"ד במ"ש ותדע שהרי מעולם נהגו להניח בארון יריעות פסולי' כו' נראה דבכל יריעות פסולים ליכא קדושת וצ"ל שדמי לקדשי מזבח דקדשים שמתו יצאו מידי מעילה ולא אמרינן קדושה שבהם להיכן הלכו וכמבואר במס' מעילה דף י"ב ע"ב וא"כ נכון הטעם הנ"ל שחדשתי בעזה"י ואף אם לא יהיה דברי רצוי' או אי' להו פירכא מ"מ לדינא ולהלכה ולמעשה אין לזוז מדברי הח"צ והשבות יעקב שבארו בפירוש שצריך שיושאר מהיריעה שלשה דפין דברי הדו"ש: