אור ברסלב
שות עטרת חכמים חלק א שאלות ותשובות יורה דעה › תשובה טו

שות עטרת חכמים חלק א· רבי ברוך תאומים-פרנקל

שאלות ותשובות יורה דעה · תשובה טו

תשובה יד

תשובה לק"ק בריגיל על דו"ד שבין האשה מ' גיטל מק"ק בריגיל חמותו של כבוד הרב המופלג מ' יוסף נ"י מו"ץ דק"ק הנ"ל ובין האשה מרת מלכה אודות החפיצים שהשכינה כבר מ' מלכה ביד האשה מ' גיטל בהיתר מכירה לפי מנהג עירכם. ועפ"י פשר ראשון שנגמר בקגא"ס שיצא עפ"י נבררים נמסרו החפיצים תחת יד שליש א' שיהי' בידו ליתן החפיצים בשבתות ויו"ט להאשה מלכה לקישוטים. והאשה מ' מלכה התחייבה נשלם לאחדים סך ששה וששים זהובים מעות כסף ועוד בכל שבוע תשעה פגים וינר ווערג ועתה כי הוזלו החפיצים מאשר הי' שוה בזמן הפשר רוצית האשה מלכה שיוחזר לה סך ששה ושלשים זהובים מ"כ שנתנה לאחדים והחפיצים יהיו שייכים להאשה מרת גיטל ואחר עיוני במכתב הרב הנ"ל ומ"ש לעומתו כבוד המופלג ושנון ובקי מו"ה ישראל הילל נ"י רואה אני שעפ"י הפשר הראשון שבו החפיצים להיות של האשה מלכה ולמשכון ע"ס ששה וששים זהובים מ"כ דמי קרן שהי' עלי' לשלם להאשה גיטל: והתשעה פגים שיין לכל שבוע לא הי' רק לאגר נטר ואף אם לא שבו החפצים להאשה מ' מלכה רק דרך מכירה בסך שבה וששים זהובי' מ"כ ואגר נטר דמי המכירה תשעה פגים לכל שבוע דינו מבואר בחו"מ סי' ר"ח שהמקח קיים ליתן כשער של היתר ע"כ שורת הדין שהחפיצים שייכים כפי הפשר הראשון להאשה מלכה והמכירה ראשונה שקודם הפשר נפקע מעת הפשר ויעוין בשו"ת צ"צ סי' כ' ובט"ז או"ח סי' רמ"ו ס"ק ה' ובא"ר שם ובבכור שור ב"מ] ועלי' היה לשלם סך ששה וששים זהובים מ"כ אבל לא התשעה פגים שהמה רבית על ההלואה או על דמי המכירה ממילא נשמע שכל הסך ששה ושלשים זהובים מ"כ שהשיגה כבר האשה מ' גיטל לאחדים יוחשבו לפרעון ולנכיון על דמי החוב ששה וששים זהובים מ"כ ונשאר מגיע לה עוד על החפיצים של האשה מלכה סך שלשים זהובים מ"כ ולא יותר ואם לא תסלק האשה מ' מלכה המותר סך שלשים זהובים מ"כ ביד האשה מ' גיטל לתבוע שיומכר בשומת ב"ד מן החפיצים לתשלום חובה שלשים זהובים מ"כ ומה שיושאר מהחפיצים אחר פרעון חוב זה יומסר ליד האשה מרת מלכה.

גם נכון לדעתי מטעם הכמוס עמדי בענין גוף הפשר הראשון שיותן להאשה מלכה הרחבת זמן מה לפי ראות עיני הב"ד על תשלומי סך שלשים זהובים מ"כ הנ"ל אבל מובן מאיליו שכ"ז שלא תהי' האשה גיטל נפרעת כל החוב סך שלשים זהובים מ"כ עד פ"א אין ביד השליש למסור אף חפץ א' מהחפיצים ליד האשה מלכה אף בשבתות ויו"ט דזכות זה כבר נתבטל באשר לא שמרה האשה מלכה קיום הפשר כאשר יצא מפי הפשרני' בפרט שמפסדת עתה האשה גיטל התשעה פגים לכל שבוע:

אגב אודיע להחריף מ' ישראל הילל שלפי דמיונו לא הי' לו לפסוק בזה דין מי שפרע כאשר עיניו יחזו המבואר בחוה"מ סי' ר"ט ס"ו עוד אמינא שלא ירד למה שיש להסתפק אם גם בגוונא כזה היכא שהמוכר והלוקח נתרצו מיד בשעת מכירה ופוסק הדמים שיהי' מטלטלי' מח"י אחר דרך שלישות לטובת הלוקח יהי' שייך ג"כ תקנת חז"ל בביטול קנין במעות שיסוד לתקנה זו אינו אלא מטעם שלא יאמר המוכר נשרפו חיטך בעלי' ולפום רהיטא מצאתי כבר מקור עיון לזה עפ"י דברי חדושי הרמב"ן למס' גיטין ד' למ"ד ע"ב על פי' רש"י בד"ה כור מעשר וצ"ע ובפרט בכעין גוונא זה שהי' החפיצים מסורים ביד השליש כפעם בפעם ליד הלוקח לתשמישה ומידה הוחזרו ליד השליש ולא להמוכר יעוין גם בחידושי הרשב"א שם וכעת אין ספר חדושי הרמב"ן ת"י ע"כ לא אוכל לכלכל דברים שהעליתי כבר מתוך דבריו אבל האמת יורה דרכו שהמכירה הראשונה שנעשה בין הנשים הנ"ל פסקה מזמן הפשר ע"י הפשרנים ושבו החפיצים להיות של האשה מלכה ובמשכון ועל רווחים בלא היתר ואם תשאנוני עוד בדבר הזה לא אמציא א"ע מחויב להשיב עוד מה לי להורות במקומות אחרים בעניני איסור רבית הכ"ד הדו"ש:

תוכן העניינים

שות עטרת חכמים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה